העיתונאי גילה בכנסת: "גיבור שבוזה על ידי מפיצי פייק ניוז"
תופעת הפייק ניוז מתגברת בימים אלה בצל הלחימה. יש גם את אלה שמרחיקים לכת ויורדים לחייה של אלמנה, ששיכלה את בעלה השוטר הגיבור שחירף את נפשו להצלת חיים ונפל בקרב מול המחבלים. העיתונאי חיים אתגר סיפר על הפצת פייק ניוז על רב סמל אלון ברד | גם האלמנה סיפרה מהזווית שלה
- קובי עוזיאלי
- י"ח חשון התשפ"ד
- 2 תגובות
ועדת החוקה קיימה דיון מיוחד בנושא הפצת פייק ניוז ותכני הסתה ברשתות החברתיות על-ידי גורמים עוינים. במהלכו סיפר חיים אתגר, עיתונאי ומגיש 'ערוץ 12' לחברי הוועדה על ביזוי כבוד המת של רב סמל אלון ברד הי"ד, שוטר שנפל בקרב עם מחבלים בקיבוץ רעים, שהוצג ברשתות החברתיות כבוגד.
וכך סיפר אתגר בווועדה: "אני מגיש תכניות שעוסקות בחיפוש האמת ובניסיון להפוך את החברה הישראלית למקום מעט יותר טוב. אציג לכם תמונה של הגיבור רב סמל אלון ברד שנפל בקרב ברעים. בקצה של הפייק ניוז יש אנשים שמשלמים מחירים כבדים מאוד. אלון השאיר אחריו אישה אורלי שנמצאת לידי, ועוד שלושה ילדים. נטען ברשתות שהוא בוגד. לקחו תמונה של מחבל והדביקו עליה את שמו. אנחנו מנסים להתחקות אחר מי שעומד מאחורי זה וגילינו - הן את הנזק והעוצמה של הדברים הללו וגילינו שבין העוקבים אחרי מפיץ חדשות הכזב הללו על גיבור שנלחם בתעוזה בלתי נתפסת ושילם את המחיר הכבד ביותר, יש גם אנשים שנמצאים במשכן הזה והקריאה למלחמה בפייק ניוז היא לכל עם ישראל".
עוד ציין אתגר בוועדת החוקה: "המקור של הכזב הזה הוא ישראלי, אדם שיש לו חשבון נעקב פופולרי גם ע"י ח"כים שמקשיבים לו והיו פה בוועדה. אותם ח"כים צרכו את המידע והיו חלק מהמנגנון הזה. יש ח"כים מכל הגוונים שעסקו בהפצת פייק ניוז אם ביודעין ואם בזדון, שידם הייתה קלה על ההדק. זה לא כתב אישום נגד ח"כים שעושים עבודתם נאמנה, אך יש להם ולציבור אחריות עמוקה בנושא חדשות הכזב. אורלי אשתו של אלון הסכימה לספר את סיפורה וגם לנו יש תפקיד להוקיע את האנשים הללו, להראות אותם, שייקחו אחריות. זכינו לפריבילגיה גדולה להשתמש במצב הקשה שהמדינה נקלעה אליו, בכלים שלנו כדי להראות את האנשים הללו".
הוא פנה ליו"ר ועדת החוקה רוטמן ואמר: "יש קושי עמוק עם החוק כיום. הבקשה שלי היא שכח"כים תחשבו פעמיים. אנחנו נכנסים לתמונה ונציג את האנשים שהיו קלים על ההדק. אם הכנסת תעביר חוקים קשים עם עונשים ברורים, נוכל לטפל בזה. הבקשה שלנו היא שתתנו לאורלי את הכלים לעשות צדק. הדהדו את המקרה הזה ככל יכולתכם למען יראו ויראו".
