השר הודיע: "לא נהיה תלויים יותר בעובדים הפלסטינים"

הוועדה המיוחדת לעובדים זרים קיימה דיון מיוחד בשל המלחמה. יו"ר הוועדה ח"כ אליהו רביבו מ'הליכוד' פתח את הדיון בדקת דומיה ואמר כי מדינת ישראל חוותה טרגדיה נוספת ביממה האחרונה. "היכולת שלנו לספק מענה בעת המורכבת הזאת היא תוצאה של עבודה סביב השעון. השרים רואים יחד עם כל אזרחי ישראל כי המדינה מתמודדת עם מחסור ניכר בכוח אדם. חסרות ידיים עובדות עוד קודם למלחמה וכעת חסרים מטפלים סיעודיים, עובדי בניין ועובדים בתחום החקלאות והתעשייה. בימים הקרובים כלל המערכות בהובלת שר החוץ וצוותו ישלימו חתימה על הסכמים נוספים והם יהיו צינור חמצן למשק הישראלי. אני אשמח לשמוע מתי בפועל נראה כאן מטוסים עם עובדים?".

שר החוץ אלי כהן חיזק את כוחות הביטחון שעושים עבודת קודש נגד תרבות הטרור הרצחנית. "הפגיעה שאנו חווים היא פגיעה כפולה למשק הישראלי ויש לה השלכות על יוקר המחייה. מגבלה על כניסת אוניות ומטוסים היא פגיעה נוספת. כלל משרדי הממשלה עובדים יחד. יש מלחמה בחזית על מדינת ישראל אבל יש מלחמה כלכלית מאוד משמעותית. אנו נמצאים במהלך מתקדם בהבאת עובדים מ-7 מדינות שונות. אנו פועלים במגוון הענפים שדיברו כמו חקלאות, תעשייה, ניקיון, בינוי וסיעוד. אנו חותמים הסכמים בילטראליים ומכסות. אנו עושים את פרויקט משתלמים בחקלאות ויש אפשרות להוסיף עוד 1600 עובדים באופן מידי".

לדבריו, "המקור המשמעותי ביותר להבאת עובדים זה מי שכבר עבד במדינת ישראל. כבר בשבוע הבא יגיעו עובדים. כל מי שרוצה להגיע שיגיע. אין זמן עכשיו לבירוקרטיה. אין לנו את הלוקסוס הזה. יש מאות מיליונים של תוצר חקלאי שקבור באדמה ואין מי שיוציא אותה. את תהליך הטופסולוגיה נעשה תוך כדי קטיף. זאת מלחמה. כמו שבשבת אנשים לא חיכו לצו 8 ויצאו להילחם כך אנו צריכים היום לצאת עם מסר שצריך לפעול במיידי. אם יהיו מקרים שיגיע מישהו לא מורשה או בעייתי - בשדה התעופה נבחן אותו ברמה הביטחונית לוודא שהוא לא מהווה איום. הסכם אחד נחתם כבר אתמול, אחר יהיה בשבוע הבא. לא רוצים להפעיל לחץ מול אותן מדינות ועובדים על 5 הסכמים נוספים. כולם עובדים כאן יחד כדי למזער את הפגיעה הגדולה מאוד במשק הישראלי".

השר אלי כהן בוועדה. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת.

שר הכלכלה והתעשייה חה"כ ניר ברקת אמר בדיון: "הלב שלנו במקום אחר עם החיילים, המשפחות השכולות ומתפללים לרפואת הפצועים וחזרת השבויים. זה דיון חשוב מאוד. מה שהיה הוא לא מה שיהיה. לא נהיה תלויים יותר בעובדים הפלסטינים. אנו משלמים מחירים כלכליים כבדים וחייבים אסטרטגית לשנות את המשוואה. אנו צריכים לגזור את המדיניות שלנו עם מה שטוב למדינת ישראל. הם לימדו אותנו שמלבד הטבח גם לא ניתן לסמוך עליהם כלכלית. אסור להאמין להם יותר. הביטחון לכלכלת ישראל טמון ביכולת שלנו לייצא טכנולוגיה, יזמות, להגדיל בצורה דרמטית את כמות האנשים שיוצאים לשווקים העולמיים בטכנולוגיה וזה העתיד שלנו. אנחנו צריכים להסתמך על עובדים זרים ולא על הפלסטינים".

