כ"ד כסלו התשפ"ה
25.12.2024
ישראל במלחמה

בתוך התופת: כתב 'בחדרי' עם מתנדבי זק"א בקיבוץ ההרוס

למעלה משלושה שבועות חלפו מאז הטבח האכזרי שביצעו מחבלי חמאס ביישובי עוטף עזה, אך מבחינת מתנדבי זק"א ה'עבודה' טרם הסתיימה | בכל יום מגיעים המתנדבים ליישובים והקיבוצים בכדי להותיר כבוד אחרון לקורבנות הטבח | אבי גדלוביץ' התלווה למתנדבי זק"א במלאכת הקודש

בתוך התופת: כתב 'בחדרי' עם מתנדבי זק"א בקיבוץ ההרוס
מתנדבי זק"א בכיסופים צילום: אבי גדלוביץ'

ככל שמתקרבים ליישובי עוטף עזה, התנועה בכבישים הופכת להיות דלילה יותר ויותר. על הצירים חולפים מדי פעם רכבי ביטחון והצלה, שנותרו לאבטח את התושבים הבודדים שעדיין נשארו לגור כאן. בכל כמה ק"מ נפרסים לנגד עינינו שטחי הכינוס של צה"ל, בהם מתרכזים אלפי המשוריינים והטנקים, שחלקם נערכים לכניסה קרקעית לשטחי הרצועה.

את הדרך הזאת עושים מדי יום מתנדבי זק"א, גם בחלוף יותר משלושה שבועות מהטבח הנורא שביצעו מחבלי חמאס. "לא נפסיק את הפעילות עד שנדע שאחרון הקדושים קיבל את הכבוד הראוי לו ושטיפת הדם האחרונה תובא לקבורה", אומר נחרצות שלום קליין, ראש צוות המתנדבים, בזמן שאנחנו עושים את דרכנו לקיבוץ כיסופים.

קליין הוקפץ לעוטף עזה מייד בצאת שמחת תורה, בזמן שבאזור עדיין התחוללו קרבות של ממש. הסיפורים שמגוללים בפניי מתנדבי זק"א, בנוגע לימים הראשונים של המלחמה, כמעט ואינם ניתנים לתיאור על הכתב. "מה שראינו פה בימים הראשונים, זה סרט אימה שעדיין לא נכתב באף תסריט", מנסה לשחזר הרשי מושקוביץ, מתנדב זק"א שפועל בעוטף בשבועות האחרונים.

"היה פה כאוס לא נורמאלי", מוסיף קלין. "כשהגענו לכאן בשעות הראשונות אף אחד לא ידע מי נגד מי. על הכבישים היו עשרות כלי רכב אזרחיים וצה"ליים שעדיין העלו עשן ולצידם הרבה גופות של אזרחים ומחבלים, הרבה גופות". קליין מספר כי הוא ומתנדביו נקלעו לחילופי אש בין כח צה"ל למחבלים ורק בנס יצאו ללא פגע. למרות המראות הקשים, אולי הקשים ביותר שראו, המתנדבים אינם נשברים ומננסים לשמור על מורל גבוה.  



בית שהוצת ע"י המחבלים ועשרות קליעים שפזורים בקיבוץ. עדות לתופת

גם אחרי שהצבא פינה את מרבית כלי הרכב שהיו פזורים כאן, ריח המלחמה נידף מכל פינה. באחד הכבישים המובילים לקיבוץ כיסופים, בו פעלו היום מתנדבי זק"א, אנחנו נתקלים במחסום צבאי. החייל במחסום מסביר שבשעה זו פועלים באזור לוחמי יחידה מיוחדת. לאחר כמה שיחות טלפון אנחנו מורשים לעבור וממשיכים לנוע לעבר כיסופים.

כבר בכניסה לקיבוץ ניתן להבחין בהרס הרב שהותירו אחריהם המחבלים: רכבים מחוררים בירי, חלקי כלי רכב, חפצים רבים שמושלכים ומאות קליעים שפזורים על הארץ. בשביל שאליו אנחנו נכנסים עדיין זרוקים מחסניות וחלקי תחמושת, עדות לקרבות ההירואים שניהלו פה אנשי כתת הכוננות ולוחמי צה"ל עם המחבלים.


"העבודה אינטנסיבית, מורכבת וקשה", אומר אחד המתנדבים שאני פוגש בקיבוץ, בזמן שהוא יחד מתנדבים נוספים פועלים בדירה שאליה זרקו רימון - והעלו אותה באש. "המטרה שלנו", הוא אומר, "היא איסוף של כל החללים הקדושים שנרצחו על קידוש השם, רק בגלל שהם יהודים והבאת כלל הממצאים לקבורה".

לדבריו, בימים האחרונים המתנדבים ביצעו סריקות נרחבות גם בשטחים הפתוחים. "התקדמנו באופן משמעותי במלאכת איסוף החללים. צוותי זק"א נמצאים בשטח יום יום כדי לנקות את דם הקדושים ולהביא את מה שצריך לקבורה על פי ההלכה. העבודה היא קשה ולא פשוטה, גם באזורים מסוכנים, ואנחנו עושים אותה תוך התחשבות בכל הרגישויות שיש בנושא".

זק"א מלחמת חרבות ברזל יישובי עוטף עזה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}