אורלי ברד, אלמנתו של אלון סיפרה איך הכל התחיל: "עוד במהלך השבעה התחלתי לקבל טלפונים ממשפחתי על פרופיל בשם "אמת" שטוען שאלון היה איש שב"כ ששיתף פעולה עם חמאס ושהוא בוגד. זה עבר מהטוויטר לפייסבוק והיו המון צפיות ושיתופים. התלוננתי למשטרה והאדם יצר איתי קשר בפייסבוק ובטלפון האישי ובתחילה התנצל והבטיח ללוות אותי כל החיים. הוא אמר שמיהר להגיע למסקנות והתבסס על דברים לא נכונים ואף ניסה לשחד אותי בכסף גדול שלא אגש למשטרה. ניסיתי לסיים את השיחה כמה שיותר מהר והתלוננתי שוב למשטרה".
עוד מספרת האלמנה הטריה: "ברגע שהפסקתי לדבר איתו הוא החל לשלוח לי סרטונים שלו, פרסמו את פרטיי ואת פרטיי ילדיי, איפה אני גרה ואיפה בעלי עבד. מתחת לרכב מצאתי לבנה בין הגלגלים. אני עובדת מהבית בין היתר מסיבות אלו. הגדולה שלי בת 6 ויש לי ילד בן 3 וילדה בת שנה שראו את התמונה של בעלי בטלוויזיה לצד תמונת מחבל. לפי הידוע לי הוא נעצר ושוחרר. לקח הרבה זמן עד שחשבונו הוסר. איך החוק שומר ומגן עליו ואף אחד לא מגן עליי. הוא נחקר ושוחרר ויוכל להמשיך בחייו כרגיל בעוד אני לא. אלון עבד במסיבה והייתה לו אופציה לצאת משם עם ניידת והוא נשאר עם הילדים המבלים עד הסוף".
עו"ד שרה חביב, שופטת בדימוס שמייצגת את אורלי סיפרה על אישותיו וגם הסבירה את ההיבט הפלילי שבפרסום הכזב: "הכרתי את אלון כשופטת מעצרים, כטוען מעצרים והאובדן מאוד גדול, הוא היה אחד המצטיינים של המחוז. התיק עבר לתחנת נתניה וכשביקשתי לברר עם קצין החקירות בנתניה למה הוא נסגר, אמר הקצין שלא נמצאה עבירה. הוא חוקר הסתה. אני לא חושבת שחוקרי התחנה בקצה מבינים. אין עילת תביעה אזרחית נזיקית לפרסומי דיבה אחרי המוות. על הכנסת לתת דעתה על חוק איסור לשון הרע בהיבט הזה".
רוטמן: "אנחנו כמדינה צריכים לדעת איך לטפל בתופעה"
יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן ציין בדיון: "זה דיון ראשון שיפתח דיוני המשך מהרבה סיבות. יש דיונים שהיינו צריכים לעסוק בהם עוד לפני המלחמה, המקבלים משנה תוקף בזמן המלחמה. זה אינו דיון פיקוח רגיל או דיון חקיקה, אלא העלאת מודעות לבעיה וניסיון לגבש כלים להתמודדות מדינתית נוסף על הקיימים. אני לא אוהב מעורבות חקיקתית בנושא, אך . הדיון מהדהד דיון שקיימנו בפרלמנט האירופי, כחבר בצוות הכנסת למאבק באנטישמיות לעניין הפצת התכנים האנטישמיים. גם שם התמודדנו עם "חור שחור" אכיפתי רגולטורי וחינוכי".
בהתייחסו להיעדרות נציגי הרשתות החברתיות מהדיון, אמר: "הנוכחות של נציגי הרשתות בדיון כזה חיוניות ונראה מה לעשות בעניין. ייתכן והרגולציה של המדינה לא צריכה לתת להן הגנות מסוימות ולטפל בהיצע של תכני כזב. החברות שלחו ניירות עמדה אך חשוב שיגיעו".
ד"ר חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות, אמר בדיון: "מתקפת ה-7.10 הייתה חסרת תקדים, כך גם התכנים הפרו חמאסיים ופרו טרור התפשטו בקצב שלא הכרנו וחווינו צונאמי אדיר. החשש הוא שהתכנים יעודדו פיגועי השראה ויביאו לעימות בזירות נוספות. כמותית ופרקטית, מכיוון שרוב התכנים אנונימיים או מבוצעים ע"י גורמים מחוץ לטווח יכולת הגעה אליהם- מעזה, בעולם הערבי ובעולם המערבי, בכל הנוגע למשבחים- שיטת הפעולה היא הפחתת גובה הלהבות ולמנוע התלקחות הגחלים הלוחשות. אסטרטגיה זו מכתיבה את הפעולה- לא נגיע ל-100% מהמפרסמים אך נפחית את דברי ההסתה והשבח. מחלקת הסייבר היא החלק הגלוי, אך מאחורינו עומדים גורמי הביטחון ומשרדי ממשלה נוספים כמו המשרד לשוויון חברתי ועוד. המאמץ כולל פעולות איסוף, סינון ראשוני בהתאם להדרכה שלנו מה להעביר אלינו וסינון שלנו מה מפר את החוק הישראלי. בנוסף, אנחנו מחפשים ברמת תנאים של הרשתות ובקשה להסרה, הן של תוכן ספציפי, הן של דף, הן של היכולת להנגיש את זה במנגנון חיפוש ועוד צעדים שנועדו למנוע חשיפה".
לדבריו, "המאמץ האחד הוא הבקשות הקונקרטיות- מסננים את מה שמועבר ע"י גורמי הביטחון, אנחנו מפרשים את תנאי השימוש של הפלטפורמות, שהם קצרים ועמומים. במהלך 3.5 מה-7.10, שבועות קיבלנו מעל 15,000 תכנים והגשנו מעל 11,000 בקשות להסרתם. זה נתון אדיר המייצג מאות רבות של אחוזים ומול הרשתות הגדולות פייסבוק אינסטגרם (מטא) וטיקטוק הצלחנו ב-92%. המשמעות היא שיש עדיין תכנים רבים שחשבנו שהם מסוכנים ולא הוסרו. מה שמסורב עכשיו בתקופת החירום, הוא הכמות המוגשת במצב שאינו חירום".
היו"ר ח"כ רוטמן אמר: "מבחינת דרכי הפעולה השונות מנגנון אחד הוא חוקים מעין שיפוטיים, ומנגנון שני הוא בעצם "לוביסט" שלנו אצל מטא וטוויטר, בסוג של בקשות לא מכוח סמכות. איפה עובר הקו ביניהם? לגבי ה-8% שלא הוסרו, זה חלק משמעותי יותר, כי הם עברו את הסינון הפנימי שלך, כך שהמספר האמיתי הוא כ- 20/30% של תכנים שמערכת הביטחון שלנו רואה כבעייתיים שאנחנו לא מצליחים להסיר באמצעות המנגנון של בקשה וולונטרית מהרשתות. מה הכלים שעומדים לרשותך לעניים הסירוב להסרה?".
ד"ר ויסמונסקי השיב: "יש מספר כלים מוגבלים במישור הפורמאלי- חוק למניעת עבירות באמצעות האינטרנט - הפעלנו אותו לחסימת ארגוני טרור. החיסרון הוא שהוא חל אם האתר מתארח על שרת ישראלי. יש הוראות וצווי איסור פרסום בדין, שאפשר באמצעותם לדרוש מהרשתות הסרת תוכן. הצו הזה לעיתים משכנע להסיר לכולי עלמא ולעיתים חסימה לוקאלית. מעת לעת נדון בוועדה החוק המכונה "חוק הפייסבוק" שנוגע להסרת תוכן ספציפי ברשתות, ובמשרד המשפטים בוחנים לבקשת השר את הנושא מחדש האם זה יעיל ונדרש במצב הקיים. הרוב המכריע של התכנים מוסר וגורמי הביטחון טוענים שזה יעיל".