עוד הוסיף שר הכלכלה ואמר: "יש עוד מדינות שתפיסת העולם שלהם היא הוצאת עובדים החוצה. עלינו לדעת איך לקלוט אותם וגם להחזיר אותם וצריך להגדיל זאת בהיקפים דרמטיים. לפני ה-7 באוקטובר היה פער מול אגף תקציבים, הם ייצרו מחסור בעובדים שאם יהיה מצב חירום עובדים ישראלים יצטרכו להיכנס איפה שיש מחסור. לפני המלחמה היה מחסור של 70 אלף עובדים והנזק הוא עשרות מיליארדי שקלים וכעת יש מחסור של לפחות 170 אלף עובדים כיום. לפני מספר חודשים היה דיון נוקב בקבינט על המחסור ואמרתי לא לפחד מעובדים זרים. הקמנו חמ"ל תעסוקה תחת רח"ל. יש ביקושים של כ-10 אלף עובדים. עברנו 2000 השמות בפועל. אנחנו הולכים להציע הצעת מחליטים של 170 אלף עובדים זרים במכה אחת. כל מי שירצה עובד זר ינמק שזה לא על חשבון עובדים אחרים וצריך להזרים את זה. יש כ-20 אלף עובדים לא חוקיים במדינת ישראל אני רוצה לשלוח אותם הביתה ולהחליפם בעובדים חוקיים. ערן סבי: "למה לא להבין את העובדים הללו, אנחנו נמצאים במלחמה?".

היו"ר רביבו ציין בדיון ש"אנחנו צריכים לוודא שהגעת העובדים תהיה כדאית כלכלית. העלות של העובד הופכת להיות בהרבה מקרים לא כלכלית ויש פער בין מה שהעובד מקבל כשכר למה שאנשים אחרים מקבלים כמתווכים. צריך להיאבק באותם מונופולים". השר ברקת השיב בתגובה: "צריך להיאבק התופעה הזאת. ההודים ביקשו לעבוד עם פחות חסמים. שר הכלכלה שלהם דורש שכר מינימום. הוא רוצה יותר עובדים. השיקול של אגף תקציבים הוא לא נכון. אנחנו לא אומרים לא להשתמש בתאגידים בכלל אבל תקשיבו לתעשיינים ותזרמו עם צרכי המגזר העסקי".

אייל סיסו, מנהל רשות האוכלוסין וההגירה סיפר ליושבים בדיון: "נפגשנו עם חקלאים וראינו את השבר הגדול. ראינו מאות דונמים שנזרקים לפח וכואב הלב ולכן התחלנו לנקוט במספר צעדים כך שכל מי שנמצא פה נאריך לו אשרות. מבחינת מספרים עזבו למשל 8326 עובדי חקלאות, יש הארכה גורפת לשנה נוספת. הצענו לעובדים הלא חוקיים הארכת אשרה בשנה למי שיעבוד בחקלאות או בנייה. פנינו לעשרות מדינות כדי להביא עובדים. שר הפנים אמר במשאל טלפוני כי צריך לאפשר לגורמים פרטיים להביא עובדים למדינת ישראל שלא יהיה מצב שלא יהיה אוכל במדינת ישראל. בשעת משבר צריך להסיר חסמים ולהתפשר. אנו עושים מאמץ עילאי להבאת עובדים. הצבתי לעצמי יעד להביא לחקלאות עובדים תוך שבועיים. תהיה רגולציה מינימלית".

