הלוויה קורעת לב לבן ה-8 חודשים שנהרג בתאונה הקטלנית בנגב

מאות אנשים הגיעו היום (שישי) לבית העלמין בכפר עציון כדי ללוות את מעין בן 8 חודשים שנהרג בתאונת הדרכים בנגב. התינוק הובא למנוחות ללא הוריו שנותרו בבית החולים בשל הפציעות הקשות. הם ראו את ההלוויה דרך שידור מיוחד שארגנה מועצת גוש עציון.

בתאונת הדרכים הקטלנית שהתרחשה ביום רביעי בנגב, נהרג מעין כבן שנה, בן למשפחת דומנוביץ' מהיישוב נוקדים שבמועצה האזורית גוש עציון. אחיו אורי בן ה-7 ואביו אליה בשנות ה-40 לחייו נפצעו באורח קשה מאוד. מצבם של אילה האם, נטע ושחר בני ה- 6 וה-4 מוגדר בינוני.

דורון הולנדר אח האם דיבר בהלוויה בשם האם אילה: "ברוך אתה השם, אלוקינו מלך העולם דיין האמת. ברכת צידוק הדין מדברת על האמת. אבל האמת היא שלמעין שלנו קראנו מעין שלום. האמת היא שקיבלנו מהקדוש ברוך הוא 19 וחצי חודשים של שמחה ואושר והיום ערב שבת אנחנו צריכים להחזיר את המתנה הזאת. אפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה שם נמצא השם יתברך. אנחנו מודים לקב"ה שזיכה אותנו להיות ההורים של מעין. קראנו לו מעין מקור מים חיים, מעינות שיש בארץ ישראל. הוא נהרג בעת טיול בארץ ישראל ואנו קוברים אותו בכפר עציון לצד לוחמי תש"ח שזכו להילחם על הארץ הזאת".

האמא הודתה לכוחות ההצלה והרפואה, ליישוב נוקדים ולמועצה שעטפו את המשפחה בחיבוק. "אנחנו זקוקים לחיבוק הזה. ולהורים אני אומרת תחבקו בכל זמן את הילדים שלכם. ולך מעיין אני רוצה לבקש סליחה אם פגענו בך".

במהלך ההלוויה הקשה ספד למעין סבו משה דומנוביץ': "קשה מאוד מאוד קשה. איך מספידים תינוק בן 8 חודשים? ואיך סבא שלו מספיד אותו? איך מקיימים לוויה בלי הורים? מי מכיר דרכו של הקב"ה ובכל זאת אנו אנשי אמונה, גם אם יש דברים שאנו לא מבינים. לי זה מזכיר את מות שני בני אהרון נדב ואביהו. ואיך קיבל זאת אהרון: וידום אהרון. לעיתים השתיקה שמסמלת קבלה, היא כוח החיים".

סבו שלום אמר במהלך ההלוויה כי "אהבנו אותך בעל לבבנו ובכול מאודנו, היית לנו מעין של חיים. כשעיניי פגשו את עינך זה היה משהו מיוחד, המבט החודר. סבתא הייתה מתחזקת מלראות אותך. ולפתע המעין יבש. אבל כולנו נתחזק, מכוחות החיוך שנתת לנו ומעין הדמעות יבש. אנא תהיה מליץ יושר לכל משפחתנו ובמיוחד לאבא אליה שמאוד מאוד אהב אותך ואמא שמאוד אהבה אותך".

הרב שמעון לביא ראש ישיבת אור עציון הספיד: "הלב נקרע ללוות נשמה זכה וטהורה לעולם שכולו קודש. הוא עלה לגנזי מרומים, ביום קדוש, ביום העצמאות. לפעמים המילים לא יכולות לוודא את גודל הכאב. אפילו אבא ואימא לא פה. נשמה טהורה ירדת לעולם לתקופה קצרה. מי יודע חשבונות של מעלה. יום העצמאות, יום שכולנו נמצאים בתודה עמוקה על הטוב שנעשה לכלל. רבותינו אומרים שיש נשמות שמעלה העולם שלנו, בטוח שאתה אחד מהם. אתה עוד לא יודע לדבר מילים. הנשמה שלך תדבר למעלה. על אבא, ועל אימא אתה תהיה מליץ יושר. תהיה מליץ יושר על כולם. על עם ישראל כולו".

ראש מועצת גוש עציון ויו"ר מועצת ישע, שלמה נאמן: "מול קבר של מעין הקטן נגמרות המילים. אנחנו מחבקים את בני המשפחה ואת קהילת נוקדים וגוש עציון כולה. אנחנו מתפללים ומבקשים מהציבור להתפלל לרפואת הפצועים, ולעילוי נשמת מעיין דוד בן אילה מלי, ובבניין ירושלים ננוחם".

שמות הפצועים

אליה ינון שרגא בין ביה ירדנה.
אילה מלי בת נחמה.
אורי עמידן בן אילה מלי.
נטע אברהם בן אילה מלי.
שחר ישראל בן אילה מלי.

