ניתן ללמוד מחדש תפקודים מוטוריים לאחר שבץ מוחי

שבץ נגרם כתוצאה מהפרעה פתאומית באספקת הדם לרקמת המוח על ידי קריש דם או על ידי דימום. הפרעה זו גורמת נזק עצבי שעלול לגרום לפגיעות קוגניטיביות, שפתיות ולפגיעה ביכולת להפעיל את הגפיים. קבוצת מחקר מהמעבדה המשותפת של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ועדי נגב - נחלת ערן מצאה שלמרות הפגיעה הקוגניטיבית, ניתן ללמוד תפקודים מוטוריים חדשים לאחר שבץ מוחי. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת החשוב ביותר בתחום השיקום הנוירולוגי Neurorehabilitation and Neural Repair.

לפי נתוני משרד הבריאות, ב-2021 נרשמו כ-20,000 מקרים חדשים של שבץ מוחי בארץ. רבים מנפגעי השבץ אינם מחלימים באופן מלא ומתקשים לתפקד גם שנים ארוכות לאחר מכן בשל החלמה חלקית של יכולות קוגניטיביות, קשיים בדיבור, ופגיעה בהפעלת הידיים, הליכה ויציבה.

מטרת השיקום היא להחזיר לאדם את היכולות התפקודיות כך שיוכל לחזור לתפקד בקהילה. צוות השיקום עוזר לנפגעי השבץ ללמוד את התפקודים שנפגעו. אחד החששות שעולים במסגרת השיקום עוסק בשאלה האם פגיעה קוגניטיבית משפיעה על יכולת הלמידה של מיומנויות מוטוריות? מיומנויות מוטוריות כוללות פעולות כמו סגירת רוכסן או קשירת שרוכים אשר באות לידי ביטוי בהתנהלות היומיומית.

הדוקטורנטית רעות בנימין נצר והמנחה שלה, ד"ר ליאור שמואלוף מהמחלקה למדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב החליטו לענות על השאלה הזו במסגרת מעבדה המשותפת לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ועדי נגב- נחלת ערן. אליהם הצטרפו נוי גולדהמר, מהנדסת המעבדה המשותפת בעדי נגב, ד"ר אדווה רסל- צביאלי מנהלת שיקום יום בעדי נגב וענבר אבני מהמחלקה למדעי הקוגניציה והמוח, במטרה לחקור את הקשר שבין תפקודים קוגניטיביים ויכולת למידה מוטורית אצל אנשים לאחר שבץ.

הנחת המחקר התבססה על ההבנה שלמידה מוטורית מונעת על ידי תהליכי למידה שלא מחייבים הפניה של קשב ומודעות, למשל כאשר אנו לומדים לאזן את עצמנו על אופניים. כמו כן, בתהליך הלמידה קיימים תהליכים מודעים שמשלבים יכולות קוגניטיביות, כמו הפניה של קשב ותכנון אסטרטגי, שבאים לידי ביטוי כשאנחנו מקבלים הוראות או מתכננים כיצד להתמודד עם משימה מורכבת.

לשם כך גויסו שלוש קבוצות של נבדקים למחקר (27 אנשים לאחר שבץ, 31 נבדקי ביקורת מבוגרים ו-30 נבדקים צעירים). כל נבדק ביצע תנועות הושטה לעבר סמן על גבי מסך מגע. בשלב מסוים הוכנסה הפרעה על המסך בכיוון התנועה והנבדקים היו צריכים לתקן את כיוון תנועת היד כך שהסמן יגיע למטרה. על פי תגובת הנבדקים הצליחו החוקרים להבין באם התקיימה למידה קוגניטיבית כהשפעה של התהליכים המודעים.

ממצאי המחקר הצביעו על כך שלמרות הפגיעה הקוגניטיבית באנשים לאחר שבץ, תהליכי הלמידה המודעים והלא-מודעים שלהם לא נפגעו ביחס לקבוצה של אנשים באותו גיל ללא רקע של שבץ. עם זאת, שתי קבוצות המבוגרים (שבץ וביקורת) הראו למידה מודעת איטית יותר מזו של קבוצת הצעירים. ממצא מעניין נוסף היה מתאם בין יכולת הלמידה המודעת של האנשים עם שבץ לבין היכולת הקוגניטיבית שלהם.

"תוצאות המחקר מראות שלנבדקים לאחר שבץ יש יכולת לפצות על פגיעות קוגניטיביות בזמן למידה מוטורית. כנראה על ידי שימוש במשאבים קוגניטיביים עודפים", אמרה רעות בנימין נצר.

"במערכת הקוגניטיבית יש הרבה משאבים עודפים שניתן להשתמש בהם במצבים מסוימים. הדעיכה הקוגניטיבית שלנו מתחילה בגיל מאוד צעיר ועם זאת, עדיין יש לנו יכולת טובות מאוד להתנהל בסביבה ואף למלא תפקידי מפתח בחברה. תוצאות הניסוי מראות שכדאי לשלב אימונים מוטוריים אשר משלבים תפקודים קוגניטיביים, כמו משחקי מחשב, בשיקום לאחר שבץ. שכן, על אף הפגיעה הקוגניטיבית בעקבות השבץ, יש למטופלים יכולת לגייס משאבים קוגניטיביים עודפים", סיכם ד"ר שמואלוף.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!