עם זאת אמר, "יש אזורים רכים יותר שלגביהם לפי מתודת הפעולה שלנו יש חסר- הנושא של דיסאינפורמציה- מידע כוזב במכוון ומיסאינפורמציה- מידע כוזב בטעות. ככל שאני לא יודע לקשור אותם לגורמי טרור, או לבוטים- זה אזור משמעותי שלא מטופל בעולמות שלנו. יש תכנים שעוסקים בדיסאינפורמציה אבל אנחנו יודעים להגיד לגביהם שהם שופר חמאסי. דפי GAZA NOW הם אפיליאייטד חמאס. יש לנו ויכוח עם הרשתות ומטא לדוגמה לא מסירה את הדבר הזה. יש גם תכנים עוד יותר רכים שלמדינה כמדינה יש קושי לפעול, ולא תמיד העולם הוא העולם הפלילי, אלא נדרש מאבק חברתי והדברים נעשים במישורי הסברה. חלק מהרשתות מצהירות בתנאי השימוש שהם נגד דיסאינפורמציה, אבל המדינה כרגע מבחינת כלים- מוגבלת במקור הסמכות שלה לפעול. בכל הקשור לבוטים, כשנזהה פעילות לא אותנטית מתואמת ((CIB, אנחנו יודעים לפעול מול הרשתות ככל שאנחנו יודעים להוכיח אותה, כי זה מפר את החוק- למשל חוק המחשבים מידע כוזב, ולפעמים גם בהתאם לתנאי השימוש גם בתחום חמור יותר של הטרור. כלומר, דווקא בתחום הזה יש מענה".
ד"ר תהילה אלטשולר שוורץ מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הציגה מסמך שהוכן עם איגוד האינטרנט: "אנחנו בוגרי דיוני חוק הפייסבוק בוועדה ומאז התרחשו מערכות בחירות, קורונה ומלחמת רוסיה אוקראינה והסיבה שיש להסתכל במשקפי המלחמה, היא שאנחנו לא יכולים להמשיך לספור את פיסות המידע שהצלחנו להסיר מהרשת. זה לא "פייק ניוז" או "לוחמה פסיכולוגית", אלא הממד הנוסף של המלחמה - ממד הסייבר. למלחמה בסייבר שני ממדים- התקפות על תשתיות סייבר- מים, חשמל ותשתיות פרטיות כמו בתים חכמים. אלו דברים שיכולים לשתק את העורף. חלק נוסף הוא מלחמת אינפורמציה- במטרה להעצים את תודעת הטראומה, וכן ערעור היכולת לברר את המציאות. זו התכלית שראינו שהרוסים מנסים לעשות באירופה וארה"ב והאיראנים מנסים לעשות כאן. זו מערכת הרבה יותר רחבה. יש לנו נקודת עיוורון ענקית בכל הנוגע לקבוצות הווטסאפ שאינן מנוטרות. זה כבר מזמן לא רק בפייסבוק".
לדבריה, "ממד הסייבר מוסיף את הערבוב בין "הכחולים והאדומים" – כוחותינו וכוחות האויב. יש לנו חשבונות איראניים שיושבים בהם אנשי עוצמה יהודית, העירוב הזה מאוד מסבך את החיים, כי כשמדובר על ישראלים המשתפים תכנים זה שיח של חופש ביטוי וזכויות אדם ועל זה צריך להיות הדגש. כמו כן, אין בנושא גבולות מדינתיים. אין אמנת ז'נבה של הסייבר. אין שום גבולות וכללים למלחמה בסייבר. זה לא באוויר ביבשה או בים, זה בטווח של בעלות פרטית. אנחנו מוצאים עצמנו במלחמה בלי פיקוד עורף דיגיטלי, סביב שולחן המטכ"ל לא יושב אף גנרל שתפקידו להגן על העורף במובן הסייבר וכן אנחנו חסרים תשתית חקיקתית מתאימה לכך. ארגוני החברה האזרחית עושים עבודה מאומצת וקשה לסדר את הדבר הזה".
"המרכיב החשוב הראשון- חובה רגולטורית על הרשתות החברתיות להראות שקיפות מה עשו בעניין. מנטרים פה פחות מבאירופה כי השפה שלנו ייחודית אז אין מכונות שעושות זאת. חלק נוסף הוא חלק פלילי בכיוון "חוק הפייסבוק" והדבר השלישי הוא הסרת תוכן באמצעות פנייה לבימ"ש בהליך אזרחי".
