מה לא נותן לישראל בוגרד לישון לפני סליחות?

צפו בהמלצה של ישראל בוגרד>>

אולי אפילו קצת יותר מקצת. אני לא מאלו שמבינים מהר עוד לפני תום ההסבר. ליתר דיוק – בשביל להסביר לי משהו כנראה שתצטרכו לחזור עליו לפחות כמה פעמים.

אתם מבינים לבד שבחיי הישיבה היה לי קשה מאד. הישיבה היא מוסד לימודי – ומי שלא טוב בללמוד מתקשה מאד לעבור את חיי הישיבה. שאלתי את עצמי לא מעט למה אנשים כמוני צריכים להישאר בישיבה יום שלם, והבנתי שהישיבה בעיקר שומרת עלי מה'מבול' שבחוץ.

אני חייב לציין שהנהלת הישיבה דווקא נתנה לי יחס מעולה. הם ידעו שאני לא גאון בלשון המעטה, והם נתנו לי מרחב פעולה לעסוק בתחומים נוספים שהם חשבו שיעזרו לי.

לכניסה מהירה לחץ כאן>>>

. . .

הייתי אחראי על המטבח בשעות שבהן הטבח לא עבד, וגם כשהוא היה – הייתי עוזר לו, משוחח איתו, ומדבר איתו על החיים. אני עד היום חייב לו את חיי, כי אם הייתי נשאר בישיבה בלעדיו אני לא בטוח שהייתי נשאר נורמלי – כמה שעות אדם יכול להסתובב בלי לעשות כלום ולהישאר שפוי?!

בהמשך הייתי אחראי על הת"ת, ארגנתי טיולים, הייתי אמרגן של זמרים והרווחתי מזה סכומים יפים מאד, ולבית המדרש כמעט ולא התקרבתי.

היה זה מין הסכם שבשתיקה – הישיבה יודעת, אני יודע שהיא יודעת, אני נמנע מלעסוק בדברים חריגים ואני שומר על כללי הישיבה, והישיבה משאירה אותי בתוך המסגרת.

אני חייב לציין שהמשגיח אפילו דיבר איתי על זה פעם, והוא אמר לי שהוא מודע לקשיים שלי ושאני לא צריך להרגיש נקיפות מצפון על זה שאני לא לומד מספיק, כי בהתאם לרמת הקושי שלי הקב"ה יודע שכל שעה שלי שווה לפחות עשר שעות של בחור רגיל.

לכניסה מהירה לחץ כאן>>>

. . .

בהמשך החיים התחתנתי עם בחורה טובת לב, נולדו לנו ילדים, ואני יצאתי לעבוד. זה היה ברור שאני אצא לעבוד ואף אחד לא הרים גבה, והחיים שלי עלו על המסלול. נולדו לנו 5 ילדים מתוקים והחיים התקדמו על מי מנוחות.

ואז הגיע רגע קשה במיוחד – הרבי של הבן שלי בתלמוד התורה התקשר אלי וביקש ממני לבוא אליו לפגישה. "הבן שלך ילד מעולה, אפילו קצת מוכשר", הוא אמר, "אבל הוא חייב שמישהו יחזור איתו על החומר. כל הילדים חוזרים עם אבא שלהם על החומר, ומי שלא חוזר עלול לייצר פיגור בחומר", הוא אמר לי, ואני ידעתי שאין בכוחי לעזור.

אני יכול ללמד את הבן שלי גמרא? אני בקושי זוכר באיזה צד רש"י ובאיזה צד תוספות – אז ללמד את הבן שלי? שילמתי לאברך מהשכונה שילמד את הבן שלי גמרא, והייתי בטוח שסגרתי את הפינה, אבל יום אחד הבן שלי חזר הביתה בוכה.

"הילדים אומרים שאתם לא יודע ללמוד", הוא אמר לי. "הם אומרים שאני צריך מורה פרטי כי אבא שלי לא יכול ללמד אותי"  הוא שיתף אותי בדמעות, והלב שלי נקרע.

כל כך רציתי ללמוד איתו! כל כך רציתי להעביר את אהבת האב שטבועה בי חזק כל כך דרך המילים של הגמרא – אבל באמת שלא ידעתי. החלטתי שאני בשביל הבן שלי עושה הכל, ולמרות שארבעים שנה לא הצלחתי – אני לומד את הסוגיות ברמת הבסיס ומתחיל ללמוד עם הבן שלי.

לכניסה מהירה לחץ כאן>>>

. . .

סיפרתי לרב של השכונה על המצוקה של הבן שלי, והוא הציע לי להירשם ל"וידעת היום". הוא סיפר לי שגם אנשים שמעולם לא פתחו גמרא בילדותם וגם אנשים שהתקשו מאד בלימוד הצליחו ללמוד את הגמרא.

אמרתי לו שכנראה לא מדובר בדיסלקטים כמוני, אבל הוא טען ש"וידעת היום" נעזרו בשירותיהם של פסיכולוגים כדי לסייע לכל האוכלוסייה להבין את דברי הגמרא. "אין אדם שלא יכול ללמוד גמרא עם וידעת היום", אמר לי הרב, ואני החלטתי בהיסוס לנסות.

לא האמנתי שאני אצליח – אבל לעולם לא אשכח את השבת שבה הצעתי לבן שלי ללמוד את הסוגיה שלמדתי. הוא התרגש מאד ולא היה בטוח שאני רציני, והיו לו דמעות בעיניים.

התחלנו ללמוד, ופתאום הייתה שאלה שממש התקשיתי להבין אותה. שאלתי אותו את השאלה והוא אמר לי שזאת בדיוק השאלה ששואל ר' עקיבא איגר ונשאר בצריך עיון...

הוא היה כל כך גאה בי! פתאום הוא מגלה שאבא שלו יודע ללמוד, ורק כשהוא התחיל לבכות – הבנתי עד כמה באמת היה חשוב לו שאני אלמד איתו גמרא.

מאז אנחנו לומדים בקביעות בכל מוצאי שבת – ואם גם אתם רוצים ללמוד עם הבן שלכם– פשוט תלחצו על הקישור הבא – ולא תאמינו כמה זה פשוט.

לכניסה מהירה לחץ כאן>>>

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!