י"ג חשון התשפ"ה
14.11.2024
טור פרידה

משמת רבי אהרן מרדכי בטלה ביטולו של עולם הזה // ח"כ ישראל אייכלר

אם ראיתם אדם שבז לקטנות, וכל העולם הזה ותענוגותיו היו אצלו כקליפת השום והבצל, זה רבי אהרן מרדכי רוטנר. הלחם והבצל היה מאכלו הקבוע בכל ימות השבוע. זכיתי לראותו לומד בבוידעם של אוצר הספרים שבישיבת בעלזא בירושלים, כבר לפני יובל שנים. איש חסידות בעלזא ח"כ ישראל אייכלר נפרד מהמקובל הצדיק 

משמת רבי אהרן מרדכי בטלה ביטולו של עולם הזה // ח"כ ישראל אייכלר
ח"כ ישראל אייכלר עם הגרא"מ רוטנר זצ"ל צילום: אנשיל בעק

ישנם יהודים שמקיימים את ה"שויתי" בכל מיני זמנים ומצבים ולרגעים תחוננו. כל אחד כפי יכולתו. יחידים הם האנשים הצדיקים שה"שויתי" חי בהם בכל יום ובכל עת ובכל שעה. אחד מהם היה רבי אהרן מרדכי רוטנר זצ"ל. הוא ביטל את כל העולם הזה שלו, כדי לפנות את לבו לרצון הבורא בלבד. זאת מעבר לגאונות בכל התורה, דבקותו בתפילה, וגמילות חסדים בגשם וברוח בחיזוק התלמידים ובלימוד שיעורים לאלפים, בתשעים ושש שנותיו עלי אדמות.

על כ"ק מרן מהר"א זיע"א שמעתי פעם הגדרה אנושית שאינה מעיזה לעסוק בקדושתו בבחינת "במופלא ממך אל תדרוש". רק מנקודת ראות אנושית פשוטה: "הבעלזער רב זיע"א היה דבוק בחי העולמים במשך שישים דקות בכל שעה, כפול 24 שעות ביממה, יום ולילה לא ישבותו, בכל שלושים ימים שבחודש, ב 365 ימים בשנה ובמשך 77 שנים רצופות. זאת דרגה אנושית שקשה לעמוד בו, בכוחו של בן אנוש. מי יעמוד בסוד קדושים.

רבי אהרן מרדכי זצ"ל, מעבר למה שהיה דבוק בתורה ובקי בנגלה ובנסתר, הוא זכה לעמוד ולשרת ולשמש בקודש פנימה אצל מרן מהר"א זיע"א. הוא ניסה להתדבק בדרכיו ולהקפיד על מנהגיו של מרן מהר"א כמו שנאמר "'ולדבקה בו' וכי אפשר לומר כן? והלא אש אוכלה הוא! אלא הדבק בתלמידים ובחכמים ומעלה אני עליך כאילו נדבקת בו" (רש"י דברים יא).

את הדבקות בחכמים, ואת הדבקות בה' כפי שראה אצל מרן זיע"א, בתמידות ללא הפסק, הדבקות התמידות בה' ובתורתו, של רבי אהרן מרדכי זצ"ל, אבדנו בהסתלקותו של הגה"צ רבי אהרן מרדכי רוטנר זצ"ל, לחיי העולם הבא.

אם ראיתם אדם שבז לקטנות, וכל העולם הזה ותענוגותיו היו אצלו כקליפת השום והבצל, זה רבי אהרן מרדכי. הלחם והבצל היה מאכלו הקבוע בכל ימות השבוע. זכיתי לראותו לומד בבוידעם של אוצר הספרים שבישיבת בעלזא בירושלים, כבר לפני יובל שנים. אספר על תמונה אחת שראיתי ב"ארמון" שהיה במחסן הספרים הזה.

הגאון רבי אהרן מרדכי רוטנר זצ"ל יושב ומתפלמס עם הגאון רבי מנחם מנדל מנדלזון זצ"ל, שהיה ידען עצום ובעל השקפה צרופה (אחר כך היה הרב של קוממיות במקום אביו הגר"ב זצ"ל) שני גאוני ידיעת העולם, ישבו ודנו בהלכות קידוש החודש. לא פחות ולא יותר. הם "קרעו" את הרמב"ם ואת כל הספרים שהיו שם. התלהט ויכוח על מהלך הכוכבים והמזלות והחדשים והתקופות ומחזורי השנים, לחשב בהם את המולד ואת כל האטמוספירה.