"יש לייצר שפה חקיקתית ולא בחלקים. זה לא רק חקיקת רשתות חברתיות אלא חקיקת סייבר. המערך פועל היום ללא סמכויות בחוק בנושא האזרחי.
היא הציגה חשבון איראני ש'פייק ריפורטר' עלו עליו והוסר, הרשת הזו מפיצה תכנים מקטבים. לאחר הסרתו הוא קם כחשבון בשם אחר. אלו חשבונות זרים עוינים. הבעיה היא שהתוכן כבר רץ ומשותף ע"י ישראלים, ברשת הישראלית. קבוצת פייסבוק "מבזקי אריה יהודה" מי ששם שם תכנים הם בעיקר אנשי עוצמה יהודית, כנראה שאינם יודעים שזו קבוצה בניהול איראני. הם פתחו הרבה קבוצות ווטסאפ ורואים מי מנהל את הקבוצה, יש פה כניסה לעומק החברה. התכנים הם למשל שבחדר 16 בבי"ח כלשהו שוכב פצוע ערבי. כמו כן, פרצוף של אזרחים המוצגים כמחבלי חמאס". כך אלטשולר.
היו"ר ח"כ רוטמן אמר בסיום הדיון: "כולם נופלים לפייק ובהנחה שאתה מבין שזה פייק אתה יכול לדווח וזה לא מספיק רלוונטי. אפשרות אחרת היא להתעלם ואפשרות נוספת היא לשתף את הפייק עם מלא זעם מוצדק. בהרבה מאוד מקרים פעולת הזעם המוצדקת היא התורמת ביותר להפצת הפייק".
לדבריו, "ראיתי את הפייק הזה וכמובן דיווחתי, אך אם הייתי עושה צעד של שיתוף זועם של הפוסט, כפוליטיקאי, בעיקר על רקע השנה האחרונה, 40-30% או שהיו אומרים שאם שמחה אומר שזה פייק סימן שזה לא, ולכן יפיצו, או היו משתמשים בזה להפצת הפייק ללא הגינוי שלי, ולכן הגינוי שהייתי עושה בכוונה טהורה כנגד הרשע, היה מעצים את הרשע בהרבה".
עוד הוסיף רוטמן, "אני שם את הדגש על הנושא המשפטי והמדינתי שהם חשובים, אך כל מי שמכיר את הרשתות יודע שהמענה הגודע את הדברים או מצמצם את הנזק, לא חונה בהליך המשפטי שתלוי הרבה פעמים ברצון מי שנפגע להגיש תלונה. אנחנו צריכים כחברה לראות איך מתוך כוונות טובות אנחנו לא מעצימים פגיעה, איך אנחנו מתוך כוונות טובות, וזו דוגמא אחרת שקשורה לשיח המקטב, פחות על הפייק ניוז, אבל זה עובד אותו דבר, לא לוקחים ומעצימים חשבון שיש לו 5 עוקבים ע"י פרסום שלו דרך חשבון של עיתונאי עתיר עוקבים".
לדבריו, "עלינו בוודאי לוודא שמי שייתן את הדין הוא הפוגע. ראיתי את הפוסט שלו בזמן אמת, חשבון שמפיץ קונספירציות הזויות משך זמן רב ומקבל מספר בודד של לייקים. הוא צריך לקבל טיפול אבל לפני שעיתונאי עם כל הכוונות הטובות הפיץ זאת, דבריו נחשפו לבודדים. צורת החשיבה של הרשתות היא שאם עיתונאי שלא מסכימים איתו הפיץ דבר מה, אז כנראה הוא לא נכון כי הוא שותף לקונספירציה. זו דילמה קשה משאול ועלינו לחשוב על הכלים בצורה מעמיקה מאוד. זה דורש הרבה מאוד אחריות אישית".
"באחד הימים הראשונים למלחמה רץ פה פייק על הוועדה, וחברי האופוזיציה עזרו לבקש מעיתונאים להסיר אותו. לא תמיד אפשר לעשות את פעולות הכיבוי הללו ולא תמיד זה עוזר. הרבה פעמים ניסיונות הכיבוי הופכים לבנזין על האש". סיכם רוטמן.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות