י"ב חשון התשפ"ה
13.11.2024
כמה הוצאו לחל"ת?

שבוע רביעי למלחמה: עשרות אלפים פוטרו

משרד העבודה פרסם אומדן משקי של כמות האנשים שמושבתים מעבודה בעקבות המלחמה. 46,004 עובדים פוטרו, כ-70% מתוכם הוצאו לחל"ת. כ-760 אלף איש מושבתים מעבודה עקב מילואים, תושבי העוטף שפונו, והורים לילדים, שהם כ-18% מכוח העבודה 

שבוע רביעי למלחמה: עשרות אלפים פוטרו
חיילים ביישובי עוטף עזה צילום: מתוך שידורי כאן 11

משרד העבודה מפרסם אומדן עובדים משקי בעקבות מלחמת ״חרבות ברזל״ והשפעותיה על שוק העבודה בישראל.

מתחילת המלחמה 46,004 עובדים פוטרו או הוצאו לחל״ת (70% מהם חל״ת). כ-760,000 איש מושבתים מעבודה עקב מילואים, תושבים מעוטף עזה שפונו והורים לילדים, שהם כ-18% מכח העבודה.

המושבתים כוללים מספר קבוצות:

חיילי מילואים: בהתאם לפרסומים בתקשורת, הנחנו כי גויסו 360,000 חיילי מילואים. שיעור התעסוקה של גברים יהודים לא חרדים בגילי 22-40 עומד על 85%. מכיוון שההתפלגות הגילית של חיילים שונה מההתפלגות של קבוצת גיל זו, וישנו ייצוג ייתר לשכבות הצעירים שעובדות בשיעורים נמוכים יותר, הנחנו כי שיעור התעסוקה של חיילי המילואים עומד על 90% משיעור התעסוקה הכולל. כלומר שיעור תעסוקה של 77%.

תושבים שגרים ביישובי עוטף עזה וצפון הארץ: תושבים שגרים בק"מ 0-7 בעוטף עזה ו-0-4 בגבול הצפון פונו מבתיהם. עבורם הנחנו 20% תעסוקה ביחס לתעסוקה הרגילה. נוסף על כך, הנחנו תעסוקה של 50% לתושבים במרחק 7-20 ק"מ מגבול עזה, ו-70% תעסוקה לתושבים במרחק 4-10 ק"מ מגבול לבנון. הנחה דומה נלקחה עבור מי שעובדים באזורים אלה אך לא גרים בהם.

הורים: בישראל כ-611 אלף משקי בית עם זוג הורים עובדים או הורה יחיד במשק הבית שעובד, ויש להם ילדים מתחת לגיל 10. מערכת החינוך שהושבתה לחלוטין בשבוע הראשון ללחימה, חזרה לפעול באופן חלקי. נכון ליום ראשון 29/10, משרד החינוך פרסם כי 75% ממסגרות החינוך הרגיל ו-84% ממסגרות החינוך המיוחד חזרו ללמידה פיזית. מכיוון שהלמידה הפיזית לא מתקיימת באופן מלא, נלקחה הנחה שב-30% ממשקי הבית עם ילדים קטנים, אחד מבני הזוג לא עובד.

ענפים: עם פרוץ המלחמה נפגעו מספר ענפי כלכלה במשק, ובמיוחד ענף הבניין, תיירות (מעבר לשירותי אירוח) ואמנות בידור ופנאי. בנוסף נלקח בחשבון המשך פעילות שוטפת בהיקף של 20% בענפים שנפגעו. כלומר בסה"כ שיעור המושבתים עומד על 319 אלף איש.

חשוב לציין שנתונים אלה מתייחסים לעובדים ישראלים בלבד. נוסף אליהם יש פגיעה במספר העובדים הזרים, ובמיוחד בענפי הבנייה והחקלאות. עובדים זרים מהווים חלק משמעותי מענף הבניה.

בענף זה הועסקו ברבעון השני של 2023 כ-25 אלף עובדים זרים ששהו בישראל, ובנוסף כ-90 אלף עובדים פלסטינים אשר אינם מתגוררים בישראל ובימים אלה אינם מורשי כניסה.

מעבר לכך, בענף החקלאות הועסקו כ-23 אלף עובדים זרים ששהו בישראל ברבעון השני של 2023, ועל פי הערכות כאלפיים מהם עובדים בסביבת הגבולות. מתחילת הלחימה עובדים זרים רבים עזבו את מקום עבודתם בגלל השבתה או שעזבו את הארץ בשל המצב.

בסה"כ, לאחר קיזוז חפיפות בין הקבוצות השונות, ההערכה היא כי מספר המושבתים הישראלים עומד על 774 אלף איש, שהם 18% מכוח העבודה במשק. חשוב להדגיש כי הנחה זו נכונה לעת זו, ומשתנית בהתאם למצב מערכת החינוך, היקף הרקטות באזורים הקרובים לגבול והנחיות פיקוד העורף המאפשרת פעילות כלכלית. בנוסף, ההערכה לא כוללת אנשים שמקום עבודתם לא נפגע אך הם לא עובדים מסיבות נוספות על אלה האמורות לעיל.

שר העבודה יואב בן צור אמר: "תמונת מצב המשק מסייעת לנו להפנות את המשאבים למקומות שדרוש בהם מענה, בין היתר בהרחבת שעות הפעילות בענפים נדרשים, בנוסף הבוקר אישרנו הבאת 5000 עובדים זרים ממדינות שונות בעולם כדי לפתור את מצוקת החקלאות הישראלית ולסייע לענף להמשיך ולתפקד. נמשיך לתת מענה בכל המקומות הדרושים".

ישראל אוזן, מנכ״ל המשרד אמר: "משרד העבודה מבצע ניתוחים שוטפים וזאת כדי להיערך באופן מיטבי בימי הלחימה, לוודא כי המעסיקים שומרים על זכויות העובדים בשעה זו וכדי להזרים עובדים במקומות שחסר. משרד העבודה נרתם באופן מלא לטובת שוק העבודה בישראל ואנו בוחנים כעת תכניות תעסוקה עבור המפונים המלונות בכדי לשמר רציפות תעסוקתית ותפקודית של המשק".

מלחמת חרבות ברזל

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}