כיצד ייתכן? האיכר נכנס לתחרות עם מגפי בוץ כבדים וניצח

בשנת 1983, האוסטרלים תכננו אולטרה-מרתון מפלצתי שלא נראה כמוהו בתולדות האנושות. המרחק – 875 ק"מ. לאותו מרוץ נאספו הטובים שברצים, מיטב הציוד וגדולי נותני החסות.

גם קליף יאנג היה מבין אותם אנשים שהתייצבו על קו הזינוק. אך קליף היה שונה מעט ממתחריו. ראשית, הוא היה בן 61 הוא היה חקלאי, מגדל תפוחי אדמה וכבשים ואם לא די בכך הוא הגיע למרוץ עם מגפיים וסרבל עבודה כחלחל, עליו הדביק את מספר המרוץ.

כן, קראתם נכון, הוא התייצב למרוץ עם מגפי בוץ גבוהים.

כשנשאל אם יש לו ניסיון, הוא ענה שמפאת חוסר בתקציב לא היו לו סוסים, ולכן "בכל פעם שהייתה מגיעה סערה - הייתי רץ יומיים או שלושה ללא הפסקה כדי לכנס את הכבשים.

 זה היה לוקח הרבה זמן, אבל תמיד הייתי תופס אותן . אני מאמין כי אני יכול לרוץ את המרוץ הזה".

בתחילה, כולם צחקו עליו ואכן, כשהתחיל המרוץ, הוא נשאר מאחור, אך לא התייאש, הוא המשיך . קליף לא ידע שכולם מתכננים לרוץ 18 שעות ולישון 6 שעות, ושזו הדרך לרוץ מרוצים כאלו. לכן הוא רץ ורץ, וכשכולם ישנו - הוא המשיך לרוץ . בסופו של מסלול, הוא הגיע ראשון שבר שיא, וגרף את הפרס הראשון

בפרשת השבוע, בורא העולם מצווה את משה רבנו למנות את עם ישראל, כאשר כל השבטים נמנים מגיל 20 ומעלה, מלבד שבט לוי, שמניינם מתחיל מגיל חודש.

משה רבנו שאל כיצד הוא ידע את מניין התינוקות. אמר לו הקב"ה: "עשה אתה את שלך, ואני אעשה שלי" (רש"י במדבר ג', ט"ז). וכך היה: משה רבנו היה מגיע לאוהל, ובצורה ניסית הייתה יוצאת בת קול שאומרת לו את מספר התינוקות במשפחה. ללמדנו שגם אם אנו ניצבים אל מול אתגר קשה, שנראה לנו בלתי אפשרי – לא לברוח. לעשות כל מה שאנחנו יכולים, ויהי רצון שאף אנו נזכה לעזרה משמים. ועם התמדה ונחישות, גם בזמן שאחרים ישנים, נזכה להפתיע , אולי גם את עצמנו.

שבת שלום

שלכם, יצחק פנגר

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!