כ"ד כסלו התשפ"ה
25.12.2024
במוצאי שמחת תורה

הרבי בדברות קודש: "אין בשר המת מרגיש באיזמל מאות יהודים נטבחים"

התמליל המלא מדבריו של האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג לחסידים: כל לבב דוי וכל ראש לחלי ממה שקרה לאחינו יושבי ארה"ק ביום קדוש ונורא שמיני עצרת שחל בשבת שנהפך לאבל מחוללינו | אין בשר המת מרגיש באיזמל | רובא דרובא מיושבי ארץ הקודש מאמינים בהשי"ת | הערב רב מחטיאים את הרבים ואוסרים על היהודים להתפלל ביום הכיפורים ומפריעים מלקיים מנהג הקפות ברחובות העיר תל אביב | על מי נשענים הרי אין להם לא כוחי לא עוצם ולא ידי | ובאמת כל השמירה שיש על ארץ ישראל הוא רק בכח התורה

הרבי בדברות קודש: "אין בשר המת מרגיש באיזמל מאות יהודים נטבחים"
הרבי מצאנז קלויזנבורג במוצאי שמחת תורה צילום: באדיבות המצלם

האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג נשא דברים במוצאי שמחת תורה ועורר את הציבור על הנעשה בארץ הקודש במעמד אלפי החסידים בבית המדרש הגדול בבורו פארק. 

האדמו"ר פתח ואמר "עכשיו נגנו את הניגון הקדוש של הרה"ק מברדיטשוב נעבעך. נעבעך. נעבעך. ההרוגה עליך נעבעך, נעבעך, נעבעך, ונחשבת כצאן טבחה, נעבעך שומעים שמועות מחרידות מארצינו הקדושה שמועות שלא שמעו מזה זמן אשר תסמרנה שערות ראש".

הקלטה הרבי מצאנז קלויזנבורג

"בהקפות שמחת תורה שרו כלה שעיר וחותנו ויעלו לציון מושיעים, וכמאמר דוד, כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו, עָלֶיךָ, בְּרִית יִכְרֹתוּ. אָהֳלֵי אֱדוֹם, וְיִשְׁמְעֵאלִים; שמזימתם הרשעה מכוונת על ה' ומשיחו, כ"ק אאמו"ר זצ"ל הביא הסיפור שסיפר המהרי"ל אודות שני יהודים שנהרגו בעת שחצו גשר וטבעו בנהר וחכמי אותו הדור גזרו תענית ולדאבונינו כהיום מרוב התלאות והצרות אין בשר המת מרגיש באיזמל מאות יהודים נטבחים בן רגע, בתי החולים מלאים בפצועים וישנם השבויים אשר מי יודע מה יעלה בגורלם, רח"ל".

"אין לנו עצה אחרת אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים, אין ברצוני לקטרג בשעת הסכנה חלילה, רוב העם היושב בציון המה מאמינים וגם אם שגו לא בזדון הם עושים, כי אם מרוב העם הארצות השולט בקרבם, אחרי היותם מנותק מכל מקור של קדושה למשך כמה דורות שלא למדו איתם, אבל ניצוץ קדוש יש להם ורוצים להישאר יהודים, ורוצים להתקרב אל ה'",

"אמנם כבר אמר כ"ק אאמו"ר זי"ע שישנם קומץ קטן של ערב רב, שכל רצונם הוא לחטוא ולהחטיא את בני ישראל, כמו שהיה בזמן ששהו עם ישראל במדבר. שמעתי שרצו לארגן בתל אביב כמדי שנה בשנה תפילה פומבית ביום הקדוש, כדי שהיהודים שבכל השנה לא נמנים בין הבאים אל בית ה', אבל ביום הקדוש מתעורר לבבם לבא להתפלל לפני מלך רם ונשא, ואין הקב"ה מקפח שכר כל בריה".

"באו אנשי בליעל אשר מן הערב רב מקורם, והפריעו להם מלהתפלל ביום הקדוש, כבר אסור להתפלל ברחוב רח"ל, כל מיני תועבות מותרים ומקובלים עליהם, רק כשבאים כמה יהודים להתפלל לאלוקינו זאת לא אפשר".

