התרבות האלמוגים בסכנה ומה ניתן לעשות?

מתחת לפני המים, שוניות האלמוגים מתמודדות עם אויב חמקמק ובלתי אפשרי ללכידה. הגורם העוין הזה הוא ערמומי והרסני – ומקורו בפעילות אנושית. על מי מדובר?.

האור המלאכותי – כן, זה שנפלט מתאורת הרחובות, מהבתים ומהאזורים התעשייתיים שלנו – הוא אחד האויבים הקשים ביותר של השוניות. כעת, מחקר חדש, שאותו ביצעו חוקרים מישראל, מבריטניה ומפנמה, ושפורסם בכתב העת Nature Communications – חושף שהאור הזה פוגע בהתרבות האלמוגים ובשל כך הוא עלול לפגוע בהישרדותם. איך זה קורה ומה אפשר לעשות בנידון?

גם בקרקעית רואים את האור

האוקיינוסים מהווים מערכת אקולוגית עצומה ומלאה בחיים מגוונים – ושוניות האלמוגים ממלאות תפקיד מכריע בתוכה, הן בבריאותה והן באיזונה. אך בשנים האחרונות שוניות ברחבי העולם חוות פגיעה נרחבת, בשל פעילות אנושית. אחד האיומים המדוברים ביותר, שמשפיעים על שוניות האלמוגים באופן נרחב הוא התחממות הימים והאוקיינוסים, שנגרמת בשל משבר האקלים.

אתגר נוסף שעמו מתמודדים האלמוגים הוא, כאמור, זיהום אור – עודף התאורה המלאכותית בלילות בערים, בכבישים, בחופים ובסמיכות לשטחים הטבעיים שלנו. אך כיצד בדיוק פוגע בהם זיהום זה?.

כדי להבין את הקשר בין השניים, יש להכיר מקרוב את האלמוגים. תהליך התרבותם מתרחש בזמנים מסוימים מאוד. פרופ' אורן לוי מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן וחוקר במכון הבינאוניברסיטאי באילת, שלקח חלק במחקר החדש מסביר. "הזמן החשוב ביותר עבורם הוא בין שקיעת השמש לזריחת הירח". לדברי לוי, האלמוגים "מזהים" את תזוזת הירח בשעת זריחתו. לפיכך, כשהאלמוגים לא מסונכרנים עם הזריחה מכל סיבה שהיא, הסיכוי של אלמוגים חדשים להיווצר קטן משמעותית.

כדי להבין את מצב השוניות ברחבי הגלובוס, החוקרים בחנו את השפעת זיהום האור על דפוס האלמוגים באופן גלובלי: הנתונים במחקר החדש מבוססים על כ-2,135 תצפיות ודיווחים מ-52 מיקומים ברחבי העולם – שנאספו במשך עשור שלם.

הצף את הטורף

במחקר נמצא שזיהום האור מערי החוף שלצד השוניות "מערים" על האלמוגים וגורם להם בעיות. זאת אומרת, כשאזורים אלה ברחבי העולם מוארים באופן משמעותי במהלך טווח הזמנים שבין שקיעת השמש לזריחת הירח, מצבם של האלמוגים משתבש.

אילת – עיר האורות

אחד הממצאים המטרידים שעולים מהמחקר הוא ששוניות אלמוגים בים האדום ובמפרץ הפרסי מושפעות במיוחד מזיהום אור; מדובר באזורים שעברו פיתוח נרחב בשנים האחרונות ושוניות האלמוגים שבהם קרובות במיוחד לחוף – ולכן נמצאות בסיכון רב יותר.

לדברי לוי, כיום שוניות האלמוגים שבים האדום מתקיימות בתנאים ייחודיים. "כביכול, לאור תנאי האקלים המקומיים – האלמוגים הללו עמידים בפני טמפרטורות גבוהות יחסית, אך במקביל הם מושפעים וחשופים למפגע גדול של עיור ומתכות כבדות. לכך מתווסף זיהום האור העצום: האור המלאכותי באילת חזק פי 5,000 בערך מאור שמקורו בליל ירח מלא – ואליו מצטרף זיהום האור שמגיע מעקבה שבירדן", הוא מסביר. לאחרונה התרחשה גם מגפה קטלנית שעלולה להחריף עוד יותר את מצבן של שוניות האלמוגים שלנו: קיפודי הים, שהם אוכלי אצות – חוו תמותה המונית; בהעדר יצורים אלה, אוכלוסיית האצות עלולה לעלות על גדותיה, לכסות את האלמוגים – ולגרום לגוויעתם.

בעיית זיהום האור משפיעה לא רק על האלמוגים – אלא על מגוון רחב של בעלי חיים ימיים בכל רחבי העולם. "אפילו באיי גלפאגוס, אזור עם זיהום אור נמוך יחסית, התנהגויות של בעלי חיים משתנות בהתאם לאור שניבט ממסעדות חוף. למשל, הרגלי ואזורי הטריפה של כרישים, שהם לרוב טורפי יום – עלולים להשתנות; המצב הזה משפיע על מאזן הטורף-נטרף באזור ובכך על המערכת האקולוגית כולה", מסביר לוי. "רובנו לא מודעים לפגיעות האלה, שאת חלקן אפשר למנוע בלחיצה על מתג – פשוטו כמשמעו".

לפי לוי, כדי להתמודד עם היקף הבעיה – יש להגביר את המודעות אליה. "בניגוד לטיפול בנושאים סביבתיים אחרים, השינוי בהרגלים האנושיים שגורמים לזיהום אור הוא פשוט יחסית", הוא אומר. "למשל, ידוע לנו שבאזור אילת ועקבה יש התרבות של אלמוגים בחודשים יולי ואוגוסט; במצב כזה אפשר לייצר מדיניות של החשכה למשך כ-3 שעות בלילות שלאחר ירח מלא".

בשורה התחתונה, לדברי לוי ומומחים נוספים, אפשר להתמודד יחד עם בעיית זיהום האור – וחשוב לזכור את זה. "מדובר בסך הכל ברצון, בתכנון ובשיתוף פעולה", הוא אומר. "השוניות הן מרחב למגוון גדול מאוד של בעלי חיים וצמחים – לפחות מיליון מינים תלויים בהן באופן ישיר – ואנחנו בתוכם. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לאבד אותן", הוא מסכם.

הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!