סיפור לשבת: לאחר 73 שניות המעבורת התפוצצה

73 שניות בדרך לחלל – פיצוץ בשידור ישיר

בשנת 1984 הכריז הנשיא האמריקאי רונלד רייגן על תוכנית "המורה בחלל". הרעיון היה למצוא מורה שיצטרף למעבורת החלל צ'אלנג'ר, ויתקשר עם התלמידים מן המסלול.

11,000 מורים הגישו מועמדות, ומתוכם נבחרו שתי מורות: המורה כריסטה מקאוליף, שנבחרה כמספר אחת, כלומר היא זו שתטוס, והשנייה – המורה ברברה מורגן, כמחליפה.

הרגשתה של המורה המחליפה הייתה קשה מאד, שכן היא גם נבחרה - אך לא להיות מספר אחת .

הרגשת הפספוס התגברה בערב השיגור, כשהעיניים של כל ארה"ב והעולם כולו היו נשואות לעבר השיגור החגיגי. אך כידוע, כעבור דקה ושלוש עשרה שניות החללית התפוצצה, וכל אנשי הצוות שלה נספו

רגשות הפספוס השתנו באחת לרגשות שמחה והודיה על כך שהמורה ברברה לא הייתה על הטיסה .

כעבור מספר ימים היא חזרה ללמד.

כשהיא הגיעה לכיתה, ניגש אליה אחד התלמידים ואמר לה "המורה, חבל שאת לא היית על המעבורת ...". לרגע היא לא הבינה. בתוך תוכה היא כעסה נפגעה כל הרגשות השליליים גם יחד.

ואז התלמיד המשיך ואמר: "את יודעת למה? כי אם היית על המעבורת, בגלל שאת כזו צדיקה, הזכויות שלך היו מצילות את כולם, והחללית לא הייתה מתפוצצת ..." לפעמים אנחנו "מתפוצצים" מוקדם מידי . חכו לסוף

בפרשת השבוע, עם ישראל מתלונן: "וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי ה', וַיִּשְׁמַע ה' וַיִּחַר אַפּוֹ וַתִּבְעַר בָּם אֵש" וגו'.

מסביר רש"י שעם ישראל התלונן על קושי הדרך. אמר להם הקב"ה: "אני מתכוון לטובתכם, שתכנסו לארץ מיד". ואם לא היו מתלוננים – אכן זה היה יכול להיות. ללמדנו: די להתלונן ! פעמים שדברים לא הולכים כמו שרצינו.

במקום להתעצבן, הבה נבין שהדברים הולכים כמו שהם צריכים ללכת, וכל עכבה לטובה. על כל דלת שנסגרת – דלת אחרת נפתחת . במקום להתמקד במה שאין, נעריך את מה שיש. גם כשזה מגיע לנושאים שבין אדם לחברו, אל תתעצבנו על השני מהר מדי . תנו לו להסביר את עצמו, ואולי בסופו של דבר תופתעו גם אתם מהתשובה.

שבת שלום

שלכם, יצחק פנגר

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!