אלפי סעודות מבושלות: השיא העצוב שנשבר בבית התבשיל
ב'בית התבשיל' דואגים שאף יהודי לא יישאר רעב, לא בערב יום הכיפורים ולא במוצאי הצום: "'השבע לא יבין את הרעב' אומר הפתגם, אבל ביום כיפור כולנו מבינים היטב את הרעב. אין תירוצים. מוכרחים לעזור לרעבים" • זרם הפניות ל'בית התבשיל' למרבה הצער, כבר הפך מזמן לשיא שנשבר כל פעם מחדש
- שימי פרקש כתבה מקודמת
- ד' תשרי התשפ"ד
מוצאי יום הכיפורים, על שולחנות בית הכנסת מפוזרות צלחות עם עוגות רוגלך ובייגלך לשבירת הצום. אפס, לכולנו ברור שהצום לא באמת מסתיים כאן, חוזרים הביתה ומתיישבים לאכול אוכל 'אמיתי', מבושל, רק אז באמת נשבר הצום. חוזרים למסלול.
נכנסים עכשיו לאתר של בית התבשיל וזוכים לגמר חתימה טובה>>>
רבים מאיתנו לא חושבים לרגע שלצידם, על הספסל בבית הכנסת, יושב יהודי, לפעמים אבא עם כמה ילדים, שלא מחכה להם בבית שום תבשיל חם. לא רק במוצאי יום הכיפורים, גם בערב יום הכיפורים, וגם בשבת, וגם בכל יום רגיל בעצם.
עוגות, רוגלך, בייגלך ועוד כל מיני מזונות בעלי כינויים לא מלבבים שלא באמת 'מניחים את הדעת', זה האוכל הקבוע של מאות משפחות שנקלעו ל'מצוקה תפקודית'. כי אין להם ברירה.
הם חיים ומתהלכים בינינו, נראים כמונו, משפחות טובות ומעולות שביום בהיר נזרקו למעגל המשפחות העונות על 'מצוקה תפקודית'. זה קורה בעקבות מחלה של אחד מבני המשפחה, או אחד ההורים, או פטירה רח"ל של אחד מהם, ועוד מקרים כואבים ומצערים שהצד השווה בהם שהם לוקחים משפחות שלמות וזורקים אותם בבת אחת ל'קלחת' הנוראה שמתחבאת מאחורי צמד המילים 'מצוקה תפקודית'.
הארוחות החמות, הן הנפגעות הראשונות במקרים האלו, ובעקבותיהם נפגעים כל בני הבית, מגדול ועד קטן. ילדים וילדות צעירים, פעוטות ותינוקים, וגם מבוגרים וקשישים. כשהבית לא מתפקד, דבר ראשון אין ארוחות מבושלות.
בית בלי ארוחות חמות הוא פצצה מתקתקת. הסימנים המפחידים הראשונים מתחילים להופיע, למרבה הכאב, אצל הילדים הקטנים שמתקשים להתרכז בלימודים, כי כך טבע ה' בעולמו – כדי להתרכז צריך לאכול לפחות ארוחה חמה ומזינה אחת ליום. בהמשך ל"ע זה מתבטא בהתנהגויות ובתגובות מתפרצות שכולן כולן תוצאה ישירה של בטן מקרקרת לארוחה חמה.
'השבע לא יבין את הרעב' אומר הפתגם, אבל ביום כיפור כולנו מבינים את הרעב. אין תירוצים. כשכולנו חוזרים הביתה במוצאי הצום 'לשבור באמת את הצום' עלינו לזכור את כל אותן משפחות שנאלצות למלא את קיבתם בעוגות ורוגלך ותופינים שונים ומשונים, ולהמשיך להתהלך עם רעב ושקיקה תמידית לצלחת אוכל חם ומזין.
בארגון החסד 'בית התבשיל' שחקק על שעריו את הסיסמא 'שלא יישאר יהודי רעב', דואגים כל ימות השנה בדיוק למשפחות האלו. 'בית התבשיל' הוא הכתובת הראשונה שאליה הם פונים, במקרים רבים בידי רבנים ואנשי ציבור המכירים את המשפחות שלא ששות לחשוף את מצבן לאיש בעולם.
בימים אלו, בין כסה לעשור, מתבשלים במטבחי 'בית התבשיל' אלפי מארזי סעודות ערב יום הכיפורים עבור מאות משפחות רעבות, נזקקים וקשישים בודדים, כדי שלא ייכנסו רעבים ליום הכיפורים וכן סעודות 'שבירת הצום' שיישלחו לכל אותן משפחות במארז מיוחד כבר לפני הצום, כך שיידעו במהלך הצום שיש להן 'פת בסלם'.
אין זה סוד שזרם הפניות ל'בית התבשיל' למרבה הצער, כבר הפך מזמן לשיא שנשבר כל פעם מחדש. הסיפורים הכואבים שמתנפצים על קוי הטלפון של הארגון, הבכי, הבושה שסודקת את הנשמה, קולותיהם של ילדים שמתפרקים מבעד לאפרכסת כשהם מבקשים עזרה בארוחות חמות למשפחתם - קורעים את הלב כל פעם מחדש.
דא עקא ש'בית התבשיל' אינו בעל תקציב בלתי מוגבל, הוא מתקיים כבר עשרות שנים רק בזכות תרומת ליבם של ישראל קדושים הפותחים ליבם כל ימות השנה ובמיוחד בימים אלו, ימי הרחמים והרצון, כשכל יהודי מבקש לאגור מעשים טובים לכף הזכויות שלו.
ברגעים אלו, ערב יום הכיפורים, בבתים רבים יושבים ומחכים במתח ובציפייה לטלפון מ'בית התבשיל' שיבשר להם שבעזרת ה' הם יזכו לקבל לביתם בצורה מכובדת את סעודות ערב יוהכ"פ וגם אחריו, אך לשם כך זקוקים בבית התבשיל לעזרתכם, לנדבת ליבו של כל יהודי בעל נפש.
לוחצים כאן ושולחים סעודה מבושלת למשפחה רעבה ובזכות כבירה זו נחתמים לשנה טובה ומתוקה בספר חיים טובים אכי"ר, וכלשונו של מרן שר התורה ה'דרך אמונה' זצוק"ל במכתבו למען 'בית התבשיל':
"וזכות עצומה ליום הדין להיות שותף במפעל קדוש זה להאכיל אלפי נפשות רעבים בפרט בימים הקדושים אשר כל אחד מחפש זכויות, וכל התורמים להם יתברכו בשנה טובה ומתוקה ונחת מהצאצאים ולא ידעו מחסור כל ימיהם (חי"ק)".
נכנסים עכשיו לאתר של בית התבשיל וזוכים לגמר חתימה טובה>>>
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות