כך הודו ואיראן משפיעות על הקיץ שלנו

המונסון הוא מערכת עונתית האופיינית ליבשת אסיה בעונת הקיץ. הוא נוצר כאשר היבשה, ובמיוחד תת היבשת ההודית, מתחממים מאוד מה שגורם להיווצרות מרכז משמעותי של לחץ נמוך (בדומה למנגנון היוצר את הבריזה בשעות היום).

הלחץ הנמוך שואב אליו כמויות גדולות של אוויר ימי לח, ואי היציבות של האוויר מעל היבשה החמה גורמת להיווצרות עננים מפותחים מאוד (ענני סופות רעמים) הגורמים לגשמים כבדים ולשיטפונות על בסיס יומי למשך שלושה עד ארבעה חודשים בממוצע. הלחץ הנמוך היוצר את המונסון הוא רחב מימדים, והוא מתפשט על היבשה החמה גם לאזורים סמוכים, ובמקרה שלנו מערבה לעבר איראן ובהמשך עד לטורקיה.

שלוחת לחץ נמוך זו מכונה האפיק הפרסי, והיא זו שאחראית על כניסת אוויר ימי לאזורינו לכל אורך הקיץ וללחות המעיקה בעיקר במישור החוף, אך מצד שני גם לכך שאין כמעט שינויים במזג האוויר לכל אורך העונה (כל זמן שהאפיק הפרסי משפיע עלינו).

אז למה בהודו המערכת הזו יוצרת שיטפונות ואצלינו בכלל לא יורד גשם?

הסיבה העיקרית היא שהאוויר הרב שעולה למעלה מעל המונסון אך גם מהאזורים הטרופיים באפריקה שוקע מעל האזור שלנו ומעל אזורים נוספים בקווי הרוחב שלנו, והוא אינו מאפשר התפתחות של עננות מפותחת. חוץ מזה, הוא גם גורם להתחממות השכבות הנמוכות של האטמוספירה ולכליאה של הלחות בגובה נמוך, מה שגורם להכבדת עומסי החום.

את המאמר פרסם ד"ר עמית סביר מהשירות המטאורולוגי. 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!