האזינו: הפוסק הגר"ע פריד מעורר על שלום בין איש לרעהו

בשיחה מיוחדת שמסר הפוסק הגר"ע פריד בליל תשעה באב בבית מדרשו אוהל שמשון עורר הפוסק את הציבור על ענין השלום בין איש לרעהו.

מתוך דבריו: אמרו בגמ' (יומא ט) ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרויהו ראשונים שנתגלה עונם נתגלה קיצם אחרונים שלא נתגלה עוונם לא נתגלה קיצם. עיין בפירוש רש"י 'דנתגלה עונם' היינו שלא היו מכסין פשעיהם' ולא נתגלה עונם' היינו שרשעים היו בסתר. ובשנה שעברה נתבאר ביאור נוסף בשם הגרי''ס,ובבית הלוי מאמר אהבת ישראל ביאר שהעוון בזה אינו נכר ונראה כל כך, דכל אחד סובר בדעתו כי אתו הצדק והיושר, ורואה גנות וחסרון של חברו, ועל כן גם בגלות לא שבו מחטאם זה, ואדרבה כובד הגלות וחסרון הפרנסה גורם עוד יותר לשנאה ופרוד הלבבות.

וזהו שאמר הכתוב ''טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ לֹא זָכְרָה אַחֲרִיתָהּ וַתֵּרֶד פְּלָאִים אֵין מְנַחֵם לָהּ רְאֵה ה' אֶת עָנְיִי כִּי הִגְדִּיל אוֹיֵב'' (איכה א ט), דבבית שני היה הטומאה נסתרת בסתר המדרגה עד שגם האדם בעצמו אינו מכיר חסרונו, ''לא זכרה אחריתה'' פרוש לא התבוננה בעצמה לאיזו מדה רעה יביאנה השנאה, דהשנאה מלבד רעת עצמה, עוד היא יסוד לכל הרעות שבעולם הנצמח ממנה. ''ותרד פלאים אין מנחם לה'', שאין ידוע לה שום זמן שתגאל להתנחם בו, דכיון דלא נתגאל עונם, לא נתגלה קצם. ''ראה ה' את עניי כי הגדיל אויב'', פרוש אויב היינו היצר הרע ואומות העולם שלא די שלא שבו בתשובה על ידי הגלות, רק אדרבא, עוד מתרבה השנאה ופרוד הלבבות על ידי הגלות, והאויב הולך וגדול וכו'.

ובליקוטי תורה להאר''י ז''ל פ' שופטים (יז, ח) עה''פ ''כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם'' איתא ''ארז"ל (זוה''ח, ועי' שוח''ט תהלים קי''ט ואיכה רבה א') ששאלו מלאכי השרת לקב"ה בשעת החורבן רבש"ע כתבת בתורתך (ויקרא יז, יג) ''ושפך את דמו וכסהו בעפר'' וכאן כתיב (תהלים עט) ''שפכו דמם כמים'', ''כי דמה בתוכה'' (יחזקאל כד, ז), כתבת בתורתך (ויקרא כב, כח) ''אותו ואת בנו לא תשחטו ביום א''' וכאן כתיב (קינות לת''ב) הבנים נשחטים וכו', כתבת בתורתך (ויקרא יד, לו) ''וצוה הכהן ופנו את הבית'' וכאן (דבה''מ ב לו יט) ''וַיִּשְׂרְפוּ אֶת בֵּית האלקים וגו' וְכָל כְּלֵי מַחֲמַדֶּיהָ לְהַשְׁחִית''. א"ל הקב"ה כלום יש שלום בעולם, הואיל ואין שלום אין כלום. וכל זה רמזה לנו התורה בפ' הזה ''כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם'' היינו ושפך את דמו וכו' ''בין דין לדין'' היינו אותו ואת בנו כו' כנ"ל ''ובין נגע לנגע'' היינו וצוה הכהן כו' כנ"ל, והתשובה לכל זה ''דברי ריבת בשעריך'' שע"י המריבות והעדר השלום גורם לכל זה. ומסיים ''וקמת ועלית אל המקום'', שע"י ירושלים 'עיר שחוברה לה יחדיו' שבה נעשו כל ישראל חברים וע"י התורה יתאחדו ויתווך ביניהם השלום''.

השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם.

הגר"ע פריד בשיחה בליל ט' באבצילום: באדיבות המצלם

הגר"ע פריד בשיחה בליל ט' באבצילום: באדיבות המצלם

הגר"ע פריד בשיחה בליל ט' באבצילום: באדיבות המצלם

הגר"ע פריד בשיחה בליל ט' באבצילום: באדיבות המצלם

הגר"ע פריד בשיחה בליל ט' באבצילום: באדיבות המצלם

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!