העוזרת הגויה הפתיעה: ניקתה את בית האברך בחינם

בעלון 'השגחה פרטית' סופר השבוע סיפור על משפחה שהסכימה לארח ילדים בביתם בתקופת לידת האח, אלא שהילדים הפכו את הבית והמשפחה לא ידעה את נפשה, ובזכות האירוח זכו לניקיון חינם של הבית. 

וכך סופר: "מדבר שייע קופשיץ מבני ברק. במקרה שלי חשוב לספר את המעשה בשם מלא, כי כדי להאמין לסיפור מוזר כזה, צריכים הוכחות. אז הנה, שמי שייע, ולחבר שלי מהכולל נולד בן בשעה טובה ומוצלחת. השמחה היתה גדולה, ואבי הבן בא במבוכה. אין לו קרובים בארץ, והוא מתקשה להחזיק לבדו את עול הבית אחרי הלידה. הוא ביקש ממני, אם אפשר, שאקח לביתי את שלושת ילדיו למשך שבוע".

"שאלתי את אשתי על כך, והיא הסכימה. ילדיו של חברי, מתוקים וחביבים ומלאי מרץ ברמות שאפשר לחלק לכל השכונה, רק הגיעו, וכל הבית התחיל לחגוג. ביום הראשון בלענו את זה. קיווינו שהם יתרגלו לקירות שמקיפים אותם, לפני שהם יישברו מנחת זרועם. אולם נראה שהאורחים הקטנים קיבלו על עצמם לשלוח יד בכל הנקרה בדרכם. הם הפכו את הבית וזרעו בו מהומה. אשתי היתה חסרת אונים. היא רצתה מאד לעזור למשפחת היולדת, אך לא התכוונה להתמודדות כה מתישה".

"ביום השלישי היא הודיעה שתם כוח הסבל. "ההורים שלהם רגילים ויודעים איך להסתדר, אבל אני לא", טענה אשתי. "כשאפשר – עוזרים, וכשאי אפשר – אז אי אפשר". הבנתי לרוחה, וכמעט שהרמתי טלפון לאבי הילדים שייקח אותם בחזרה, אלא שאז הקדים אותי הטלפון וצלצל. על הקו היתה השכנה. היא ביקשה לדבר עם אשתי, וסיפרה לה כי העוזרת הגויה שלה רוצה לעשות יום ניקיון בבית שיש בו הרבה ילדים, והכל חינם אין כסף. "איך זה יכול להיות?" תמהה אשתי".

"לא יודעת", אמרה השכנה, "זאת המציאות. היא ראתה את הבית שלכם, ואמרה שהיא רוצה לבוא לנקות אצלכם. האם תוכל להגיע מחר?" עוזרת? בחינם? למה לא? ובפרט עכשיו, כשהבית באמת זקוק לניקיון יסודי, אחרי שהתהפך על כרעיו ועל קרבו. אני חשדתי. לא הבנתי למה גויה תרצה לעשות חסד, והחלטתי שנשלם לה סכום כלשהו".

הרב קופשיץ מספר: "הכנתי כסף ליום המחר, ובינתיים הילדים של החבר נשארו אצלנו. למחרת לא הגיעה רק גויה אחת, אלא שלוש. היא הביאה איתה שתי חברות, והן הלכו תחילה לחנות גדולה וקנו שם על חשבונן מוצרי ניקיון משובחים, מטאטא ומגב וכל הנצרך לניקוי יסודי. כשהגיעו, הודיעו שהן הולכות לנקות את כל הבית שלנו, וזאת ללא הגבלת זמן. הן רוצות להשאיר בית מצוחצח".

"הן עבדו וקרצפו בכל הכוחות, ניקו הכל, כולל המקרר והמדפים והקירות, ופשוט עשו פסח. כאשר סיימו עייפות ומרוצות, ביקשה אשתי לשלם להן, אבל הן לא הסכימו לקחת כסף. הן נהנו לראות איזה בית מבריק הן השאירו, והלכו בלי לקחת פרוטה. ככל שאני מנסה להבין מה היה פה, אין לי הסבר לזה. אולי בגלגול הקודם הן גנבו כסף, ועכשיו הגיע זמנן לשלם את החוב? מה שכן ראיתי במו עיניי, זה את התזמון המדויק. איך משמים ראו שאנו עוסקים במצווה של הכנסת אורחים באופן כה מורכב, ושלחו לנו עידוד מיוחד, להמשיך ולא להרפות, ולתת בלי חשבון".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!