אבל כבד בבית משפחת נאטאן: "לא מצליחים להתאושש"
ימי השבעה כבר הסתיימו, אבל בני המשפחה לא מצליחים לחזור לשגרה • המחלה שנמשכה 11 שנים, הותירה אחריה אדמה חרוכה • "אנחנו פשוט לא מצליחים! לא מצליחים להתאושש"
- שימי פרקש כתבה מקודמת
- י"ז אייר התשפ"ג
הם כבר קמו מהשבעה, פקדו את קברו הטרי של אביהם בהר המנוחות, ופנו לאחור, כשהם משאירים אותו לבדו, מבטיחים לחזור במלאת ה'שלושים'.
חייבים לעזור להם, מגיע להם שנתגייס למענם!
כל בני המשפחה שבו לביתם, הוא כבר אינו מוגדר כ'בית האבלים', משום שהם כבר לא יושבים שבעה, ואנשים כבר לא באים לנחם, אבל התחושה בבית היא תחושה של אבל כבד. אבל כבד מאוד!
"כאן היה אבא יושב", מצביע הבן הצעיר, "אני בקושי מצליח להיזכר איך הוא היה נראה לפני שהוא היה חולה".
הבת הצעירה, היתה רק בת שש כשאביה חלה. היא זוכרת אותו במעומעם בתקופות הטובות. רוב ימי חייה, כמעט שני שלישים מהם, היא גדלה לצידו של אב חולה הסובל ומתייסר.
וכשמחלה קשה כל כך מקננת בגופו של ראש המשפחה, הבית כולו חולה: "זה סבל בל יתואר. לכל בני המשפחה", הם אומרים, "המחיר הנפשי שזה גבה מאיתנו, הוא עצום. וגם המחיר הפיזי, הבית שלנו תמיד התמודד עם הוצאות גדולות יותר מההכנסות כי אמא לא היתה מסוגלת לעבוד מהיום שאבא חלה, אבא עצמו כמובן גם לא יכול היה להתפרנס, וחיינו מקצת קיצבאות. מה שיש... צריך לקחת בחשבון שכשיש חולה בבית, הכל עולה יותר יקר, נסיעות לבדיקות, טיפולים אלטרנטיביים שונים, משככי כאבים שאינם כלולים בסל ולא ניתנים על ידי הקופה, ועוד ועוד".
ואכן, לאחר השבעה הם החלו לחשב את המצב הכספי כדי לדעת איך לכלכל את צעדיהם ולסייע לאימם האלמנה ולחמשת הילדים שעדיין לא התחתנו. "נהיה לנו שחור בעיניים", מספר הבן, "המצב הכספי קשה שבעתיים ממה שחשבנו".
האבא, הגאון רבי מרדכי נאטאן זצ"ל, היה מגדולי תלמידי החכמים בירושלים. הוא היה בקשר קבוע של חליפת מכתבים עם מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי, במשך שנים היה מקורב מאוד למרן הגר"נ קרליץ זצ"ל, כל גדולי התורה הכירו אותו והוא היה בקשר איתם, והם מאוד העריכו את תורתו, את כוח החידוש והסברא שלו, את היגיעה העצומה שלו בתורה.
11 שנים הוא התמודד עם המחלה. 11 שנים של תקוות ואכזבות, כאבי תופת בלילות, ושקידה עיקשת על התורה הקדושה בימים. מכל הכאבים והקשיים שחווה, החלק הכי קשה היה עבורו, כשנמנע ממנו לפתוח את הספרים שכה אהב, ולשקוע בהם תוך שהוא שוכח עולם ומלואו.
כעת, המשפחה נואשת לעזרה. אין להם למי לפנות, רק לציבור הרחב, ללב של עם ישראל: בואו ונעזרו להם, בואו נסייע לחמשת היתומים הלא נשואים שנותרו בבית, בואו נעזור לאלמנה הצדקת, אשת החינוך הדגולה שנטשה את הכל ופינתה את כל סדר היום שלה כדי לסעוד את בעלה במחלתו הקשה.
חייבים לעזור להם, מגיע להם שנתגייס למענם!
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות