כך התפתח חמאס למפלצת שהתפוצצה עלינו

נורית יוחנן, עיתונאית שמתמחה בענייני פלסטינים בכאן 11, פרסמה שרשור מעניין שמציג את האבולוציה שעברה תנועת החמאס מהעשורים הראשונים של מדינת ישראל ועד למפלצת שהתפוצצה לנו בפנים.

היא כותבת: כמעט כל מי שהרכיב את חמאס בעזה לאורך השנים הם תושבי מחנות פליטים שמשפחתם (או במקרה של יאסין הוא עצמו) ברחו/גורשו מכפרים ממישור החוף ב-1948 (מלחמת השחרור) הסיפור של חמאס נשען על הסיפור של רצועת עזה. שטח שהשתנה דרסטית ב-1948 כשקיבל כמות פליטים ששווה בגודלה לאוכלוסייה המקורית ואף קצת יותר. זה ריכז בשטח קטן הרבה מאוד אנשים שרואים בשהות שלהם בעזה שהות זמנית. היום - 1.7 משני מיליון תושבי עזה מוגדרים פליטים לפי אונר"א (צאצאים של).

מההתחלה, חמאס ידע איך להתפתח כדי לשרוד. כשישראל עצרה את כולם בראשית ראשיתו ב-1984, יאסין השתחרר מהכלא והקים את אל-מג'ד שנועד לחשוף משתפי פעולה (ולמנוע מזה לקרות שוב). בראשית האלפיים גויסו אנשים כמו דיראר אבו סיסי שגרו שנים בחו"ל כדי לפתח רקטות ולאיים על ישראל בצורה חדשה.

לאורך כל שנותיו חמאס ידע גם לשנות את המדיניות בהתאם לצרכים - בבחירות הראשונות ב-1996 היה ויכוח פנימי עיקש אם כן או לא להשתתף. בסוף הוחלט שלא, אבל לא היה גינוי רשמי וכן התמודדו מועמדים עצמאיים שהזדהו עם חמאס - כדי לא לאבד את יכולת ההשפעה. ב-2006 כבר הוחלט להשתתף באופן מלא.

חמאס תמיד הכינו עצמם לעתיד - את המסמך על האופציות להתנהגות של הארגון במקרה של הסכם שלום והקמת רשות פלסטינית כתבו שם כבר באפריל 1992, מתוך הבנה עמוקה של הכיוון הפוליטי אליו הולכת ישראל.

2006 היה לכאורה רגע של התנגשות: חמאס, ארגון טרור ששולל את קיומה של ישראל, נבחר לרוב בפרלמנט ואיש מטעמו היה ראש הממשלה. זה דרש לתקופה מסוימת אמירות עמומות על כיבוד הסכמים והתנערות מטרור אבל זה לא היה זר לחמאס. מהתחלה מדובר בארגון שמצליח להחזיק כמה אמיתות סותרות יחד, ובאמת 

לא תופס עצמו כצבוע או מעמיד פנים אלא כחי בשני מעגלים או שתי תפיסות זה לצד זה. האחים המוסלמים העולמיים מול ארגון לאומי פלסטיני, כשהיה תחת הרשות בשנים הראשונות כיבד אותה כלפי חוץ לצד חתירה תחתה ככוח חמוש. בסוף זה הגיע לישראל עם הכסף הקטרי ו"סיכון מחושב" יחד עם הרצון לחסל את כולנו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!