מומחה לביטחון: "רק בשפת הכוח נוכל להכניע את חמאס"

אליהו יוסיאן, עמית מכון משגב לביטחון לאומי, בוגר 8200 וזוכה פרס ביטחון ישראל, אמר בריאיון לדב אייכלר ודנה בצלאל ב'כאן מורשת', על צורת החשיבה במזרח התיכון ואיך מדינת ישראל צריכה לפעול.

"קטאר היא המדינה היחידה שרוקדת בכל המגרשים האפשריים", אמר אליהו יוסיאן, "ברגע זה שאנו מדברים קטאר הינה חלק בלתי נפרד במשא ומתן להחזרת השבויים. מצד אחד היא מממנת טרור ומצד שני היא שמה את הכסף שלה בעולם הבנקאות הפיננסית של המערב".

הבוקר אמר ראש ממשלת קטאר מוחמד בן ג'אסם אאל תאני כי ישנה פריצת דרך במשא ומתן להחזרת החטופים בעזה. צחי הנגבי ראש המל"ל שיבח את קטאר ואמר כי היא הפכה ל"גורם חיוני" ותורם להקלת הגישה לפתרונות הומניטריים.

יוסיאן, בוגר יחידת 8200 וזוכה פרס ביטחון ישראל מבקר את התגובה הזו ומסביר איך ישראל צריכה לפעול מול התיווך הקטארי וסוגיית החזרת החטופים: "התרבות הישראלית היא תרבות מאוד מתרגשת שמשתדלת להיות אנושית, החזרת 200 השבויים מעזה מקבלת נפח בליבת החברה הישראלית. הקבינט והמדיניות הישראלית רואים מחויבות לתרבות הזו שנמצאת ברחובות. אם החוסן החברתי של מדינת ישראל מבחינה תרבותית היה פחות ריגשי, אם התרבות הזו הייתה אומרת לא מדברים עכשיו על שבויים ונעדרים, קודם כל להביס את חמאס, זה היה נותן רוח גבית לתהליכים צבאיים".

"אני בטוח שאין לאמירה הזו הרבה אוהדים", אומר יוסיאן ומוסיף: "זו אמירה קרה אבל באותה נשימה הרבה יותר מושכלת. האם הקבינט והמדיניות הישראלית צריכים להתחשב ברגשות התרבותיות של מדינת ישראל וקודם כל לטפל בהחזרת שבויים ונעדרים? או אולי להתעלות מעל זה. אולי לחברה הישראלית תהיה בגרות ביטחונית-צבאית כדי לנשוך את השפתיים, כך צה"ל והקבינט יעשו את עבודתם על הצד הטוב ביותר".

כיצד היית פועל?

יוסיאן: "ביום הראשון הייתי עונה לדרישה של חמאס, הייתי מקבל 200 השבויים שלנו שיש שם ומשחרר חמשת אלפים אסירים שהם דרשו. ברגע שהם נכנסים לעזה, וקיבלתי את החטופים שלי הייתי נכנס למלחמה מולם. כי האנשים ששחררתי לא יברחו לשום מקום. אין להם מאיפה".

חמאס לא היו נכנסים לעסקה כזו בלי ערבויות שלא יפגעו בהם, היית מפר את הערבויות?

יוסיאן: "ברור, חד וחלק. לכן אמרתי זו תפיסה תרבותית. בתפיסה הישראלית של טוב לב, לערבות יש ערך. בתפיסה שלי, של אליהו יוסיאן שראה בשבת בבוקר ששורפים יהודים על אדמה יהודית, ששוחטים תינוקות, לערבות שאני חותם אין שום ערך אחרי שאני מקבל את השבויים. אם הערבות שלי היא ארה"ב או מעצמות שיש להן השפעה על המדיניות זה כבר עניין פוליטי, אבל אתן כאן תסריט אפשרי: הייתי אומר לארה"ב תקשיבו, אני חותם על הערבות הזו כדי לקבל את החטופים. ברגע שאני מקבל אותם תדעו שאני מפר את הערבות הזו".

"קטאר לא פועלת ככה רק מול ישראל, אלא מול כל המערב", מזכיר יוסיאן. "האם יש בגרות עולמית לבוא לקטארים ולהגיד להם סוגרים אתכם אם תמשיכו בריקוד הזה? התשובה היא לא, כי כל המדינות נוהגות מולם בשפה הזו. אנחנו בישראל לבד לא יכולים לנהוג אחרת. אלא אם יהיה קו מדיני חד וחלק: לסגור את אל-גז'ירה, לנתק את כל המגעים בכל המובנים האפשריים מול קטאר, לחסל נציגי חמאס על אדמת קטאר. וזו שאלה אחרת האם המדיניות ישראלית יכולה ללכת על תהליך כזה. כמובן לקטאר יש המון מנופי לחץ על ישראל, דרך האיחוד האירופי, השקעות בעולם הפיננסי של האיחוד האירופי ולכן השיקולים והאיזונים והבלמים יותר מורכבים ממה שהאזרח בבית רואה".

עוד התייחס יוסיאן לאמירה של נשיא טורקיה ארדואן כי "חמאס איננו ארגון טרור, אלא תנועת שחרור". יוסיאן טוען שישראל חייבת לקחת בחשבון את האילוצים של הטורקים: "אי אפשר להתעלם מכך שארדואן מחויב לגוש שבחרו בו. הגוש שבחרו בו הוא האחים המוסלמים, מדובר במיליונים שיצאו להפגין כתמיכה בחמאס. הוא לא יכול לעמוד לצידה של ישראל עקב אינטרסים פנימיים שלו. ישראל צריכה להבליג בכאב, זה העולם הפוליטי אין מה לעשות".

