החוקר מסביר: כך נדע שחמאס הגיע ל"נקודת שבירה"

ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין, דן בסוגייה שמעסיקה אולי יותר מכל את החברה הישראלית בימים אלו: מהי "נקודת השבירה" של חמאס והאם דבר כזה בכלל קיים?

הוא כותב: מאז פרוץ המלחמה רווחת בשיח הישראלי השאלה האם חמאס קרובה ל"נקודת שבירה". פחות מדי מנותח איך נראית אותה מציאות ומתי אם בכלל תתרחש.

המונח נקודת שבירה, כמו גם הכרעה, נטוע ברובו בעולם של מאבק בין מדינות וצבאות שבו יש למלחמות התחלה וסוף ברורים יחסית: מדינת האויב סופגת מהלומה עזה, חלק גדול או כל שטחן נכבש, הנהגתה מחוסלת או נמלטת, המנגנון הצבאי מושמד, מתפזר או נכנע, המערך השלטוני מפסיק לתפקד, והציבור נותר נטול מצפן או מנוכר להנהגתו.

המקרה של עזה ושל חמאס שונה. ראשית, מדובר בארגון שהוא שלטון, תנועה עממית ומחתרת בעת ובעונה אחת. ניתן להרוס את הנדל"ן שלו ואף לכבוש את תא השטח, אך הוא ימשיך כנראה לפעול, גם אם באופן חלקי. שנית, מדובר בארגון אידיאולוגי קנאי, שגם לאחר מכות קשות, רוב חבריו נכונים ללחימה, לרוב עד המוות. זאת, בדומה למשטר הנאצי, שגם אחרי איבוד כל הצבא והשטח, ולאחר מות מיליוני אזרחים, המשיך להילחם עד אחרון הבונקרים בברלין.

ושלישית, הציבור העזתי נושא מאפיינים ייחודיים. הוא נע במנעד שבין "עמידה איתנה" (סומוד) לפסיביות ופטליזם ונכונות לשאת קורבנות, כשבתווך אין (כרגע לפחות) סימנים למחאה רחבה נגד "הנהגת הרפאים הלאומית" שלא נוכחות במרחב הציבורי.

ניתן לדבר על הסבת מכה אנושה לחמאס או מיטוט שלטונו, אך לא לצפות לכניעה המונית או הודעה על ויתורים. אותה מכה אנושה חייבת להתמקד בפגיעה בהנהגה. במלחמה הנוכחית חוסל מספר חסר תקדים של חברי ההנהגה (10) והפיקוד הצבאי (2) בהשוואה ליתר המערכות בשני העשורים האחרונים.

כדי להסב פגיעה סמלית, מורלית ופונקציונלית קשה הכרחי להתמקד, חוץ מסנואר, בכוורת הקרובה שלו: מנהיגי הזרוע הצבאית (בעיקר דיף ומוחמד סנואר), לצד ראשי ההנהגה והממשל כגון פתחי חמאד, תוופיק אבו נעים, ומרואן עיסא המשמש חוליית קשר בין שני המערכים.

הדבר הכי קרוב להכרעה או שבירה של חמאס יהיה כיבוש מלא של כל הרצועה, לרבות הדרום שבה מתבצר הארגון ונערך לשלב השני של המלחמה, חיסול/מעצר כל ההנהגה, והרס פיזי של תשתיות הארגון, בפרט הצבאיות. במצב כזה ניתן יהיה אולי להתחיל לדבר על סדר חדש בעזה. בה בעת יידרש לזכור כי לחמאס תהיה עדיין אחיזה בזירות שאינן עזה, ובראשן איו"ש, המחייבות טיפול עומק בהמשך.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!