הרב פנגר: מה נזכור בעוד 15 שנה מהמלחמה הזו?

"אני מאחר לפגישה, חייב לרוץ... להתראות", אמר האב. הוא לקח את החליפה שלו, ויצא במהירות מהדלת. הוא מיהר במדרגות, נכנס לרכב ונסע. בתו הקטנה רצה אחריו במדרגות: "חכה, אבא, שנייה...", אבל הוא כבר נסע.

"הוא שכח לתת לי חיבוק להתראות, כמו כל בוקר...", היא לחשה לעצמה, והחלה לבכות חרישית. היא התקשרה אליו. "אבא, הלכת בלי לתת לי חיבוק להתראות", היא אמרה.

 "אני מצטער, חמודה. אני ממהר מאד".

"בסדר", היא ענתה וניתקה את השיחה. הילדה חזרה למטבח לארוחת הבוקר, נעלה נעלים, לקחה את תיק בית הספר, אמרה שלום לאמה וירדה במדרגות. היא יצאה מהבניין, ולפתע ראתה את המכונית של אביה מגיעה. אבא יצא מהרכב עם חיוך, הילדה רצה אליו וחיבקה אותו. "מצטער, שכחתי", הוא אמר, תוך כדי שהוא מחבק אותה.

בערב, כשהוא חזר הביתה, אשתו אמרה לו: "אין לך מושג כמה שימחת אותה".

בעוד 15 שנים, כנראה אף אחד לא יזכור אם הוא איחר לפגישה או לא. אבל הילדה הקטנה שלו, לאחר 15 שנה, בשבת שבע הברכות שלה, סיפרה שאחת התמונות שהיא כנראה לעולם לא תשכח, הייתה התמונה של אבא שלה חוזר הביתה, בשבילה.

בפרשת השבוע, אברהם אבינו ניצב אל מול הניסיון הקשה ביותר בחייו, ניסיון העקדה. מה שהוא אולי לא ידע - אבל אנחנו כן – הוא שבעקבות עמידתו בניסיון העקדה, עם ישראל כולו יזכה בזכותו לדורי דורות. בכל בוקר בתפילה אנו מזכירים את זכות העקידה, בכל ראש השנה תוקעים בשופר כדי להעלות את זיכרון העקדה לפני בורא העולם, וכל זה בעקבות מעשה אחד.

 מה אנחנו נזכור בעוד 15 שנה מהמלחמה הזו?

יהי רצון שנבחר נכון. יהי רצון שהקב"ה ינחה את מקבלי ההחלטות לבחור נכון, להוביל את מדינת ישראל לעתיד טוב יותר. ואנו, כל אחד ואחת מאתנו, נתרום את חלקנו, ונשתדל עד כמה שרק שאפשר לעמוד בניסיונות שלנו - בחיזוק, בנתינה, בקבלות של מעשים טובים, ושכל זה יעמוד לחיילנו לזכות, שיחזרו הביתה לשלום.

 בברכת שבת שלום

שלכם, יצחק פנגר

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!