"אנחנו בממשלה צריכים להיות הכתובת"

היו"ר הדגיש כי המשק צורח בכל הענפים וברגע שענפים ישברו זה יגרום לפגיעה בחוסן הלאומי. השר ברקת: "צריך לפתוח את השוק. אנחנו בממשלה צריכים להיות הכתובת. זה לא מכסות לענף. זאת הייתה מדיניות מצמצמת ושמרנית וצריך לבוא במדיניות פתוחה ואם מישהו לא מצליח לגייס עובדים אז לאפשר לו. לא נצליח לצמוח ל-170 אלף עובדים. צריך לצאת מהמחשבה שכל משרד דואג לאנשים שלו. כשהיינו בדיון בממשלה אמרו בוא נטפל בסיעוד וזה לא נכון. צריך הצעת מחליטים אחת גדולה".

נציגת משרד הבינוי והשיכון הציגה את נושא עלויות העובדים הזרים שכוללות עלויות הלנה ומעסיק. היו"ר רביבו ששמע את הדברים אמר: "תעצרו את התפיסה הזאת. עובד זר יקר יותר אבל כשהוא מגיע אם לא ישלם פערי תיווך נקבל עובד ללא שיקולים אידאולוגיים ופיריון עבודה מדהים. כשפלסטינאי מגיע לעבודה הוא מגיע עייף כי הוא היה במחסום, שותה קפה וסיגריה ועובד עד 11 ושניים כבר יוצאים לדאוג לאוכל, אוכלים מ-12 עד 13:30 וב-14:00 הם עולים להסעות שלא נדבר על קנאות דתית ותקופות סגרים וחגים אז בשקלול העובד הזר זול יותר".

נציגת משרד הבינוי והשיכון הוסיפה ואמרה: "כשקידמנו את החלטת הממשלה הנוכחית נקבע שמי שקבלן רשום יכול לבקש עובדים זרים. לא דיברנו על ייעוד מכסה. לא חושבת שיהיה פה מישהו שיחלוק על זה. הערימו עלינו קשיים. המלחמה הביאה הרבה תובנות".

לדבריה, "50% אחוז מהענף נסמך על פלסטינאים. היינו חייבים לרוץ מהר, שמנו רגל בדלת. עושים זאת בפעימות, נגיע למכסה ונקדם את הבאה".

השר ברקת הגיב לדברים ואמר, "בואו נשים את כל האינטרסים על השולחן. בואו נסתכל על הכל ביחד כ-170 אלף אז בוא נזרום". היו"ר הדגיש כי "בסוף תסתיים המלחמה ועם סיומה לא יהיה מנוס מהחזרת עובדים פלסטינאים. מדינת ישראל מחזיקה באינטרס שהרשות לא מתמוטטת ואני אומר לכם שאני מקבל פניות על עשרות אלפי פלסטינים ממעסיקים. כל עוד מדיניות מדינת ישראל לא משתנה צריך לקחת זאת בחשבון. הם חינכו אותנו בדרך הקשה שאסור לנו להישען עליהם. אם תהיה הצפה של עובדים זרים זה יוריד את גובה דמי התיווך והקרטלים אבל צריך לזכור שיש אחוז אבטלה מאוד נמוך ולא רוצים שמעסיק יתפתה להוציא עובדים שלנו מחוץ למעגל התעסוקה כי יהיה קל למעסיק לשלח את העובד הביתה כי הוא במילואים או אישה שיוצאת לחופשת לידה".

גם נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר הגיע לדיון ואמר: "חייבים לשנות תפיסת עולם כללית. שר הכלכלה הבין זאת לפני המלחמה. לא צריך לריב עם האוצר על כל רבע מכסה. הישראלים לא יבואו לבוא לעבוד בעבודות הללו אז לא לוקחים לאף אחד את הפרנסה. כשאין לי עובד זר על תנור ב-700 מעלות אז כל שאר המפעל לא מושבת. בתעשייה היו חסרים לנו 15 אלף עובדים עוד לפני המלחמה. הרבה מעסיקים אמרו די והעובדים שלנו לא ירצו לעבוד אם מגיע פלסטינאי. ההקצאה של 3000 עובדים הוסכמה בגלל דרישה של האוצר". אמנון מרחב מנכ"ל משרד התעשייה והכלכלה: "משרד האוצר התנה את ה-3000 בכך שישלמו להם את השכר הממוצע בענף ומתווכחים כבר 3 חודשים מה השכר הממוצע? אמרנו לאוצר תבטלו את המגבלות האלה". ד"ר תומר: "7600 שקל לעובד כפיים זר מגיע עם תוספות הלנה וכו' ל-10 אלף שקלים בחודש. סכומים עצומים".

לדברי מאיר דוד, ראש מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה: "הלכנו לפי החלטת הממשלה. אלה המגבלות והיום נסיים את זה ונביא לענף התעשייה. לפני המלחמה רוה"מ הבטיח שיהיה דיון בנושא העובדים הזרים בכללותו ובזמן מלחמה כל מספר צודק אבל אי אפשר שלא תהיה מדיניות. מה קורה עם הפלסטינאים כי משרד הביטחון גם צריך לחוות את דעתו? מה עושים עם הפלסטינאים כי אני מקבל מאות בקשות מדי יום להכניס אותם? מרוב שכולם רוצים לא יהיה כלום לאף אחד. צריך וועדה בינמשרדית עם נוסחאות. אנחנו לא יודעים לתת מענה רוחבי ולא מענה של פלסטרים".

"אם לא מפעילים את המשחטה אז לא יהיה לעם ישראל מה לאכול"

ח"כ ששון גואטה מ'הליכוד': "היום העובדים הזרים מרוויחים כמו מהנדסים כי אין ידיים עובדות, זה לא משנה המחיר. יש משברים שאפשר לפתור מיידית, יש חקלאות תעשייתית ומשחטות שזה מפעל חיוני. אם לא מפעילים את המשחטה אז לא יהיה לעם ישראל מה לאכול. היו"ר זה גם בחסות בית המשפט העליון צריך להודות בכנות".

מנכ"ל משרד הכלכלה אמנון מרחב הגיב ואמר: "כמו שקונספציות ביטחוניות קרסו כך גם קונספציות כלכליות וההבנה שעובדים זרים לא רעים למשק. כל עובד זר מייצר עוד 2 משרות לעובד הישראלי. בענף הבנייה אמרו זה יוציא את העובדים הפלסטינים מחוץ למעגל התעסוקה וזה גרם למצב הפוך. אנשים סירבו להשתחרר ונלחמו בנו. מתי אנחנו מגיבים רק כשנותנים לנו בראש. צריך להגדיל את כמות העובדים הזרים ב-170 אלף. במקום כל ענף שיקושש מול הממשלה, מטמטמים את האנשים בבירוקרטיה טוחנת ושוחקת. לכן באנו ואמרנו בואו נשים הצעת מחליטים לממשלה שתגיד להגדיל את המכסות ב-170 אלף ונייצר אפשרות של מוביליות בין המכסות. היו"ר: אסור מוביליות כי אז הגדולים ישתו את הקטנים והשקופים". מרחב: המדינה גובה עשרות אלפי שקלים באגרות וזה עוד חסם. המצב היום שיצרה המדינה מחסור מובנה זה גרם לתופעות שב"חים ומאכרים – השינוי יהיה גיים צ'ינג'ר".

יענקלה מהתאחדות החקלאים בישראל הציג את עמדתו בנושא המדובר וציין: "השר אמר שמה שהיה לא יהיה ואני מבקש מכולם לצקת תוכן בכותרת הזאת. רוצים לצמוח ומביאים סחורה מהעובדים שלנו מתורכיה מהאויבים שלנו למה אנחנו צריכים להתחנן להביא עובדים וובווצאפים, אנשים לא מבינים. בואו נרחיב את הצמיחה במדינת ישראל תעזרו לנו עם כוח אדם".

לדברי דוד רונני, קבלן תשתיות: "היום האנשים שלנו מגויסים ואנחנו צריכים לסדר כבישים בצפון ובדרום ולבנות ישובים זמניים. שילמנו על מסגר 600 שקל והיום מבקשים 1800 שקל. יש ספסרות והיום החברות שלנו עומדות ויש חברות על כרעי תרנגולת. משוועים לעובדים כדי להזיז טרקטורים. לא רוצים ספסרות של תאגידים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!