החיילת שנפלה סיפרה שהדריכו אותם שבקרוב תהיה מלחמה
ענת, אמה של סמ"ר ים גלס הי"ד שנפלה בבסיס נחל עוז: "היא כתבה לנו 'אני בסדר עכשיו' - מרגישה שהיא הופקרה". היא תיארה את ההרגשה הנוראה: "תחושות של סוף"
- ישראל לפקוביץ
- כ"ג חשון התשפ"ד
לאחר חודש מורט עצבים של חוסר ודאות, ביום שישי קיבלו ענת וליאור גלס את הבשורה על מות בתם סמ"ר ים ז"ל, תצפיתנית בבסיס נחל עוז שנפלה בשבת השחורה של השבעה באוקטובר. במותה, הייתה ים בת 20 בלבד.
"ים עברה במהלך השירות שלה יותר ממבצע אחד ופצמ"רים תמיד היו. תמיד ידעתי שאם ים אומרת לי שהיא בחמ"ל, אז היא הכי מוגנת בעולם, והיא הייתה בחמ"ל, אז היא אמורה הייתה להיות מוגנת", אמרה ענת לאודי סגל וענת דוידוב ב-103FM, והוסיפה: "ים סיפרה שהדריכו אותם שבקרוב תהיה מלחמה והיו המון המון אירועים על הגדר בחודש האחרון, ולא ראינו אותם בתקשורת, רק אם אתה נובר ברשתות מסוימות של חדשות".
היא הרגישה שלא מתייחסים למה שהיא אומרת?
"אני לא יודעת להגיד שלא התייחסו, כי מה שהבנות ראו, כולם ראו. יכול להיות שלמעלה לא התייחסו. פשוט זאת הייתה סדרה, לא התייחסו לזה כמשהו חריג, ובעצם כנראה כל האירועים האלה היו כחלק מהכנה ל-7 באוקטובר".
עוד הוסיפה: "אני מרגישה שהבת שלי הופקרה. היא לא תחזור, אבל היא הופקרה עם עוד בנות. ים, במשך כל השירות שלה, שמרה על חיילים ועל האזרחים בעוטף, בנחל עוז, וברגע שהיו צריכים להגן ולשמור עליה - לא עשו את זה. ים והבנות היו בטוחות שאם הן קוראות לעזרה או מקפיצות כוחות הם יגיעו, והן חיכו שעות ולא הגיעו. מה עבר עליהן, זה משהו שלא נותן מנוח. אני מרגישה שהחוזה מבחינתי הופר".
את אומרת שהחוזה הופר. איך מחדשים אותו? אפשר לחדש אותו?
"מבחינתי, לא כל כך מעניין אותי לחדש אותו. הפסדתי כבר. אני הפסדתי, המשפחה שלי הפסידה, ים הפסידה, חברים שלה הפסידו. היו לה תוכניות וחיים שלמים שהיא הפסידה ואי אפשר לחדש אותו. אני רק מקווה שישמרו על שאר התצפיתניות והחיילים שעכשיו נמצאים בכל מקום לשמור על האזרחים, ומי שצריך לעשות את החשבון נפש יעשה אותו בשביל האזרחים ובשביל החיילים שכן ישרדו".
"מה־7 באוקטובר, זה מן יום אחד ארוך"
במהלך השיחה, ציינה כי היא מרגישה "תחושות של סוף. חוסר תקווה. מה-7 באוקטובר, זה מן יום אחד ארוך. אומנם קיבלנו הודעה ביום שישי האחרון על נפילתה של ים, אבל עדיין הוא לא הסתיים. עדיין אנחנו ממתינים להביא את ים לקבורה. עדיין אין לנו מועד. יום אחד ארוך, אנחנו יושבים שבעה מאז ה-7 באוקטובר".
"היא הייתה מפקדת תצפיתניות בנחל עוז. הייתה במשמרת והיא אמורה הייתה להשתחרר במרץ והיו לה כבר מלא תוכניות. בתקופה האחרונה היא הייתה מאוד מאושרת, יצאה בחג האחרון הביתה והייתה כמעט שבוע בבית", שיתפה ענת גלס, וציינה בכאב: "זה היה שבוע פשוט מדהים ונפלא. ב-6.10, יום שישי, דיברנו איתה פעם אחרונה, כמו כל יום, בפייסטיים. ביום שבת בבוקר ב-9:41 קיבלנו הודעה מים מטלפון אחר 'היי אימא, זאת ים, אני בסדר עכשיו'. היא לא כותבת ככה 'אני בסדר עכשיו'".
את חושבת שזו לא הייתה ים?
"אני לא יודעת מה לומר כי היא לא הייתה עם טלפון, אבל ההודעה הייתה מוזרה. אני לא נרגעתי מה'בסדר עכשיו'. ים תמיד השתדלה לא להדאיג אותי כי אני אימא אקסטרה דאגנית".
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות