נתנאל משחזר: "אני יודע בדיוק איך נראה הגיהנום"
נתנאל גדל במשפחה חמה ומחבקת, עד ששני הוריו חלו בקורונה • הבית נסגר, הוא ארז מזוודה ומאז יש לו רק את הישיבה וקרובי משפחה • ערב נישואיו הוא חושף את סיפורו העגום
- שימי פרקש כתבה מקודמת
- ח' תמוז התשפ"ג
- 11 תגובות
"שלום, קוראים לי נתנאל ואני בן 21. בתקופה הראשונית של פרוץ הקורונה התקשר אלי אחי לישיבה: "אשפזו את אבא ואמא בטיפול נמרץ קורונה, ורוצים להרדים ולהנשים את שניהם. תבוא מהר."
יצאתי מייד לבית החולים, שם חיכו שאר אחי ואחיותי. ממוגנים מכף רגל ועד ראש. נכנסנו אחד-אחד למחלקה, לאבא ואמא. הם נשמו בכבדות והיו נראים רע מאד. יצאתי משם בוכה.
לא הייתי מסוגל לחזור לישיבה. נסעתי לבית הריק, הסתובבתי בין החדרים וחיכיתי שאבא ואמא שלי יחזרו פתאום, למרות שידעתי שאין סיכוי.
בערב הרדימו והנשימו את שניהם, ואחרי יומיים אבא נפטר. כשליווינו אותו לבית העלמין לבד, התפללנו שאנחנו לא נהיה אלו שנספר לאמא על האסון והיא לא תפגוש בעצמה את אבא בשמים.
לא ידענו כמה נורא זה יהיה.
היו שותפים כעת בחתונתו של נתנאל
אמא התעוררה, ולאט-לאט טפטפנו לה שאבא איננו. הידיעה הזו ריסקה אותה לגמרי. רשמית היא החלימה מהקורונה אבל הריאות שלה ניזוקו ללא תקנה והיא נכה 100%. היא הועברה למחלקה סיעודית בבית אבות למרות גילה הצעיר, שם יש השגחה רפואית צמודה, ואנחנו מבקרים אותה כל יום במשמרות כדי שלא תחוש בודדה.
הבית נסגר, בלי אבא ז"ל ובלי אמא. ארזתי את הבגדים והספרים שלי במזוודה גדולה, הרהיטים נמכרו ומדמי שכירות הדירה מממנים את שהותה של אמא בבית האבות.
אין לי אפילו בית לחזור אליו מהישיבה. אני נודד בין חברים או אחיי הנשואים, ויודע שאני מכביד עליהם... כבר קרה שלא מצאתי מקום ללכת אליו בבין הזמנים, וביליתי לילות שלמים על ספסל בעזרת נשים בלי שאף אחד לא ידע. היה חם ומזיע, לא היה לי איך לכבס את הבגדים... ניסיתי לשטוף את הפנים והשיער בברז של בית הכנסת, וחשבתי על חברים שלי שמבלים עם המשפחה בצפון או מתפנקים על אוכל של אמא. ידעתי שלעולם לא אהיה כמותם."
למרות הכל, נתנאל התגבר על הקשיים וזכה להתארס עם בחורה טובה שגם מאחוריה רקע קשה. שניהם חסרי כל וזקוקים לעזרה רבה עבור החתונה שתיערך ממש השבוע.
נתנאל פונה אלינו בדמעות: "אל תתנו לי ליפול רגע לפני שאני פותח דף חדש. העניקו לי את התמיכה שאני כה זקוק לה... אני בטוח שעם ישראל לא ישאיר אותי לבד במערכה."
היו שותפים כעת בחתונתו של נתנאל
סיפורו של נתנאל הגיע לשולחנם של ארבעת גדולי הדור מרן הגאון רבי דוב לנדו שליט"א, מרן הגאון הגדול רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א, מרן הגאון הגדול רבי משה הילל הירש שליט"א, ומרן הגאון הגדול רבי דוד כהן שליט"א, אשר במשותף פתחו קרן מיוחדת בועד הרבנים להצלתו ועוד 72 יתומים בועד הרבנים ויחד הם פונים אלינו בבקשת עזרה קריטית:
"באו לפנינו סיפוריהם של 73 חתונות יתומים העומדים להיכנס לחופה חסרי כל ולכן בקשנו מועד הרבנים לעניני צדקה בארה"ק להקים קרן לצרכי נישואיהם ההכרחיים." הם כותבים במכתבם. "מצוה גדולה לשמח ליבות אומללים אלו ביום חתונתם ונבקש מכל אחד שישתדל להיות שותף בעין יפה בנישואי היתומים."
הם מבקשים מכל אחד לתרום סכום מינימלי בסך 10 שקלים ליתום, ומקדישים לתורמים ברכה מיוחדת חתומה בכתב יד קודשם:
"יהי רצון שתזכו לנחת מכל צאצאיכם, ויצליחו בישיבות לגדול בתורה ויראת שמים, להינצל מפגעי הזמן הצרות והמחלות, ותעשו שמחה בביתכם בקרוב ויהי' לכם פרנסה בריווח ובנקל"
לפני בין הזמנים, כשאלפי ילדים, בחורים ואברכים יוצאים לחופשה, חשוב להתמגן בברכת התורה הצדקה, כדי להינצל מהסכנות הגשמיות והרוחניות האורבות בתקופה זו.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 11 תגובות