נאצים כן – שואה לא // עו"ד ישראל ענדען

בימים האחרונים סערה וגעשה הארץ מהצעד בו נקט שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן כאשר בדיון החירום של מועצת הביטחון של האו"ם, שהתכנסה בשבוע שעבר לדון בנושא המלחמה בעזה והמצב ההומניטרי ברצועה, ענד השגריר על זרועו טלאי צהוב עם הכיתוב "Never Again", כשהוא תוקף בחריפות את השתיקה המחרידה של מועצת הביטחון, לנוכח הזוועות שביצעו מחבלי חמאס הנאצים.

"כשסבא שלי וילדיו נשלחו לאושוויץ, העולם שתק", הכריז ארדן בנאומו, "כשאשתו ושבעת ילדיהם נשלחו לתאי הגזים, העולם שתק", המשיך בדבריו. "כשהגופות שלהם נשרפו לצד מיליוני תינוקות יהודיים, העולם שתק, היום אחרי שתינוקות יהודיים שוב נשרפו בחיים, מועצת הביטחון ממשיכה לשתוק. חלקכם לא למדתם דבר מהאושוויץ. חלקכם שכחתם למה נוסד האו"ם - אני אזכיר לכם", כך השגריר הישראלי בניסיון נואש ובצדק יש לומר, לגרום לאי אלו נימים חבויים להתעורר בתוך המים האנטישמיים העכורים השוצפים בבניין האו"ם בניו יורק.

דבריו של השגריר עוררו פולמוס נוקב בשיח הישראלי האם יש מקום להשוואת פשעי חמאס והטבח הנורא שביצעו אנשיו בתינוקות, נשים וילדים ביום שמחת תורה ביישובי עוטף עזה.

כחבר מועצת 'יד ושם' תמיד חשבתי שאת השואה האיומה בה נטבחו ששה מיליון מאחינו, בלתי אפשרי להשוות לשום דבר מקביל ביקום. ידועים דבריו של מרן קדוש ישראל ה'אמרי אמת' זי"ע שהתבטא כי שהשואה היתה האסון הנורא והקשה ביותר שחווה העם היהודי מאז שהיה לגוי. אסון השואה היה אירוע בקנה מידה היסטורי וחד פעמי בתולדות אנושות כולה. את השואה אי אפשר להשוות לאף סיטואציה אחרת.

אין ספק כי נציגי מדינת ישראל במוסדות האו"ם ובראשם השגריר גלעד ארדן נאלצים להתמודד עם אתגרים לא פשוטים ולעיתים אף בלתי מנוצחים בהיותה מדינת ישראל במוסד זה ככבשה בין 193 המדינות החברות בארגון.

המוסד שהוקם לאחר מלחמת העולם השניה מתוך מטרה להפסיק מלחמות ואירועים של רצח עם בין מדינות ושל מיעוטים, וכן לספק בסיס לדיאלוג בין-מדינתי, משמש כיום, 78 שנה לאחר שהוקם, כאחד מבתי הגידול, וכאחת החממות הגדולות ביותר בעולם לייצוא פשעי שנאה וכל דבר אחר העומד בסתירה מוחלטת לעצם היווסדותו, אלא שבניגוד לימים ההם, הפעם שנאות אלו מגובים ב"כשרות" של האו"ם שהנו מוסד מהצבועים שידעה האנושות, מוסד שבמקום להרבות שלום בעולם הוא אך מייצר ומגביר את השנאה והפירוד בין מדינות ועמים. והדברים אינם אמורים דווקא בהקשר של הסכסוך הישראלי פלסטיני.

ולכן, אך ניתן להבין לליבם של השגריר ואנשי צוותו המנסים בנחישות, בעקביות ובכל דרך יצירתית, לעשות את הבלתי אפשרי, להילחם בכל החזיתות בשקרים הבלתי מנוצחים מבית אנטוניו גוטרש וחבר מרעיו, ולהמחיש את העלול להתרגש על המוסד ה'נייטראלי' אם ימשיך במדיניות בת היענה כלפי ישראל בחסות הלחץ המופעל מצד מדינות ערב ובראשם איראן.

ועדיין, אחר כל זאת ולאחר שנחשפתי בעצמי לחלק מהזוועות שהתרחשו באותו בוקר מר ונמהר של חג שמחת תורה, אני עדיין קובע כי יהיה זה זילות לשואה ובששת מיליון הקדושים להשוות את מעשיהם הברבריים של אנשי החמאס בתושבי הדרום לאלו של הנאצים.

הסיבות לכך מגוונות ואין טעם להיכנס ולטעון בנושא כל כך טעון ורגשי הנמצא בלב הקונצנזוס, אולם רק בזאת נביטה, כי אין כל מקום להשוות לא בין התקופות ולא מבחינת המספרים, שכן בשואה האיומה נטבחו על קידוש השם 6 מיליון איש, אנשים נשים וטף מכל העולם.

בנוסף, כל אחד יסכים שבלתי אפשרי לערוך השוואה בין מצבו העגום של העם היהודי בארץ לא להם, על אדמת ניכר בתרצ"ח לתקומתו בארץ ישראל ויכולותיו להגן על עצמו בתשפ"ד.

האם ניתן להשוות בין גדודי אנשי הצבא והביטחון שהגיעו, הדפו וחיסלו את הנאצים ימ"ש, נלחמו בהם בגבורה, מנעו מהם לפשוט על ערים נוספות ולממש את כלל מזימותיהם הרצחניות - לקדושי השואה שהיו למשיסה והובלו כצאן לטבח?

שלא יהיה ספק, כיהודים מאמינים בני מאמינים ברור לנו דבר אחד, שגם כיום, 76 שנים לאחר הקמתה של מדינת ישראל עם "הצבא החזק במזרח התיכון", אנו זוכרים כל העת כי אם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר כאשר גם היום, כאז כן עתה, ראה ראינו וידוע ידענו כי "אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים".

ועדיין עם עולם התורה הפורח והמשגשג בימנו, יהיה זה עוול לשואה אם הטבח הקשה והמזוויע יושווה אליו. אנחנו לא רוצים עוד פעם שואה - אל תגעו בשואה. נאצים כן, שואה לא.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!