המילים שינו את חייו: מה גרם לתלמיד לצלצל למורה לאחר 40 שנה?
הרב יצחק פנגר בסיפור לשבת עם מסר מיוחד לחיים והקשר נפלא לפרשת השבוע, מדוע צלצל התלמיד למורה לאחר 40 שנה? ומה גרם לו לעשות זאת לאחר כ"כ הרבה שנים?
- הרב יצחק פנגר
- כ"ב אלול התשפ"ג
"התקשרתי כדי להגיד לך תודה", אלו היו המילים הראשונות שהמורה למדעים אלברט סידלקי (Al Siedlecki) מבית הספר התיכון מניו ג'רזי שמע. "מי מדבר?", הוא שאל.
מאחורי הקו היה תלמיד לשעבר שלו בשם לי בואונו (Lee Buono), שלמד אצלו לפני 40 שנה. כתלמיד בחטיבת הביניים בשנות השמונים, לי בואונו נשאר אחר הלימודים כדי לסיים ניתוח בצפרדע, שניתן לכיתה כחלק מהמשימות לשיעור ביולוגיה. לי הצעיר השקיע מאד, התאמץ מאד, ואז המורה סידלקי ניגש אליו ואמר: "יש לך ידיים טובות, ידיים של מנתח. אתה בחור פיקח, ואתה יכול להיות מנתח מוח אם תרצה".
"הייתי אז רק בן 13", הזכיר לו התלמיד, "אבל המילים שלך שינו את חיי. באותו רגע החלטתי שזה מה שאני רוצה להיות - מנתח מוח. ואכן, כיום אני כזה, וכל זה, הרבה בזכותך!".
הוא שיתף שלאחרונה הוא ניתח, במסגרת עבודתו, את אחד השופטים החשובים במדינה, וכשזה התעורר מהניתוח בריא ושלם - הוא היה אסיר תודה. "הוא פנה אלי ואמר: 'אתה דמות מעוררת השראה, ואני מודה לך. אתה רופא מדהים, ואני לא יודע מי הייתה הדמות מעוררת ההשראה בחיים שלך, אבל מה שבטוח הוא, שאתה חייב לה תודה ענקית ממני'".
אלברט המורה החל לבכות, ושיתף: "עד שהתקשרת, במידה מסוימת היו פעמים שהתביישתי להגיד שאני מורה, לחלק מהאנשים. גרמת לי להרגיש גאה וחשוב, ועל כך אני רוצה להודות לך", סיים המורה בדמעות.
עם סיומה של השנה, ותחילה של שנת הלימודים, הבה נבין עד כמה אנחנו ומשפיעים ומושפעים זה מזה וזה על זה. הפרשה מתחילה במילים "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם...". כולנו יחד, בעוד שבוע, נתייצב לפני הקב"ה, ביום ראש השנה. הבה ונחשוב לעצמנו, למי אנו חייבים הכרת הטוב? מי עזר לנו להגיע לאן שהגענו? ואיך אנו יכולים לעזור למישהו אחר, להגיע לאן שהוא מסוגל להגיע?
הצלחה הינה רכב שנע על גלגלים של עבודה קשה, אך המסע אינו אפשרי בלי הדלק של עידוד, אמונה ותמיכה.
שבת שלום
שלכם, יצחק פנגר
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות