דרכה של אוקראינה לאיחוד האירופי כוללת ריסון האוליגרכים

דגל האיחוד האירופי מתנוסס מעל בניינים רבים באוקראינה. בתי עירייה, בתי ספר ועסקים. הדגל הונף גם במרכז חרסון בנובמבר 2022, כאשר כוחות אוקראינים שחררו את העיר מכובשיה הרוסים. הדגל המייצג את האיחוד האירופי הוא סמל לעתיד טוב יותר עבור הרוב המכריע של האוקראינים.

נשיא המועצה האירופית צ'רלס מישל, קבע תאריך להצטרפות לאיחוד, שנת 2030. זה נותן זמן של שבע שנים לאוקראינה לעמוד בתנאים. זהו אתגר עצום עבור מדינה שנמצאת בעיצומה של מלחמה עקובה מדם מזה עשרות שנים, כאשר 20% משטחה נמצאים בידי הצבא הרוסי וקייב תלויה בסיוע בינלאומי.

הנציבות האירופית מעריכה שהאיחוד האירופי והמדינות החברות בו, סיפקו לאוקראינה נשק וסיוע בסכום של 70 מיליארד דולר. ארצות הברית לבדה אישרה שורה של חבילות סיוע בשווי של 112 מיליארד דולר. אבל הפלישה הרוסית גם זירזה את ההכרה של האיחוד האירופי באוקראינה כמועמדת לחברות ביוני 2022.

הנציבות האירופית קבעה שבע נקודות שעל אוקראינה לעמוד בהן כדי להתחיל במשא ומתן להצטרפות. המטרה של קייב הייתה לעמוד בדרישות הללו עד 2023, אך סגנית ראש הממשלה אולגה סטפנישינה הודתה ב-17 באוגוסט שהם לא יצליחו. ראש ממשלת אוקראינה, דניס שמיהל, אמר בינואר כי הוא שואף לקבל חברות באיחוד האירופי בעוד שנתיים, אך המציאות מורכבת יותר: ב-22 ביוני הזהיר הנציב האירופי, אוליבר וארהלי, כי אוקראינה מילאה רק שניים מהתנאים מתוך שבע הדרושות לתחילת המשא ומתן.

שתי הנקודות הללו קשורות לרפורמות משפטיות שמקדם הנשיא וולודימיר זלנסקי. האיחוד דורש במיוחד שקיפות מצד חברות התקשורת להצהיר מי הבעלים שלהן כדי לצמצם את כוחם של האוליגרכים.

הנציבות האירופית מרוצה גם מהרפורמה של אוקראינה במערכת המשפט, המעניקה לה יותר עצמאות, ויש התקדמות בהכנסת כללים כדי להבטיח את עצמאותו של בית המשפט לחוקה.

אבל הדרך להפרדת רשויות ומערכת משפט דמוקרטית לחלוטין היא מסורבלת, כפי שמעיד הזמן הארוך שלקח לזלנסקי למעלה משנתיים למנות תובע נגד שחיתות ב-2022, או להביא למעצרו במאי האחרון של נשיא בית המשפט העליון, וסבולוד קניאזב, בגין האשמות על קבלת שוחד בסך 2.5 מיליון אירו.

המאבק בשחיתות הוא אחת הנקודות שהנציבות מדגישה שבהן יש לאוקראינה עוד הרבה מקום לשיפור. כאשר המקרים מתרחשים על בסיס חודשי.

דרישות נוספות שאוקראינה צריכה להתמד בהן, הן הלבנת הון ורפורמה במערכת הכוח של האוליגרכים. לאחר התפוררות ברית המועצות התרחש ואקום כוח משפטי ופוליטי שבו נכסים תעשייתיים ציבוריים גדולים עברו לידי כמה אנשי עסקים. לאנשים אלה ממשיכה להיות השפעה מכרעת על התפתחות החיים העסקיים והפוליטיים האוקראינים. בראיון ל-EL PAÍS, אמר מארק סבצ'וק, יועץ הלשכה הלאומית למלחמה בשחיתות של אוקראינה, כי למרות שיפורים ברורים מאז 2014, רמת השחיתות נותרה גבוהה מאוד והמדינה רחוקה מעמידה בתקנים של האיחוד האירופי.

אחת הנקודות הרגישות ביותר שדורש האיחוד מקייב, היא הכבוד למיעוטים אתניים ומעל לכל, השימוש בשפות שלהם. מיעוטים אלו כוללים, בין היתר, את הקבוצות ההונגריות, רומנים, יהודים וטטרים, וכן את האוכלוסייה הבלארוסית במדינה ודוברי רוסית, שפה שלמרות השימוש הנרחב בה, אינה מוכרת כאחת מהשפות הרשמיות באוקראינה, והפלישה של רוסיה סיבכה עוד יותר את המצב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!