הצדיק האלמוני מבני ברק נפטר בגיל 100

ברוך דיין האמת: בעיר בני ברק הסתלק לבית עולמו אחד מחסידי קמאי, הרב החסיד הישיש, משרידי דור דעה, אוד מוצל מאש, רבי פסח דוב הלוי רייכנברגר זצ"ל שלא זכה לזרע של קיימא והוא בן 100 בפטירתו. 

המנוח ז"ל נולד בט' אלול תרפ"ב בעיר גרוסוורדיין שברומניה, לאביו הרה"ח רבי יצחק צבי ז"ל ולאמו מרת גיטל ע"ה. גדל והתחנך בגרוסווארדיין בצל הסבא קדישא בעל ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ זי"ע, 

בילדותו דבק בכל נימי נפשו באהבת ישראל ועד יומו האחרון לא פסק מלהעלות מזכרונות מימי קדם מה שזכה לחזות בעבודת הקודש של הרבי. לאחר הסתלקותו דבק בבנו הרבי האמרי חיים זי"ע - עוד בגרוסווארדיין ואח"כ  בעיר בני ברק, קבע מקום תפילתו בבית מדרשו הגדול בשיכון ויז'ניץ, שתה בצמא את דבריו וחיקה אחר תנועותיו והנהגותיו בקודש, היה תדיק משמיע הקלטות שונות מלחנים ושירים עתיקים לאמרי חיים שקיבלם בשמחה רבה. כמים פנים אל פנים רחש לו האמרי חיים אהבה והערצה רבה, ולאחריו בצל בנו הרבי הישועות משה זי"ע.

איבד את כל בני משפחתו במלחמת עולם השניה והוא ניצל בדרך נס. הוא עלה לארץ ובנה את ביתו עם זוגתו החשובה ע"ה ולמרבה הצער לא זכו לזש"ק.

בכל ליל שבת היה קובע מקום תפילתו אצל מרן בעל החזון איש זי"ע וגם בשבת האחרונה בלילה שקודם הסתלקותו של החזון איש, עוד זכה להתפלל אצלו. היה משתתף בטישים של האמרי חיים והיה מתפלל בבית מדרשו בימים טובים ושבתות.

בשנת תש"ס כשהוקם ביהמ"ד 'קדושת שמואל צבי' לעלוב בנשיאות האדמו"ר מהרשצ"א רוזנפלד זצ"ל בסמוך לביתו ברחוב מלאכי קבע מקום תפילתו בבית מדרשו ודבק ברבי בכל נימי נפשו.

לאחר הסתלקותו המשיך להתפלל בכל שבת ויו"ט וימים נוראים בבית המדרש 'קדושת שמואל צבי' ודבק בבנו ממשיך דרכו האדמו"ר מקדושת שמואל צבי לעלוב שהתמסר אליו בכל נפשו והיה עולה אליו לבקרו בביתו ולשמחו.

היה מתמיד עצום בתורה, השכים קום בכל יום כשעתיים קודם הנץ החמה והוא היה זה שפתח את שערי המקווה בביהמ"ד 'שבט מיהודה' לובלין, ולאחמ"כ הלך לביהכנ"ס איצקוביץ ולמד כשעה קודם התפילה בריתחא דאורייתא, בשעת הנץ התפלל עם מנין יראים ושלמים מסלתה ומשמנה של עיר בני ברק, תפילתו ארכה זמן רב, במתינות, היה מתפלל כמונה מעות, לא הוציא את עיניו מהסידור וכל כולו מרוכז בעבודת התפילה כעומד לפני המלך. כך גם כל תפילותיו במשך כל ימי חייו היה בעבודה מיוחדת במינה של התרכזות עצומה בסידור התפילה ללא התייחסות לנעשה מסביבו.

היה ירא שמים מרבים ומדקדק במצוות, כל ימיו נזהר במצוה קלה כבחמורה, לא פספס מנין ולא הקל לעצמו אף בעת חולשה. קבע עיתותיו ללימוד התורה עם חברותות במשך כל היום, לא פסק פומיה מגירסא.