יוסיאן מזכיר כי למדינת ישראל יש אינטרסים ביטחוניים-כלכליים ארוכי טווח עם טורקיה באזרבייג'ן: "במבחן המציאות, שיתפנו פעולה על הצד הטוב ביותר בשנה האחרונה. אסור לנו לשכוח שהמשטר האיראני ניסה לעשות פיגועים על אדמת טורקיה וניסה לחטוף ישראליים, המודיעין הטורקי והישראלי וממשלת טורקיה וממשלת ישראל שיתפו פעולה מצוין. עד כדי כך שהמשטר האיראני פיטר את שר המודיעין שלו כי הוא לא הצליח לעשות פיגועים על אדמת טורקיה".

"שפת הכוח"

"כמו כל מוצר שיש לו חוברת הפעלה, כך גם המזרח התיכון", אומר יוסיאן. "אם אתם לא פועלים לפי ההוראות, אל תתפלאו אם המוצר לא עובד". יוסיאן מסביר שכדי להבין את המזרח התיכון וארגונים כמו חמאס, פתח, חיזבאללה ואיראן הרפובליקה האסלאמית צריך ללמוד את "חוברת ההפעלה" שלהם. "אחרי שקוראים את אמנת חמאס לדוגמה, מבינים את עומק השקפת עולמם, את עומק הוראות התפעול שלהם. רק אז אפשר להבין את השפה התיאולוגית, אידיאולוגית שלהם וכמה יש להם עוינות כלפי עם ישראל וקיום מדינת ישראל".

"מדינת ישראל מקדשת השקפה מערבית בלב המזרח התיכון, אזור תאולוגי בו מדברים על פי דת ולאום", אומר יוסיאן. התשובה כיצד צריך לפעול כאן מתחלקת לשלוש. החלק הראשון הוא ביטחוני: כל מערכות הביטחון צריכות לשים לנגד עיניהם, ולצד עניינים מודיעיניים ביטחוניים, ללמוד את תפיסת העולם של המזרח התיכון. להבין בכלל מה הם אומרים, כדי למנוע אסון דומה לאסון בשמחה תורה".

"החלק השני הוא חינוכי: במערכת החינוך צריכים ללמוד לפחות שפה אחת של המזרח התיכון, פרסית, ערבית או טורקית. תלמיד בכיתה י"ב צריך להיות מסוגל ברמה הבסיסית לקרוא עיתון בערבית, לשמוע חדשות כדי שהוא יבין בשפת אם של האויב מה הוא אומר וככה הוא ישתלב טוב יותר בחברה העוינת שאנחנו קוראים לה המזרח התיכון".

"החלק השלישי הוא יישומי. אם אנחנו מסתכלים לדוגמה על הסכמי השלום מול ירדן ומצרים - אף אחד מהם לא חתם הסכם שלום כי יש להם ערך לשלום, אלא כי אנחנו הבסנו אותם. לכן צריך להבין שניצחון על הצד השני מביא שלום. 'קדושת השלום' הזו, אסור שתהיה בחברה הישראלית כי יש לה שתי השלכות: אם אנחנו לא היינו מנצחים, לא היינו משיגים שלום והיו משמידים אותנו. כך גם בנוגע לחמאס, הפתח, החיזבאללה והמשטר האיראני. אנחנו צריכים להבין שרק בשפת כוח אנחנו יכולים להכניע אותם. אין דו שיח מול צד השני בהשקפת חמאס גיא ומשטר איראני".

האם זה אפשרי במדינת ישראל של 2023?

"זה דורש כלים". אומר יוסיאן. "לא יכול להיות שמדינת ישראל אחרי 74 שנה ועם כל האתגרים הקיומיים שלה אין לה לוויין הסברתי - זה אסון. למה אנחנו צריכים שהעיתונות העולמית תהדהד אותנו ותשמיע את קולנו? לכן אנחנו רואים כמה שאנחנו במגרש העולמי ההסברתי בשפות ערבית, טורקית ופרסית כמה שאנחנו חלשים, האויבים נכנסים לחלל הריק הזה עוד יותר".

לסיום, אליהו יוסיאן מבקש להעביר מסר לציבור בישראל: "במלחמה הזו משחקים שני אלמנטים שני מרכזיים: "סבר" ו"סומוד". כמו בהגדת  פסח ובאמנת חמאס ופתח ובכל העולם הדתי. סבר – סבלנות. סומוד – היאחזות בקרקע. מדינת ישראל נכנסה למלחמה שהיא לא רצתה להיכנס אליה. מדינת ישראל קיבלה באותה שבת השחורה פשע שלא היה כדמותו לאנושות ולכן אני מציע למדינת ישראל, במיוחד לאזרחים, לשמור על קור רוח והמון סבלנות ולהיות איתנים. לא להישבר, לא ע"י הרגשות מול השבויים והנעדרים ולא בגלל המצב הכלכלי ולא בגלל אזעקות פה ושם. אני מבין את כל הכאב, אבל לדעתי לשמור על קור רוח ולהישאר איתן ככה נוכל לסגור ו"לקפל" בעזרת השם את כל הסיפור שקוראים לו חמאס בעזה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!