הקשר בין פטירת הרב אדלשטיין זצוק"ל לפרשת השבוע
אבל כבד ירד על העולם היהודי בכלל והתורני בפרט, עם הסתלקותו בתחילת השבוע של ראש ישיבת פוניבז' הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל, מי שהרביץ תורה לרבבות ונשא את משא הדור על כתפיו | הרהורים נוגים לערב פרשת 'בהעלותך את הנרות' תשפ"ג | הספדו של חכם
- הרב גינסברגר
- י"ב סיון התשפ"ג
- 4 תגובות
ויהי בהעלות הענן מעל משכן העדות: "למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים, לפי שראה אהרון חנוכת הנשיאים, חלשה אז דעתו כשלא היה עימהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקבה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות" (רש"י תחילת פ' בהעלותך).
והקושיה עולה מאליה, במה שלך גדולה משלהם?
התשובה על כך נוגעת לסוגי הנהגות גדולי ישראל שבכל דור ודור. ישנן הרבה צורות הנהגה של כלל ישראל והם הם בעצם י"ב הנשיאים ראשי שבטי ישראל, אלו הבונים את הצורה השלמה של כלל ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו.
אולם ישנה הנהגה אחת גדולה מכולן, הנהגה הפונה אל פנימיות הנשמה הישראלית, מיטיבה ומאירה אותה עד שבכוחה יאירו כל שבעת הנרות.
זו היתה עבודת הכהן הגדול באוהל מועד, רחוק מאור הזרקורים, להאיר את נשמות ישראל עד שהשלהבת תהא עולה מאליה.
וכך גם זכינו כל השנים תחת הנהגת מרן רבינו ראש הישיבה זצוק"ל אשר כל כולו צניעות וענוה, רחוק כמטחוי קשת מכל גוון של חיצוניות והוא עמד והאיר את נשמותיהם של אלפי תלמידיו באור תורתו הבהירה והישרה, בהראותו להם ששמחת הלימוד אינה דווקא כשהיא באה מתוך ברקים ורעמים בסברה שיש בה הברקה או בחידוש מרעיש, אלא דווקא תורה מתוך ישרות ומבט מעמיק היא המשמחת "פקודי ד' ישרים משמחי לב".
וכך גם הוא, עמד והטיב נשמותיהם של בני התורה בעוררו ללא הפוגות על לימוד המוסר שהוא פיקוח נפש לעולמו הרוחני של בן תורה, וכל כך למה כי רק עי"כ הוא בונה את עולמו הפנימי שתורתו ומצוותיו לא יהיו מהשפה ולחוץ ח"ו.
גם כשהוא עורר על עניין תפילה, הירבה לדבר על חובת האדם להוסיף ולבקש על הצלחתו הרוחנית בפרט ובלבד שתהא מתוך כוונת הלב שהיא העיקר, ואפילו בלא מילים, ואולי כך עדיף שעי"כ היא נובעת מעולם פנימי יותר, מעומק הלב.
מרן רבי גרשון זצוק"ל כשראה לנכון לעורר על הצורך לזכות את הרבים שיחזרו כל ישראל בתשובה, היה מדגיש שעיקר הכל הוא בזה שבתפילות שלנו שנכתבו בלשון רבים באמת נחשוב על כל ישראל שישובו בתשובה שלימה, כי גדול מאוד כח התפילה בכוונה אמיתית.
כך גם בעצרות הבחירות לאורך השנים, כשכל כולו נזעק לעורר על חובת השעה לצאת ולהצביע בבחירות ועל גודל האיסור להימנע מכך, הרי הוא שוב היה חוזר ומדגיש שעיקר ההשתדלות להצלחת המערכה היא התפילה והתורה והימנעות מוחלטת מרכילות ולשון הרע.
כמו כן, משנתו הסדורה לקרב קרובים שנתרחקו - "בכבוד ובידידות", נובעת מהמבט הפנימי והחודר אל תוך תוכה של הנשמה היהודית המתייסרת והקשורה באזיקי הנפש הבהמית והחומרית, הנשמה הצמאה לשוב לאלוקיה ועל כן עלינו ליקרה ולכבדה ובעבותות אהבה לקרבה ביתר שאת וביתר עוז עד תשוב להאיר כבתחילה.
כי זה האיש וזה שיחו.
ואנו תפילה שכשם שכאן היה עומד ומיטיב ומדליק את נרות נשמת ישראל כך גם משם ימשיך להדליקם ולהיטיבם עד יבקע כשחר האור, וישיב שופטינו כבתחילה.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות