החוקרת הישראלית עברה ניתוח בגב, התאוששה בבגדד, ונחטפה

אליזבת צורקוב, חוקרת ישראלית - רוסית, נחטפה מוקדם יותר השנה כשחזרה לביתה בבגדד לאחר שיצאה מבית הקפה באזור מלא בבתי קפה, חנויות בגדים, זהו אזור שפוקדים אותו מערביים, עם מספר כנסיות נוצריות וגם מסגדים.

ה'ניו יורק טיימס' מדווח כי היא עברה ניתוח חירום בגב בבגדד והתאוששה מהניתוח לפני שנחטפה. היא הייתה פעילה ברשתות החברתיות, וצייצה באופן קבוע על נושאים במזרח התיכון. הפוסט האחרון שלה היה ב-21 במרץ, קשור למאמר שפרסמה על סוריה.

גב' צורקוב עבדה ברחבי המזרח התיכון במשך יותר מעשור וביקרה בעיראק יותר מ-10 פעמים, כך לפי גורמים עיראקים. מחקריה מתמקדים בסכסוך במזרח התיכון, עם התמקדות מיוחדת בסוריה ובעיראק.

הארגון שחטף אותה, קטאב חיזבאללה, תקף שוב ושוב עמדות של צבא ארה"ב בעיראק ובסוריה במהלך 20 השנים האחרונות. ב-31 בדצמבר 2019, חברי הארגון עמדו בראש מתקפה על השגרירות האמריקנית בבגדד, הציתו את שעריה ופרצו דרך השער הראשון, אך נבלמו ולא התקרבו לשער השני.

המצור נמשך כמעט שלושה ימים, וב-3 בינואר 2020 חיסלה ארצות הברית את קאסם סולימאני שהואשם בכך שעמד מאחורי המתקפה על השגרירות וכן אחראי למותם של מאות חיילים אמריקאים ברחבי המזרח התיכון.

מחלקת המדינה של ארה"ב מסרה בהצהרה ביום רביעי: "אנו מודעים לחטיפה הזו ומגנים את חטיפת אזרחים פרטיים".

ה'ניו יורק טיימס' מדווח, כי היא ילידת 1986, היא נולדה בסנט פטרסבורג, רוסיה, היא בתם של מתנגדים פוליטיים שנכלאו על ידי השלטונות הסובייטים לאחר שעבדו לצד נתן שרנסקי, פעיל בולט שפעל למען יהודי ברית המועצות להגר לישראל.

כמו שרנסקי, המשפחה היגרה בסופו של דבר לישראל. גב' צורקוב הגיעה עם אמה ואחותה בשנת 1990, שנה לפני אביה. מאוחר יותר עברה המשפחה לישוב ישראלי ביהודה ושומרון.

במהלך שירותה הצבאי גברת צורקוב התעניינה יותר בעולם הערבי, כך עולה מראיון ביוגרפי שהעניקה ב-2021. מאוחר יותר היא סיימה תואר ראשון ביחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר שני בלימודי המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב ובמדעי המדינה באוניברסיטת שיקגו, והיא התגוררה באיסטנבול.

מטעם מכון המחקר New Lines Institute בו עבדה, מציינים, כי "הקשר האחרון שלנו עם אליזבת צורקוב היה ב-19 במרץ. היא אמרה לנו שנמאס לה לעשות מחקר שטח במזרח התיכון והיא רוצה לחזור לאוניברסיטת פרינסטון כדי לכתוב את עבודת הדוקטורט שלה. "לא עוד עבודת שטח" היא אמרה".

"הוקל לנו. לא רצינו שהיא תישאר בעיראק שנשלטת יותר ויותר על ידי מיליציות פרו-איראניות. קצת יותר משבוע לאחר מכן נודע לנו מהמקורות שלנו שמיליציה פרו-איראנית חטפה אותה בבגדד, שם היא ערכה מחקר. מאז לא שמענו ממנה".

עוד נמסר מהמכון: "האינסטינקט הראשון שלנו היה לצעוק על היעלמותה באינטרנט, התלבטנו על כך, אך מתוך כבוד לרצונות משפחתה והסיכוי שזה ייפתר עם שחרורה המהיר, בחרנו שלא לפרסם זאת. עד שהיא הופיעה באנגלית בפעם הראשונה בחודש שעבר במאמר של מכון אמריקאי".

עוד נאמר: "עשינו מאמצים ללמוד יותר על מצבה. חיפשנו מידע ורצינו לעזור לה להשתחרר, הגענו לאנשי קשר בשטח ולחברים בתקשורת. פנינו לבכירים אמריקאים וזרים, ולחצנו על אוניברסיטת פרינסטון שיפעלו, אנו מקווים שהיא תשוחרר במשא ומתן, ולמרות שאיננו יודעים בוודאות היכן היא נמצאת, כנראה איראן מעורבת. מכיוון שליז היא גם אזרחית רוסית, רוסיה יכולה לפעול".

במכון הוסיפו ואמרו: "כולנו מרגישים שארצות הברית צריכה להיות מעורבת בדרך כלשהי בעזרה, היא לא אזרחית ארה"ב, והיעלמותה לא עוררה תגובה אמריקאית אגרסיבית מהסוג המוכר, אבל היא חלק מאמריקה. היא עובדת עם צוות חשיבה בוושינגטון, כותבת במגזין אמריקאי ולומדת באוניברסיטת פרינסטון. היא ראויה לכל מאמץ של אמריקה להביאה למקום מבטחים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!