"כשהאמא נפטרה כל הילדים עמדו שם וצרחו באימה"

מנחם כהן היה האיש הכי שמח בשכונה. למעשה, הוא אפילו התפרנס מלשמוח ולשמח, כחבר בתזמורת ששימחה יהודים ערב ערב בחתונות, בר מצוות ואירועי שמחה אחרים.

אבל בשנה האחרונה הוא כמעט ולא ניגן, מאז חלתה רעייתו לימור ע"ה. תחילה הוא היה מבולבל מאוד ומודאג מאוד, בהמשך היה צריך לסעוד אותה ולהשתדל לסייע לה להקל על הכאב, עד כמה שיכול היה. המצב לא השתפר, אלא רק הלך והחריף, עול הבית נפל עליו במלוא העוצמה, הילדים מבולבלים ולא יציבים, המשפחה כולה מתמודדת עם המחלה המייסרת של האם.

לתרומה למשפחה המפורקת הקליקו כאן>>>

הטיפולים לא הצליחו לחולל שינוי לטובה, היא עברה עוד סדרה ועוד סדרה של טיפולים, כמובן שגם היא הפסיקה את עבודתה במועצה המקומית, וכך המשפחה היטלטלה מדחי אל דחי.

בשלב מסוים כבר התעוררה תקווה. גופה של לימור החל להגיב לטיפולים, אבל אז היא החלה לסבול מחסימת מעיים שהלכה והחריפה, סבלה ייסורי תופת, והיתה זועקת מכאבים, כשאיש אינו יכול לעזור לה.

לפני חג הפסח היא שוחררה מבית החולים כדי לשהות עם משפחתה במהלך החג, ואכן, במשך כל שבעת ימי החג היא היתה בבית, ובני המשפחה שוב הרגישו, ולו לשבוע אחד, כמו משפחה רגילה כמעט, נורמלית כמעט...
במוצאי שביעי של פסח, שעות אחדות לאחר צאת החג, השיב לימור את נשמתה ליוצרה. זה קרה בפתאומיות, דום לב, בלי שום סימנים מקדימים, בלי שום אפשרות להתכונן נפשית לרגע המחריד הזה.

מנחם בעלה היה הראשון ששם לב, הוא החל לזעוק לילדים שיזמינו אמבולנס, והמשפחה כולה התכנסה מסביב למיטתה של האם בניסיון נואש לעזור לה. בתוך דקות הגיעו כוחות ההצלה שניסו לבצע בה החייאה במשך יותר משעה.

לתרומה למשפחה המפורקת הקליקו כאן>>>

אבל הגזירה נגזרה, ומותה של לימור נקבע בו במקום, כשהבעל האלמן והילדים היתומים, זועקים מכאב נורא.

מאז הם לא מצליחים להתאושש. חודשיים כבר עברו והכאב עדיין שורף, צורב את הלב והנשמה, לא נותן להם מנוח.

אבל מעבר לכאב הנפשי, הם סובלים גם ממחסור פיזי חמור מאוד. אין להם בבית כלום. רק חובות. הם צריכים אוכל, בגדים, עזרה מינימלית באחזקת הבית כדי שהאב השבור יוכל להתאושש ולחזור לעבודתו, לשמוח ולשמח. אומרים שהזמן מרפא את הכאב הנפשי, אבל הוא בוודאי לא מרפא את הבור התקציבי.

חייבים לעזור להם, אנחנו חייבים לבוא לעזרתם. משפחה יפה ופורחת, שמאיימת לנבול חלילה, בגלל המצוקה החריפה אליה נקלעה.

בואו נטה כתף, נפתח את הלב, נושיט את היד וניתן להם תקווה. בואו נעזור למשפחה, כל אחד כפי יכולתו, ניתן להם עזרה כספית, ואיתה ניתן להם אתה לב שלנו, נשלח להם חיבוק מלטף ומחזק, נסייע להם להתאושש ולחזור לחיים.

לתרומה למשפחה המפורקת הקליקו כאן>>>

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!