"כמו כן רצו לעשות הקפות, וגם זאת אסרו הני אנשי רשע, מה חשבו עם מי אתם נלחמים אם ה' לא ישמור עיר שוא שקד שומר, אתה חכם בעיניך ?! אתה לא מרשה ליהודים להתנהג כיהודים על ארצם ואדמתם בארץ ישראל, בכל הדורות גם ברוסיה ובכל מקום שהיו יהודים מסרו נפשם לעשות הקפות ועל כל מנהג, ורק בתל אביב בארצנו הקדושה אוסרים את זה? וכבר כתב הבעל התניא כי צריכים למסור נפש לכל מנהג ישראל ומציין התניא כגון הקפות ואת זה הם אוסרים.

"|אמנם צריכים ללמד זכות ולהתפלל להשי"ת שלא יביט און ביעקב, ולא יסתכל לצדם של הני ערב רב, אלא ישקיף וירא כמה תורה יש בארץ ישראל, כמה תפילה יש שמה כמה יהודים יושבים ולומדים תורה מתוך הדחק בשמחה עצומה, אלפים ורבבות אברכי כולל ובחורי ישיבות, וגם אלה שעובדים למחייתם קובעים עיתים לתורה, ורוב היהודים היושבים בציון אפילו הפשוטים, מה שהם חוטאים ר"ל נובע מעם ארצות, והם צמים ביום הקדוש, ומאמינים בה'".

"ורק קומץ קטן של ערב רב רוצים להחטיא אותנו, וברחמים גדולים עדיין לא עלתה בידם, כבר חמשה דורות שהמה השמאלנים מנסים בכל כוחם למחוק כל זכר של יהודי כשר וירא, אמנם עוצו עצה ותופר ובני ישראל המאמינים רק מתחזקים ומתרבים. הכאב גדול מאוד, כי חרון אפו הכתה ביום זעם גם ביהודים שומרי תורה ומצוות, וגם ביהודים שעדיין לא יודעים בדיוק איכה עליהם להתנהג מרוב עם הארצות כי סוברים לתומם כי כל המצוות המה חומרות גרידות".

"וכל הני טפשאי שסומכים ובוטחים בכוחי ועוצם ידי, ובצבא חזק ככל הגוים בית ישראל, באים כמה ערבים עם סוסים ערבים עניים, ושמו את כל תפארת מדינת ישראל ללעג ולקלס. כ"ק אאמו"ר כבר הזהיר על זה אז לפני חמישים שנה וכאב לו מאוד. היה אז שר בטחון שהיה סומא באחת מעיניו ודיין שמו, אמר "אויף וועמען פארלאזט מען זיך אויף דעם בלינדן דיין??" (ואמר על מי אתם סומכים על הדיין הסומא)".

"הוא סיפר איך אצל הנאצים היה מצב שנאצי אחד רדף אחר רבבה מבני ישראל, עברו כמה שנים והישראלים רדפו אחרי הגוים הערבים, וכולם גאו שכאילו גבר יד ישראל, הלא כל זאת היתה רק בסיעתא דשמיא כי השי"ת ריחם על עמו שארית הפליטה, עברו כמה שנים וכולם ראו כי כל הכוחי ועוצם ידי אין בה כלום  אין שם לא כוחי ולא עוצם ולא ידי".

את דבריו סיים הרבי "הלא יבין כל מי שיש לו מח בקדקדו אשר כל השמירה שיש על ארץ ישראל אשר עיני ה' אלקים בה הוא רק בכח התורה, והמתנהגים בדרך התורה והיראה והיהדות אשר פורחים בארץ ישראל, ולא על הני טפשים ההולכים בדכי הגוים שעפים בכל רוח מצויה לכל עבר. ומתחננים אנו להשם אלקינו שיסתכל על הטוב שבנו הלא מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, ואין שמירה כתורה".

מלחמת חרבות ברזל

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}