לאחר "התקיפה" הישראלית באיראן, רוסיה שינתה כיוון: תייצר בבית 6000 מל"טים

על מהנדסים במרכז תעשייתי בתוך רוסיה הוטל בחשאי לבנות קו ייצור שיפעל מסביב לשעון וייצור מל"טים עצמיים,  להשתמש בהם כדי להפציץ ערים אוקראיניות.

פקיד בדימוס של שירות הביטחון הפדרלי של רוסיה הופקד על האבטחה של התוכנית. דרכונים של עובדים מיומנים מאוד נלקחו כדי שלא יכלו לצאת מרוסיה. בהתכתבויות ובמסמכים אחרים שדלפו, המהנדסים השתמשו בשפה מקודדת: מל"טים היו "סירות", חומרי הנפץ שלהם היו "פגושים", ואיראן - המדינה שמספקת סיוע טכני בסתר - הייתה "אירלנד" או "בלארוס", כך דיווח ה'וושינגטון פוסט'.

אם זה יצליח, מפעל הרחפנים החדש והרחב יכול לעזור לרוסיה לשמר את היצע המתדלדל שלה של אמצעי לחימה מדויקים, לסכל את המאמץ של אוקראינה להשתלט מחדש על שטח כבוש ולקדם באופן דרמטי את מעמדה של מוסקבה במרוץ החימוש של המל"טים שמחדש את הלוחמה המודרנית.

המסמכים מצביעים על כך שלמרות עיכובים ותהליך ייצור הנשען על רכיבים אלקטרוניים מתוצרת חוץ, רוסיה התקדמה בהתמדה לקראת המטרה שלה לייצר גרסה של מל"ט מסוג שהאד 136 האיראני, מל"ט תקיפה המסוגל לנוע יותר יותר מ-1700 קילומטרים.

המסמכים מגלים כי המהנדסים מנסים לשפר את טכניקות הייצור המיושנות של איראן, תוך שימוש במומחיות רוסית כדי לייצר את המל"טים בקנה מידה גדול יותר ממה שהשיגה טהראן ועם בקרת איכות גבוהה יותר. המהנדסים גם בוחנים שיפורים במל"ט עצמו, כולל הפיכתם למל"טים שיהפכו לנחיל מל"טים שיתקוף את אוקראינה בכמויות.

רבים מעובדי המפעל נסעו למרכזי ייצור רחפנים באיראן כדי לצבור מומחיות, כך על פי מסמכי כוח אדם. המשלחות כללו מנהלי פרויקטים ומהנדסים, יחד עם סטודנטים לאלקטרוניקה.

בזמן שקבוצה אחת ביקרה בטהרן ב-29 בינואר, ביצע המוסד, תקיפה על מפעל נשק בעיר איספהאן שבאיראן, כך מציין ה'וושינגטון פוסט'. התקיפה פורסמה באותו הזמן, בדיווחים נאמר כי זהו אתר שנחשב למוקד ייצור של מל"טים וטילים. על המנהלים והמהנדסים של חברת אלאבוגה שבונה את המל"טים נאסר לעזוב את המלון שלהם, מכיוון שהאיראנים חששו שישראל עלולה לפגוע במתקנים שהקבוצה הייתה אמורה לסייר בהם.

המסמכים חושפים גם שעובדים ממרכז אסיה שעבדו בחברת אלאבוגה נשלחו לאיראן מכיוון שהם דוברים שפה דומה לפרסית. הם היו אמורים לצפות בתהליך ההרכבה באתרי ייצור איראניים, לתרגם עבור שאר המשלחת ולעבור הכשרה שתאפשר להם לבנות מל"טים ברוסיה. על פי ההערכות, כ-200 עובדים ו-100 תלמידים עברו הכשרה במתקנים האיראניים.

עם זאת, חלק מהעובדים חשו אי נוחות עם הרעיון לפתח רחפנים כדי להפציץ את אוקראינה, והם לא היו מרוצים ממה שהם ראו. כדי לשמור על עובדים ולפתות כישרונות להגיע למפעל, אלאבוגה הגדילה את המשכורות, כך עולה ממסמכי התקציב, כשכמה מעובדי מפתח הרוויחו פי 10 מהשכר הממוצע ברוסיה. ההנהלה יצרה מכשולים כדי למנוע מעובדים להתפטר, כולל לקיחת דרכונים ודרישה מהעובדים לבקש אישור לפני עזיבת תפקידם.

גם אספקת המל"טים והציוד למתקן הייצור הייתה אתגר. המשלוחים האיראניים הראשונים הגיעו לנמל התעופה בטטרסטן בהודעה קצרה מראש. עובדי החברה ניסו לסדר את הלוגיסטיקה הבסיסית של הובלת המטען למחסן שלהם.

באחד המקרים, אנשי הצוות הבינו שאין להם מלגזה להעמיס את ארגזי העץ הכבדים המלאים במל"טים מפורקים. עובד נשלח לבית עסק סמוך כדי למצוא מלגזה, לאחר שמצא אחד גילה כי איש אינו מוסמך להפעיל אותו.

מקור סיפר לעיתון כי ארגזים של מל"טים אוחסנו לראשונה במחסן כמעט ריק מכיוון שהמתקן עדיין לא הוכן אפילו למשימות פשוטות כמו חיבור מחדש חלקים של המל"טים.

"אז הם פשוט פירקו אותם וניסו להרכיב מחדש על הרצפה", הוסיף האדם. "במקביל, הם רצו להראות למשרד הביטחון שהתהליך נמשך, אז הם קנו כמה שולחנות ועשו צילום כדי להראות איך הם כביכול מרכיבים את המל"טים האלה באופן פקטיבי".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!