מסייעים למשפחות: ילדים נותרו ללא הורים והורים נותרו ללא ילדים
הם מומחים לשכול אזרחי ומעדיפים את הכינוי 'אנשי הנשמות'. הארגון שנכנס לוואקום שקיים שנים ארוכות והפך לחשוב מאין כמותו בימים קשים אלו
- ישראל לפקוביץ
- כ' חשון התשפ"ד
את מה שהתרחש בשבת שמחת תורה בבוקר, אף אחד לא דמיין, גם לא בתרחישי הבלהות של אנשי המודיעין הבכירים ביותר.
וכשאף אחד לא דמיין, לא היה גם מי שיערך לתת מענה. משהתבררו מימדיו של האסון הנורא, התגלה עם ישראל בגדלותו. כמעט שלא נותר מי שלא פעל, עזר, סייע, חשב, קישר או תרם וכך נולד מערך המתנדבים שהורכב מעם שלם שדאג כמעט לכל אספקט באסון הזה - מחיילים שישנו בקור ועד עבודת קודש בזיהוי הנרצחים.
רק גורם אחד נותר מעט מאחור. היו אלה משפחות הנפגעים האזרחיות. את משפחות חללי צה"ל ליווה אגף הנפגעים של צה"ל שכבר צבר לא מעט ניסיון בתחום למרבה הצער, את חללי משטרת ישראל ליוו אנשי משטרת ישראל, אבל כמות החללים האזרחיים הייתה מעל לסף הסיבולת של כל אדם, משרד ממשלתי או רשות מקומית.
עד שהגיעו אנשי 'חסד חיים ואמת'. יש שיקראו להם 'אנשי הנשמות'. עבור משפחות הנרצחים, שאיבדו את היקר להן מכל ולפעמים את היקרים להן מכל, אנשי הארגון היו הצלה של ממש. במסירות בלתי נגמרת הם עברו ממשפחה למשפחה ופשוט היו שם עבורה. סייעו בכל מה שצריך בבירוקרטיה הלא מוכרת מול הרשויות, מול חברה קדישא. הרימו אוהלי אבלים, השיגו תווי מזון כדי לסייע למשפחות לעבור את הימים הראשונים הנוראיים וסייעו באיתור בתי דפוס להדפסת מודעות האבל.
יו"ר הארגון דרור דיויד עמוס.
בפן הרגשי, גם בשבועות עמוסות באנשים וגם כשאמא ישבה לבדה או אחות נותרה בודדה, אנשי הנשמות דאגו גם לנשמות החיים. הם ישבו עם כל משפחה ושמעו על האהוב שכבר לא יחזור. ראו תמונות של היסטוריה שתישאר חקוקה בלב ודאגו בשקט בשקט לסיוע רגשי לאלה שעולמם קרס.
הסיוע לא נעצר כאן. כשמשפחה אבלה, רחוקה מאוד, מכפר עזה או מבארי, ביקשה להנציח את הבן האהוב, היו אלה אנשי הנשמות של חסד חיים ואמת שלקחו על עצמם את המשימה. הם לימדו איך הוגים את מילות הקדיש הלא מוכרות ולקחו על עצמם את אמירת המשניות.
ליווי של נציג הארגון בבתי המשפחות
ולא רק זה, אנשי הארגון הבינו שלא לכל נרצח יש מי שיגיד עליו קדיש. יש ילדים שנותרו ללא הורים ויש הורים שנותרו ללא ילדים, יש נרצחים ממשפחות שלא יודעות להגיד קדיש ויש נרצחים ממשפחות קטנות שלא יכולות להגיד קדיש. אבל אנשי הנשמות לא מוכנים להשאיר אף נשמה מאחור, כך נולד הפרויקט החדש: קדיש לכל נרצח. כל אחד ואחד מ-1400 הנרצחים בפיגועים הנוראיים יזכה שמתנדב יגיד עליו קדיש מדי יום במשך שנה שלמה! מדובר באופרציה מורכבת מאוד שדורשת גיוס מתנדבים, תקציבים ועוד, אבל עבור אנשי הארגון שום מעצור לא יפריע בדרך לסיוע למשפחות ולנשמות.
הם היו שם מאוהלי האבלים בקיבוץ שפיים עם שורדי בארי וכפר עזה ובנתיבות, אצל אמא שישבה שבעה על שלושה דורות - סב, אב ובן צעיר. הם היו שם אצל משפחות שכולם שמענו עליהן וגם אצל משפחות שקצת פחות. בממוצע, מתוך 1400 ויותר משפחות ההרוגים הם כבר הספיקו להגיע ל-700 משפחות אזרחים וחיילים ולהיות להן לנחמה.
האוהלים בשפיים למשפחות שיקיריהן נרצחו בכפר עזה.
מה שבידל את אנשי הארגון מרבים כל כך שרצו להיות שם עבור המשפחות, היה דווקא הניסיון. עמותת חסד חיים ואמת הוקמה כבר בשנת 2008 על ידי דרור דיויד עמוס, קצין צה"ל לשעבר שהחליט להעתיק את מערך הנפגעים של צה"ל (שמרוב ניסיון עצוב מתפקד טוב מדי) לפורמט אזרחי. 15 שנות ניסיון הפכו את אנשי הארגון למומחים בנושא שהפך כמעט לטאבו עד שהתפוצץ - שכול אזרחי.
במשך שנים הם מלווים משפחות החל מהפטירה ועד לסופה של השנה הראשונה, בשיתוף פעולה הדוק עם מועצות דתיות, עם חברה קדישא ועם משרדי הממשלה.
"בשבועות האחרונים הוקפצנו לעבודה", מספר מקים הארגון, דרור דיויד עמוס. "אנשי הארגון שלנו מצאו עצמם חורשים את הארץ והאסון הנורא הביא עימו שיתופי פעולה שבעבר לא היו עולים אפילו בדימיון הפרוע ביותר. מצאנו עצמנו עובדים עם אחים לעורף והתנועה הקיבוצית ובהירתמות מעוררת השתאות של השר יצחק וסרלאוף, השר לפיתוח הנגב והגליל, שלא מינה שליחים ובעצמו דאג לוודא שעבודתנו יכולה לקרות על הצד הטוב ביותר לטובת משפחות הנופלים".
על המשפט המסכם של המייסד יחתמו ככל הנראה רבים וטובים, אבל רק מי שהיה שם בלבו של האסון יכול לומר זאת בלב שלם: "כמי שהיה במאות שבעות ועם מאות משפחות, אני מעיד שעם ישראל מעולם לא היה שבור כל כך, אבל גם מעולם לא היה מחובר כל כך. לעצמו, ליהדותו, ואחד לשני".
מעוניינים להצטרף ולסייע? צרו קשר עם טליה במספר 048482114.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות