התחדשות העלייה המסורתית ביום היא"צ

אחרי עשרות שנים: המונים עלו לקברו של בנימין בן יעקב

בעוד המצב הבטחוני לא אפשר עלייה כסדרה אל קברה של רחל אמנו בבית לחם, אלפים רבים עלו אל קברו של בנה, בנימין, בירושלים, כמסורת ישראל מדור לדור ● ביוזמת 'האיחוד היהודי' נפתחו שערי הקבר לראשונה מזה עשרות שנים לכניסת מתפללים

משה ויסברג
י"ד חשון התשפ"ד 29.10.23 | 15:03
17 תגובות

אחרי עשרות שנים: המונים עלו לקברו של בנימין בן יעקב

עלייה לקבר בנימין בן יעקב צילום: זאביק פרידמן

יום הולדת רחל אמנו ובנה בנימין: ביום חמישי האחרון, י"א בחשוון, שהוא גם הילולת רחל אמנו וגם יום הולדתו ופטירתו של בנימין בנה, אחי יוסף, התחדשה העלייה המסורתית לקברו של בנימין שבירושלים. החל מיום רביעי, ועד לבוקר יום שישי עלו אלפים רבים אל הציון הקדוש הנמצא בין הרחובות שטראוס וישעיהו במרכז העיר ירושלים.

לאחר שנים רבות של הזנחה ועמידת המבנה על סף התפוררות - נפתחו שעריו לראשונה לכניסת מתפללים. זאת, כאשר עמותת 'בנימין בן יעקב ורחל' בשיתוף פעולה עם הארגון 'האיחוד היהודי' (Jews United) בראשותו של הרב שמואל גראד, בתיאום מלא עם הרשויות המקומיות, הכשירו את המקום לקראת עליית ההמונים ביום ההילולא.

האלפים עלו למקום מכל קצווי העיר ירושלים, וניכר היה שמכל החוגים וקהילות ישראל התקבצו כולם יחד לרגל יומא דהילולא ולתפילת רבים על צרות כלל ישראל, כאשר מצד אחד של הקבר הוקצתה רחבה מיוחדת וכניסה נפרדת לנשים, ובחזית הקבר שימשה הרחבה הגדולה לגברים. ילדי הת"תים עלו אחר הצהריים כדי לומר פרקי תהילים להצלחת עם ישראל, וביציאתם חולקו לידיהם מיני מתיקה. כמו"כ הוצבו לרשות המתפללים שתיה ועוגות משך כל היממה, ובשעות האחרונות הנעימו בעלי מנגנים, יחד עם המתפללים, בשירה וריקודים.

למבנה העתיק ייחוס ומסורת יהודית עתיקה שהועברה מדור לדור המחזקים ומאששים את מיקום קברו של בנימין בן יעקב ורחל, לצד המקורות המופיעים למעלה מ-2000 שנה, כגון ב'ספר הישר' ועוד רבים. על המקום הזה הצביע הגר"א כי זהו 'פתחא דקרתא' בנחלת בנימין בו נקבר, על פי הכתוב: "את שנים עשר בני יעקב קברו בני ישראל איש באחוזת בניו; איש בעיר בניו קברו בני ישראל את אבותם" (ספר הישר, יהושע פרק אחרון).

"אין לתאר את גודל השעה והזכות ליטול חלק בהכשרת המבנה הקדוש ציונו של בנימין בן יעקב בפתחא דקרתא (פתח העיר) השוכן בלבה של ירושלים", אומר הרב גראד, "קיבלנו פניות רבות מרבנים, מקובלים, אדמו"רים ואנשי הישוב הישן בירושלים שסיפרו על הקשר שלהם למקום הקדוש עוד לפני קום המדינה, ואף מאות שנים אחורה במסורות שעברו מאבן לבן. בימים קשים כאלו על העם היהודי אנו תפילה כי התפילות הרבות שעלו במקום ביום ההילולא יעשו רושם גדול בשמים לישועת עם ישראל ונזכה באחדות עם ישראל לקרב ביאת גואל צדק".

מלבד הטיפולים הנעשים לחיזוק ושימור המתחם כמקום קדוש והיסטורי לעם היהודי, פועל הרב גראד עם ראשי עמותת 'בנימין בן יעקב ורחל' בשלל ערוצים ובקרב הגורמים הרלוונטיים כדי להאיץ ולקדם את השיפוצים היתרים והכשרת המקום, בתיאום ואישור מהנדס, לקראת פתיחת שעריו גם בימות השבוע. " השאיפה היא, במהלך השנה הקרובה, להכשיר את המקום לתורה ותפילה בהיכל הדור ומפואר כראוי על מי שנאמר עליו 'ידיד ה' ישכון לבטח עליו'," מסכם הרב גראד.