שייף עייל שייף נפיק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה, נקי כפיים ובר לבב, הקפיד על רכוש האחר ונזהר ביושר ממון. היה מקפיד על כל הלכה, היה נעמד בתפילות עד לשנתו האחרונה עלי דאמות ואף בראש השנה האי שתא ביום שמלאו לו מאה שנים עמד בתפילות בביהמ"ד קדושת שמואל צבי לעלוב במשך היום ולא אבה לאכול קודם התקיעות אף לא מאומה, דבר שכבר הפך לנחלת הכלל, אבל אצלו כיוון שכך נפסק בשו"ע, לא וויתר. כך גם ביום הכיפורים בשנה זו, נעמד על רגליו במשך תפילות היום וצם כרגיל ללא שום שינוי כל שהוא.

בהיותו 'לוי' היה עולה לתורה כל שבת בביהמ"ד 'קדושת שמאול צבי', המתפללים מספרים ל'בחדרי חרדים' כי היה מחזה מיוחד לראות יהודי בן מאה ניגש לבימת ספר התורה עם שמחה עצומה וזריזות לא לטרוח את הציבור ולהזדרז לעלות לתורה, היה מברך את הברכות ברגשי קודש ובמתינות, ולפעמים היה יכול להתפרץ בבכי בברכות של הקריאה, אף שהיה מברכם בכל שבוע.

כל ימיו ציפה לישועה ודיבר על הגאולה, בתשעה באב היה פורץ בבכי על חרבן בית המקדש ובכה כתינוק ממש. היה אוהבן של ישראל, מצר בצרתן ושמח בשמחתן, על אף שהוא בעצמו לא זכה למשפחה ולא זכה לקיים שמחות ולחתן ילדים אך שמכרו חיתן ילד שמח עמו כאילו היא שמחתו הפרטית. ולהבדיל בעתות צרה היה מצטער ומיצר בצרתן כאילו זה צרה פרטית שלו.

היה מספר סיפורים מצדיקים בדורות הקודמים בניחוח הוד קדומים, כל דורש ומבקש שפנה אליו, אף בחור וילד קט, לשמוע סיפור עתיק על צדיק פלוני ואלמוני היה נענה בשמחה ובסבלנות היה פותח את פיו וכמעיין הנובע מספר סיפורים ועובדות מצדיקים וחסידים שזכה לחסות בצילם.

היה מתנהג בפשיטות וענווה, בהצנע לכת, לא עשה רעש מעצמו ולא שאף לפרסום וכבוד בלט זאת כשזכה להכניס ספר תורה בבית כנסת בערד, לא השתתף במעמד הכנסת ס"ת ואף לא גילה לאיש שהוא התורם, הכל היה באלמוניות מוחלטת.

פרק מיוחד הוא דביקותו במצוות סוכה ובחג הסוכות, היה כבר כחצי שנה ויותר לפני סוכות מתחיל בעבודת הקודש של בניית הסוכה, היה מייצר קישוטים מיוחדים והיה ממלא את ארבעת קירות הסוכה בקישוטים וחפצים נאים ומיוחדים, סוכתו הייתה קטנה יחסי, אך גדולה במיוחד באיכותה, היה מרהיב עין לראות את הסוכה בשלימותה ובהידורה, מבקרים רבים היו עולים בחג הסוכות אל סוכתו לראות את המחזה המרהיב, והיה מקבל את כל אחד בסבר פנים יפות.

זכה ונפטר ביום י"א אייר יום הילולת הרה"ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ זי"ע שצדיקים אמרו עליו ששורש נשמתו הייתה ממצוות סוכה, ופלא שבדיוק ביום ההילולא נפטר גם הוא שהיה דבוק כ"כ במצוות סוכה.

היה צלול בדעתו עד לרגע האחרון, לא נס ליחו ולא כהו עיניו, בחדשיים האחרונים נחלש והתמוטט, הוא הובהל לבית החולים ולאחר כמה ימים הועבר לבית אבות בשיכון ויז'ניץ שם המשיך בעבודתו בלימוד התורה ועבודת התפילה, בימי מהאחרונים נחלש ונלקח לביה"ח והיום החזיר את נשמתו הטהורה והזכה ליוצרה והוא בן מאה וחצי.

הלווייתו יצאה היום מביתו ברחוב מלאכי 6 בבני ברק ועברה דרך בית המדרש קדושת שמואל צבי לעלוב, כשהאדמו"ר שליט"א אומר קדיש ומשם המשיכה לירושלים לעבר הר המנוחות שם נטמן למנוחת עולמים.

היות ולא השאיר אחריו זש"ק מתבקשים ללמוד לעילוי נשמת ר' פסח דוב בן ר' יצחק צבי. 

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!