החייל במחנה הגופות: "הריח רודף אותי כל היום"
חייל צעיר שמשרת בימים אלה בבסיס שורה אליו מגיעים גופות הנרצחים הי"ד מהטבח בשמחת תורה, מתאר בצורה גרפית את מה שעובר עליו. "אני בן 21 והמראות שראיתי, הזוועות שהעיניים שלי ראו לא מצליחות לעזוב אותי"
- מאיר גלבוע
- י"א חשון התשפ"ד
- 8 תגובות
איש התקשורת צחי דבוש מפרסם טקסט מרטיט שקיבל מחייל צעיר שמשרת בימים אלו במחנה שורה לשם מגיעות גופות הנרצחים הי"ד לצרכי זיהוי.
"הודעה שקיבלתי מחייל שמשרת במחנה שורה (מחנה הגופות): אני חייל משוחרר שהשתחרר לפני חודשיים וקראו לי לפני שבוע וחצי למילואים במחנה שורה (מחנה הגופות). אני בן 21 והמראות שראיתי, הזוועות שהעיניים שלי ראו לא מצליחות לעזוב אותי. העולם שלי נעצר. אני ילד בן 21 שהריח רודף אותו כל היום.
באיזו מציאות אנחנו חיים שאני שמח כי יש התאמה שסוף סוף יודעים של מי הגופה. למה אני צריך להרים תינוק מת. לא נתפס שאני רואה גופה ענקית מכוסה ואני אומר לעצמי איזה כבד זה ואז שאני מרים זה קל ממש כי הגופה שרופה כולה. באיזה עולם זה שפוי שאני צריך לפרוק ולהעמיס משאיות מלאות בגופות.
זה לא נתפס שאני מרים שקיות קטנות ושואל מה זה ואומרים לי איברים. התמונות שאני ראיתי יהיו צרובות אצלי בלב לעוד הרבה זמן. הדבר היחיד שנותן לי תקווה בכל התופת הזאת זו המחשבה שאני עוזר לחללים להגיע כמה שיותר מהר לקבורה ונותן להם את הכבוד האחרון שמגיע להם.
שאני עוזר למשפחה לקבל כמה שיותר מהר תשובה אם היקר להם מת או חטוף. בשבת האחרונה ביקרתי אצל אחי הגדול ושיחתי עם אחיין שלי בן השנה. אני משחק איתו ורואה אותו מחייך וצוחק ומבין שיום לפני כן החזקתי תינוק יהודי שנרצח בדם קר. מה שעשו לנו זו שואה".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 8 תגובות