קומץ של מסכנים, תפסיקו להתייחס אליהם // טור דעה

כולנו חשנו קדושה והתעלות ביום הכיפורים: חרדים דתיים וחילונים ואפילו העובדים הזרים שבארץ הרגישו באוויר משהו מיוחד ביום הזה. איזה קידוש ה' יש בעולם ביום הנורא הזה.

ערב יום כיפור בכותל, גם אלה שפספסו את כל החודש, מגיעים לרגע אחרון כדי לבקש סליחה בחצות הלילה.

נתב"ג ריק מאדם איזה קידוש ה' אין דברים כאלה.

נתב"ג בערב יום כיפור. צילום: מתוך הטלגרם של יניר קוזין.

הכבישים בישראל הפכו למדרחוב בו רק אנשים הולכים, אין מכוניות בכלל, והכל נראה כמו חלום בדור כזה ובימים כאלה שהעולם כולו מבולבל.

הכבישים הריקים ביום כיפור. צילום: פלאש 90.

החנויות של"ע פתוחות בשבת סגורות, כי ביום הזה כולם עוצרים ושבים לאבא בתשובה.

נו, אז כולם תינוקות שנשבו במשך כל השנה, ופעם בשנה כולם עולים על דרך המלך וחוזרים בתושבה.

בשביל הקב"ה היום הזה הוא יום תענוג מאין כמוהו. כל הבנים והבנות, רחוקים ורחוקות כולם חוזרים אליו בגילוי לב ואמרים לא בדווקא אנחנו עושים אלא מתוך קושי ומבקשים סליחה. ובוודאי שאבא שלנו רחום וחנון סולח לכל בניו. איזה כיף לאבא שבניו התרחקו, שפעם בשנה כולם חוזרים אליו ואומרים לו קשה לנו תסלח לנו אנו לא רוצים להכעיס אותך.

ואז מגיע איזה קומץ מסכנים שאין לנו מושג מה עובר עליהם, מה עבר עליהם, מי יודע, אולי אצלם הקושי יותר מכולם, ואולי הקב"ה סולח להם גם עם כל הכאב שלו, או בגלל רחמיו המרובים, או בגלל שכל עם ישראל חוזרים בתשובה והקב"ה מנסה להתעלם מאותם קמצוץ מסכן ומרחם עליהם ג"כ.

ואז אנחנו הבנים הטובים, מנסים להבעיר את המדורה. ואומרים, אסור לשתוק. זעזוע. חרפה. בושה. ועוד ועוד מילים שמבזות את האבא שהעסק שלהם זה איתו ולא איתנו. מי ביקש מידכם את גילוי החרפה ביום כזה שמח לאבינו שבשמים.

בואו נשאיר להקב"ה להתמודד עם אותם מסכנים. אבא שלנו כ"כ שמח ביום הזה, אז למה נדחוף לו כעסים בכוח על אותם קמצוץ של מסכנים. ואם יש משהו שנוכל לעשות איתם זה רק להתפלל עליהם שיזכו גם הם לשוב בתשובה, ובכך תושלם השמחה לאבינו שבשמים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!