החוצפה של אנג'ל מצדיקה את החרם // שניאור ובר
חברת אנג'ל, כך נראה, טיפסה על עץ גבוה והיא תבין בדרך הקשה: הציבור החרדי הפסיק להגיש את הלחי השניה. הם יאלצו לשלם את מחיר השנאה. יש מחיר להתנשאות וליהירות. והפעם הוא יהיה מחיר כבד | עורך 'מרכז העניינים' שניאור ובר בטור מיוחד על התנהלות חברת אנג'ל
- שניאור ובר
- י"ז אייר התשפ"ג
- 28 תגובות
בתקופה האחרונה זיהו מארגני הפגנות השמאל נגד הרפורמה לתיקון מערכת המשפט כי המחאות הולכות ודועכות. הציבור שלהם מתחיל לאבד עניין בנושא ועלה הצורך לשנות את המסרים. לרענן אותם בכאלה שיניעו את המפגינים חזרה לרחובות.
הפעם, הם החליטו לשוב לשעיר לעזאזל האולטימטיבי: הציבור החרדי. הפטנט הישן והשחוק נשלף מהבוידעם, בכדי להצית מחדש את שנאת החרדים ובכך לסחוף המונים להפגנות זעם ברחובות.
אלא שלמרבה האירוניה, הפעם, עפעס, זה לא ממש עבד. גם הציבור שלהם התעייף משנאת החרדים ולא התחבר לקמפיין השנאה. השיח הרעיל לא עבד עליהם. וזה למרות. ההון עתק שנשפך עבור קמפיינים מקצה הארץ ועד קצה, במטרה לזרוע שנאה ופילוג כלפי החרדים ולעורר את יצר השנאה.
אחרי שמילאו את המדינה בשלטי חוצות נוטפי שנאה וארס, הם הכריזו "אנשי המחאה" על יום חמישי האחרון כ"יום השוויון הלאומי", שבו יפגינו נגד הציבור החרדי על כך שאיננו מתגייס לצבא. אם תהיתם, באום אל פאחם ובטייבה לא נרשמו התארגנויות מחאה. שם אין צורך בשוויון, מסתבר.
מה רבה היתה אכזבתם לנוכח התמונות שצולמו בשטח והוכיחו שלא כצעקתה. מסתבר שהפטנט כבר לא עובד. ההיענות להפגנות השנאה היתה חלשה מאוד. מפגינים רבים שנהגו לפקוד את ההפגנות נגד הרפורמה עד כה, העדיפו להישאר בבית ולא לשתף פעולה עם קמפיין השנאה.
עיתון התעמולה 'הארץ' שמלבה את אש השנאה ומוביל קמפיין נלהב נגד הרפורמה והציבור החרדי, לא הסתיר את אכזבתו ממיעוט המשתפים בהפגנות "השוויון". "מטה המחאה שינה את המסר, והמפגינים לא נענו בהמוניהם", נכתב בכותרת העיתון.
בדיווח שפורסם בתום יום ההפגנות בעיתון 'הארץ', הודו בכשלון וכתבו כי "אחרי ארבעה חודשי הפגנות, מספר המשתתפים ב"יום השיבוש" היה נמוך מהצפוי. המארגנים מעריכים שלא מדובר במגמה, אך פעילים בשטח מעידים על אובדן תחושת דחיפות ועל בלבול".
אם לסכם: יום השיבוש השתבש למפגינים ושיבש להם את התוכניות. ליבוי השנאה כלפי הציבור החרדי שבעבר הניב תוצאות, כבר פחות מדבר לקהלים הולכים וגדלים בישראל שאמנם אינם דתיים, אבל הם מסרבים לקחת חלק במקהלת השנאה כלפי שומרי הגחלת.
הם יכולים לשפוך מיליונים על קמפיינים ברחובות, להפיק סרטונים ארסיים ומפחידים, לצייר קריקטורות אנטישמיות ולהפיץ מאמרי שטנה נוטפי רעל. העם אומר את דברו ודוחה את מוצרי השנאה שמשווקים לו חדשים לבקרים. המוצר הזה כבר לא מוכר.
לחם לפי הטף
בין הבודדים שששו אלי קרב והצטרפו לעגלת השנאה הריקה, היה השר לביטחון פנים עד לאחרונה, ויושב ראש הדירקטוריון של חברת אנג'ל הטרי עמר בר-לב, אשר הטריח עצמו להגיע לבני ברק בשעת בוקר מוקדמת ולחולל פרובוקציה מתריסה בסמוך לבית מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין.
בר לב התגאה בכך שהתאמץ להפריע למנוחתו של גדול הדור ופרסם תמונה שלו בהפגנה הקיקיונית, בצירוף תיאוריית קונספירציה, לפיה "מה הקשר בין ההפיכה המשטרית לשוויון בנטל? מעבר ובנוסף לחשיבות שרות הבטחון לכל, חוק ה"אין שוויון בנטל" שבכוונת הקואליציה לחוקק הוא השוחד של נתניהו ולוין למפלגות החרדיות בכדי שיצביעו בעד ההפיכה המשטרית".
מדהים היה לראות את ערימות הצביעות בהם התעטפו אנשי השמאל. אותה חבורה שהתקוממה בזעם על הפגנות שנערכו בעת האחרונה מול ביתו של האדמו"ר הגדול שלהם אהרן ברק, בטענה שזו "חוצפה ועזות מצח להפריע למנוחתו של אדם ישיש בן 86", התרעמה שוב, הפעם בטענה הפוכה לחלוטין.
כשהפוזיציה ההיא כבר היתה פחות נוחה עבורם, הם החלו לזעוק חמס. כשאנשי השמאל עושים בדיוק את אותו הדבר והפעם למנהיג הדור, מתוך מטרה להתסיס ולהתריס, פתאום זו זכות דמוקרטית שצריך לעמוד עליה. כשהמפגינים הם האנשים הנכונים, מלח הארץ, הכל מותר. אין גבולות מבחינתם.
התגובה הציבורית לפרובוקציה המחוצפת שחוללו שונאי החרדים, בהם יו"ר אנג'ל שנהנה מכספי הציבור החרדי, מסמנת שגם לנו נמאס לקבל יריקות לפרצוף. הפסקנו להשלים עם ההשפלה. מעט כבוד עצמי וכבוד לתורה נותר לנו ולא נסלח למי שיעז לפגוע בנו ברגל גסה.
אין צודקת יותר מהחלטת רבים בציבור החרדי לחדול מלפרנס את האנשים שמזלזלים בנו ודורסים אותנו. הנחת המוצא שלהם היא שהם יכולים לפגוע בנו כאוות נפשם, ואנחנו קהל שבוי שימשיך לצרוך את מוצריהם. לשיטתם, הם יכולים לרמוס אותנו ואנחנו נרכין ראש בפניהם.
ובכן, לא עוד. הצרכנים החרדים סיימו לעבוד אצלכם. נגמרו הימים שבהם אנשי עסקים ובעלי חברות מזלזלים ברגשותינו, פוגעים בגדולי התורה, בועטים בערכים שלנו, מבזים את בני הישיבות שלנו, ובתמורה ממשיכים ליהנות מכספנו. הכוח הצרכני של הציבור החרדי הוא אדיר ומשפיע במידה ניכרת על הכלכלה הישראלית. יש רגעים שבהם צריך לסמן מטרות ולעשות בו שימוש.
וצריך גם לדבר על ההתנהלות המנותקת של אנג'ל. האחריות לכל תוצאה של החרם, נופלת על כתפיהם לחלוטין. מרגע פרוץ הסערה והתגברות הקריאות לחרם צרכנים, חברת אנג'ל שזוכה שנים רבות לאמון הציבור החרדי אשר מפרנס אותה וצורך את מוצריה, בוחרת באופן תמוה להעמיק את המשבר ומסרבת להביע התנצלות על הצעד שמתפרש כפגיעה והתרסה בכבוד התורה.
ואם לא די בכך, ברוב חוצפתם, הם שלחו את בן משפחתם, יואל שפיגל, להוסיף שמן למדורת השנאה: "אין גבול לחוצפה של חלק מהציבור החרדי במדינת ישראל. אוכלים חינם ומלחכי הפינכה, משתמטים, חשוכים בדעותיהם ובעיקר צבועים!", כתב שפיגל, עפ"ל.
נציג משפחת אנג'ל ביקש בדבריו להגביר את ההסתה וללבות את השנאה: "לא זכור לי שיש חוק שאוסר להפגין מול בית של רב כזה או אחר, והתגובה של ציבור אוכלי הנבלות והחינם נובעת מפחד והיסטריה כי החבל הולך ומתהדק על צווארם. יום הדין קרב ובא ושום חרם או קריאות לחרם לא יעצרו אותנו מלתקן עוול של שנים ולשים סוף להשתמטות ולפרזיטיות".
חברת אנג'ל, כך נראה, טיפסה על עץ גבוה והיא תבין בדרך הקשה: הציבור החרדי הפסיק להגיש את הלחי השניה. הם יאלצו לשלם את מחיר השנאה. יש מחיר להתנשאות וליהירות. והפעם הוא יהיה מחיר כבד.
ולאיש העסקים הבא שחושב שאפשר לעשות סיבוב על החרדים, להסית נגדם, לזלזל בהם ולהמשיך להנות מכספיהם, ייאמר: התרגילים האלה כבר לא עובדים. הסאה הוגדשה דיה וכעת נדע לבוא חשבון עם מי שרואה בנו שעיר לעזאזל.
לא יעזור לכם לגייס מנהל משברים. אנחנו חרדים, לא טיפשים. הדור הנוכחי יודע להגיש חשבונית בפני מי שמתעמר בו ומזלזל באינטליגנציה שלו. תכבדו אותנו, בדיוק כפי שאתם מכבדים כל קהל אחר בישראל. כשם שאתם מצפים שלא נפגע באורח חייכם, תכבדו את אמונתנו ואל תנסו לכפות עלינו ערכים זרים.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 28 תגובות