כ"ב חשון התשפ"ה
23.11.2024
המקווה הפך למקום מספוא לסוסים

המירוץ להצלת בית הכנסת האחרון של מוסול

כשהכספים לשיקום הוקפאו עקב קיפאון פוליטי בין עיראק וישראל, בית הכנסת ההיסטורי במוסול בעיראק, המסמל את הסמל היהודי האחרון של מוסול, נותר במצב מתמשך של הרס. בית הכנסת הפך למחסן אשפה, המקווה שלו הפך למקום מספוא לסוסים

המירוץ להצלת בית הכנסת האחרון של מוסול
חיילים בעיראק צילום: Pixabay

ברובע היהודי הישן בעיר מוסול בצפון עיראק. ישנו בית הכנסת היחיד ששרד במוסול, שלפני הקמתה של ישראל ב-1948 היה ביתם של אוכלוסייה יהודית משגשגת של קרוב ל-6,000. מאז פלישת ארה"ב לעיראק ב-2003, בית הכנסת משמש למחסן אשפה, המקווה שלו הפך לרפת לסוסים.

שנה לאחר שהעיר שוחררה מדאעש ב-2017, החלו לצוץ שרידים של מקומות פולחן דתיים היסטוריים, אנדרטאות ומוזיאונים מהריסות המלחמה. אחד מהם היה בית הכנסת ששון. לפי אונסק"ו, 80% אחוז מהמורשת התרבותית של העיר, כולל הרובע היהודי, הושמדו.

כעת, מתנהל מאמץ בראשות כמה מיהודי עיראק לשמר את בית הכנסת, ואיתו את המורשת היהודית של מוסול העומדת בסכנת אבדן לנצח. המאמץ מגיע כאשר ארגוני תרבות בינלאומיים רבים מקדישים כספים וכוח אדם לבנייה מחדש של השרידים ההיסטוריים החשובים של העיר, כולל בית הכנסת ששון.

"בית הכנסת ששון הוא היחיד ששרד במוסול ושימורו חשוב כסמל ותזכורת לדו-קיום שהיה בעיראק לאורך ההיסטוריה", אמר אדווין שוקר, יהודי יליד עיראק שביקר במקום ב-2019 וממשיך לנסות לשחזרו, הוא אמר ל'ג'ואיש אינסיידר', "אני ממשיך לתמוך בהגנה ובשימור של מה שנותר מנקודות ציון יהודיות בעיראק, במיוחד קברי הנביאים".

למרות רצונם של ארגונים בינלאומיים, בעיקר הברית הבינלאומית להגנה על מורשת באזורי עימות ALIPH, שבסיסה בשוויץ, לבנות מחדש את בית הכנסת, הפרלמנט העיראקי העביר חוק במאי 2022 וקבע על "עבירה פלילית לכל נורמליזציה וכינון יחסים עם הישות הציונית", זה הפך את זה כמעט לבלתי אפשרי להתקדם. החוק אוסר על כל עיראקי בתוך או מחוצה לה להתחבר לכל ישראלי, או לכל ציוני. מי שלא מציית עומד בפני כלא או אפילו עונש מוות.

שוקר אמר כי ALIPH ייעדה כספים לשיקום בית הכנסת, אך הפרויקט הוקפא כעת בשל החוק העיראקי החדש המפליל כל קשר עם ישראל. "עיראק ידועה כערש הציביליזציות והאתרים הללו, כולל בית הכנסת ששון, הם חלק מהמורשת המשותפת שלנו", הסביר שוקר.

לאחר הקמת מדינת ישראל ב-1948, רובם המכריע של יהודי עיראק גורשו לישראל, ועד תחילת שנות ה-50 נותרו לא יותר מ-8,000 משיא של 150,000.

בעקבות גירוש היהודים בשנות ה-50, הפכו קברי הנביאים התנ"כיים עזרא, יחזקאל ויונה למסגדים ומאות בתי כנסת נעלמו, אך בית הכנסת ששון במוסול שרד, אך ניזוק קשות.

הניסיון להחיות את הזיכרון היהודי של העיר ולסייע בבנייה מחדש של בית הכנסת מסוכן גם כעת, במיוחד בעקבות חטיפת החוקרת הרוסית-ישראלית אליזבת צורקוב בבגדד ביוני השנה.

חדשות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}