הצבא החזק באזור מתהדר ב"הישג" על חבורת פרחחים // יחיאל גלאי
במהלך המבצע ל"מיגור הטרור" בג'נין שוב התכנסו באולפני הטלוויזיה בכירי מערכת הביטחון בעבר ובהווה והפליגו בשבחי ביצועי הצבא וארגוני המודיעין. הם רק שכחו לעדכן שהצבא החזק באזור יצא לקרב מול חבורת נערים פרחחים, אבל מול האוהלים של חיזבאללה שמוקמים על שטחינו - ישראל נאלמת דום
- יחיאל גלאי
- י"ז תמוז התשפ"ג
- 20 תגובות
חלפו פחות מחודשיים מאז התהדרו בכירי מערכת הביטחון בעבר ובהווה במבצע "יוצא מן הכלל" של צה"ל נגד ארגון הג'יהאד האסלאמי בעזה, סיפרו כי הארגון ספג מהלומה קשה בעקבות חיסול כמה מבכיריו, אך יחד עם זאת גמגמו כשנשאלו לכמה זמן יספק אותו הישג הרתעה מול ארגוני טרור ברצועה ומתי תהיה הפעם הבאה בה תושבי העוטף, הדרום או תל אביב יידרשו להיכנס למרחבים מוגנים.
אנשי צבא בישראל מדרגים את אויבי ישראל מן החזק אל החלש: קודם כל איראן, מדינה גדולה עם צבא סדיר ומאורגן, מגוון טילים, מטוסים ואיומים נוספים; אחריה מגיעה שלוחתה של איראן, חיזבאללה, ארגון הטרור שממוקם בלבנון ולו ארסנל טילים שמכוונים נגדנו, חלקם מדויקים; חמאס הוא האויב השלישי שמאיים עלינו והארגון הצבאי החזק ברצועת עזה; ובמקום האחרון ניצב הג'יהאד האסלאמי, הארגון אותו "הכנענו" במבצע "מגן וחץ" לפני פחות מחודשיים.
ישראל מתקשה להכריע כנופיה קיקיונית
גם בשבוע האחרון, במהלך מבצע "בית וגן" למיגור הטרור בג'נין התיישבו בכירי מערכת הביטחון באולפני הטלוויזיה והפליגו בשבחים למודיעין המדויק ולביצוע המחושב של צה"ל שב"כ ושאר ארגוני הביטחון. רק שפה חשוב לומר, ישראל, לה הצבא החזק באזור, התמודדה עם אויב חלש במיוחד: חבורה של טרוריסטים צעירים שאוחזים בנשק, בעלי ידע מוגבל במטעני חבלה ובהתמודדות מול צבא סדיר עם תקציב עתק.
לכן, לא הרבה זמן אחרי שצה"ל החל במתקפה המשולבת שלו מן האוויר ובהמשך נכנס קרקעית, נמלטו אותם נערים מפוחדים למקומות מסתור והותירו את צה"ל לפעול עם מעט מאוד הפרעות בשטח. בניגוד לאותו אויב חלוש וקיקיוני בג'נין, בממשלה ובמערכת הביטחון עומדים כמעט חסרי אונים מול הפרת ריבונות של ארגון חיזבאללה בגבול לבנון, שאנשיו הציבו אוהלים בתוך השטח הישראלי.
הצבא החזק באזור ואולי אחד המתוחכמים בעולם, עומד מפוחד ומאבד את הרתעתו מול ארגון טרור סמי-צבאי באחת מן המדינות העניות בתבל. הגנרלים חולקים בשבחים על ביצועים מרשימים מול הג'יהאד או חמושי ג'נין, אך ישראל נאלמת דום מול חיזבאללה. נהוג לומר שנסראללה וארגונו מורתעים מאז מלחמת לבנון השנייה שהתנהלה בעשור הראשון של המילניום, פחות נאמר שמדינת ישראל וממשלותיה חוששות מאוד ממערכה מול ארגון הטרור השיעי שממומן על ידי איראן וצבר לא מעט ניסיון בשדה הקרב במהלך מלחמת האזרחים בסוריה.
"ברגעים אלה אנחנו משלימים את המשימה", אמר נתניהו ביום שלישי, לקראת סיום המבצע בג'נין. "אני יכול לומר שהפעולה הנרחבת שלנו בג'נין איננה חד פעמית", הוסיף. ניתן להסיק מדבריו של ראש הממשלה כי כמו בעזה, בה נקלענו לסבבים בלתי נגמרים של לחימה, כך גם מול ג'נין נזדקק שוב ושוב להיכנס, לסכן חיילים; תקועים בלימבו ללא אופק או תקווה. הרי גם במחנה הפליטים ג'נין השנאה כלפינו לא תפחת והיכולות שלהם, למרות פעולות צה"ל, לא תלכנה אחורה.
ומה עם אסטרטגיה? עם חשיבה קדימה? מדכא לחשוב שלנצח נגזר עלינו לחיות על חרבינו. מדוע מדינת ישראל, מהמדינות המפותחות בעולם, בעלת יכולות יוצאות מן הכלל במגוון תחומים, לא מצליחה לגבש תכנית סדורה שתיקח אותנו אל עבר עתיד רגוע ושפוי יותר?
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 20 תגובות