וכבחור צעיר בן ח"י שנים, יושב ומביט בהם בהשתאות ואומר לעצמי: "צריך להביא את כל הפרופסורים שעוסקים בפיזיקה ובאסטרו-פיזיקה ומומחי החלל בנאס"א, שיבואו להקשיב לשני בני הכולל הללו. הם יודעים יותר מהם לחשב ולמקם את הילוך הכוכבים במחזורי השנים, ה"העגלה הקטנה והגדולה" והכוכב הצפוני וגלגלי המזלות וסיבובי הגלאקסיות הקרובים והרחוקים" (בימים ההם נחת האדם הראשון על הירח) הוויכוח לא הסתיים עד סעודת הלחם והבצל, של רבי אהרן מרדכי זצ"ל. רק אדם עם ידע עצום כזה יכול להסתפק במועט בעולם הקטן, בכדור הארץ הקטן שלנו.

השבוע אני עומד בהלוויה של הצדיק רבי אהרן מרדכי זצ"ל. הדמעות חונקות לשמע דברי המספידים. אני רואה את בן אחיו, הרב מחליסה הגאון רבי נחמן רוטנר שליט"א. והנה הוא מספר לי שבבית אביו הגאון רבי יעקב בן ציון רוטנר זצ"ל רבה של חליסה חיפה, היה פנקס אחד קטן ובו כל חישובי המולד וראשי חדשים, המועדים והזמנים, שכתב הבחור רבי אהרן מרדכי זצ"ל בזמן מלחמת העולם מתוך הזכרון בלבד. את החישובים עשה בעל פה ולפיו נקבעו הזמנים במחנות העקורים שהיה בהם.  זאת היתה בשבילי עדות לנכונות המחזה שראיתי לפני חמישים שנה בבוידעם של אוצר הספרים בישיבת בעלזא.

לפני כארבעים שנה, סיפרתי לו שאני שוב עובר דירה השבוע. אבל אני כבר רגיל לעבור דירות רבות כמעט כל שנתיים, וזה שום דבר מיוחד אצלנו".

אמר לי רבי אהרן מרדכי זצ"ל:

"אל תדבר ככה. בשמים שומעים הכל. אם אתה אומר שזו לא בעיה בשבילך, אומרים: "אם כך, אפשר להוסיף לו ח"ו. תגיד "זה קשה לנו אבל אני מקבל את זה באהבה". כך אמרתי. ואחרי כן זכיתי לדירה משלי  ואחר כך עברתי לדירה נוספת בה אני גר ב"ה 32 שנים. מעשה רב.

עוד סיפור קצר. רבי אהרן מרדכי זצ"ל הלך כל ליל שבת להתפלל אצל הכותל המערבי לקבלת שבת. הוא היה מהלך בדרך שער שכם חזרה לבית, כאילו אין אינתיפאדה. כאשר נשחטו יהודים הי"ד, בדרך הזו, צלצלתי אליו ביום שישי באזהרת מסע מתוך ידיעה: "אבקש מכם בכל לשון של בקשה שלא תלכו הביתה מדרך שער שכם, בתקופה הזו כי זו סכנה ופיקוח נפש. הוא ענה לי בלשון לימודים: "פחדו בציון חטאים". בליל שבת יש לי שני שומרים שמלוים אותי. אינני הולך לבד. אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור.

סיפור אחרון ומאלף ביותר: רבי אהרן מרדכי הקפיד להתפלל בצל כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בשבתות וימים טובים וללכת לסעודה שלישית גם כשרגליו כבר לא נשאוהו. הוא היה ניצב בעמידה בכל שעות "ההקפות" בדבקות נפלאה, ונדחק במעגל אצל מרן שליט"א ביראה עילאה. כאשר נשאל פעם, למה הוא לא יושב קצת בגילו. ענה בפשטות: "שמעתי באזני מפה קדשו של הרב זכרונו לברכה על כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א: "יש לו אצלי דלת פתוחה תמיד". בזמן נורא הוד כזה של ה"הקפות" כשהצדיקים יורדים לראות בהקפות, יש לך שאלה למה הנני עומד כאן?! איך אפשר לשבת?"

האדם שבז לכל העולם הזה וצרכיו וכל רגעיו הוקדשו לחיי העולם הבא, הגיע למנוחתו ומה כאן עומד ומשמש אף שם עומד ומשמש בהיכל הקודש של מרן מהר"א מבעלזא זיע"א, שהחודש חל יומא דהילולא שלו. בוודאי יהיה למליץ יושר לישועה ורחמים לכל כלל ישראל שכה דאג לגורלם ובפרט בארץ הקודש.

הרב אהרן מרדכי רוטנר ישראל אייכלר חסידות בעלזא

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}