דברי ההספד המלאים של האמא ממיטת בית החולים

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם דיין האמת. ברכת צידוק הדין מורכבת מכמה חלקים. קודם כל – ברוך. גם כשה' מביא עלינו ניסיונות, הוא ברוך. לאחר מכן, הוא ה' אלוקינו. אנחנו לא מפקפקים בכך. לא בכך שהוא אלוקינו, ולא בכך שהוא מלך העולם, שבכוחו ובמאמרו ברא עולם. והעולם שלו מלא בטוב. וכן, שהוא דיין האמת. אבל האמת? האמת היא שדרך העולם היא שילדים קוברים את הוריהם, ולא הורים קוברים את ילדם. אז איך דנים אמת?.

למעין שלנו קראנו מעין דוד. מי שקרוי גם עדינו העצני. כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת, ובשעה שיוצא למלחמה – היה מקשה את עצמו כעץ. איש של כוחות, אדם שיכול להכיל בתוכו ניגודים. דוד המלך בתהילים מסביר לנו איך דנים אמת. במזמור פ"ה הוא כותב ש"אמת מארץ תצמח".

אז הנה האמת. האמת היא שקיבלנו מהקב"ה פיקדון יקר ומופלא. עשרה וחצי חודשים, יקרים ומופלאים, של לילה לילה, ויום יום. של שמחות קטנות וגדולות. של חיוכים שובי לב, חיבוקים ונשנושים.

כמה ששמחנו בבואו לעולם. מעין נולד בשבת, בלידה מדהימה ומיוחדת שארכה כל השבת. והיום, ערב שבת אנחנו צריכים להחזיר את הפיקדון הזה. את המתנה המופלאה הזו שקיבלנו. בבית החולים נפרדנו ממנו, כמו שהוא נולד, בברכת הבנים, באמירת שמע ישראל, ובשירת המלאך הגואל. זה עצוב, וזה כואב. אבל ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה, גם שם נמצא ה' יתברך. הטוב והמטיב. מי שנתן לנו את כל הטוב הזה ואת כל החסד הזה, הוא הוא דיין האמת.

כשמחלקים משימות בכיתה, יש תמיד את אלה שמסיימים אותה מוקדם מהאחרים. אז מעין שלנו היה זריז במיוחד, והשלים את המשימה שלו כאן איתנו. אנחנו מודים לקב"ה שזיכה אותנו להיות ההורים של מעין. שנתן לנו את המתנה הזו לתקופה הזו שבה היינו ברוכים ומבורכים. אנחנו מחזירים את הפיקדון המופלא הזה לקב"ה, ומבקשים שישמור עליו, ושישמור עלינו. זו האמת.

ועכשיו – מארץ. מעיין היה ילד של ארץ ישראל. קראנו לו מעיין, מקור מים חיים. ארץ ישראל השתבחה במעיינותיה, נביעה שיוצאת מתוך רגבי אדמתה של הארץ הזו. מעיין נהרג בדרך לטיול בארץ הזו. בדרך לחגוג את עצמאותנו בארץ הזו, והוא ייקבר באדמתה. הוא מת ביום העצמאות ואנחנו קוברים אותו בכפר עציון, לא רחוק מחלקת נופלי תש"ח, שחלקם מתו ביום העצמאות, והוא ייטמן בין רגבי ארץ ישראל לצד אלה שלחמו עליה.

אמת מארץ תצמח. אנחנו לא יודעים עדיין איך, אבל מהאמת הזו אנחנו נשתדל לצמוח. אנחנו מתפללים שה' יישלח לנו כוחות לעמוד בניסיון הבלתי נתפס הזה, כדי שנמשיך להיות משפחה שמחה ואוהבת ומלוכדת. מעיין נשאר בליבנו, והלב שלו יפעם בלבבות של תינוקות אחרים וייתן להם חיים.

מעייני, אנחנו מבקשים ממך שתהיה מליץ יושר עלינו כאן, על רפואה שלמה לאבא, ולאחים שכל כך אהבו אותו ופינקו אותך, אורי עמידן, נטע אברהם, ושחר ישראל, ושנדע להתמודד גם עם האובדן שהם חוו. שנצליח להסתכל על ה"יש". על האור ועל הטוב שנשארו.

באותו מזמור בתהילים, הפסוק הקודם ל"אמת מארץ תצמח", הוא "חסד ואמת נפגשו". ובאמת עוד לפני האמת הזו פגשנו המון המון חסד. חסד שה' עשה עמנו והביא לנו את מעין, שנתן למשפחה המון כוחות ושמחה. וגם עכשיו אנחנו פוגשים המון חסד. בהתגייסות של אנשים למעננו, של המשפחה, של סבתא ביה וסבא משה, סבתא נחמה וסבא שלום, הדודים והדודות, של הצוות הרפואי, כוחות הכיבוי וההצלה שחילצו אותנו בתאונה, ההתגייסות והחיבוק של היישוב, המועצה, החברים, ושל עם ישראל כולו. שום דבר מזה לא מובן מאליו, זה מרגש, ומחמם את הלב ותודה רבה על כך. אנחנו מודים על כל התמיכה והאהבה שאנחנו עטופים בהם, אנחנו זקוקים לכך, ונזדקק לכך עוד בהמשך הדרך.

אנחנו מבקשים שכל אחד יעשה מעשה טוב לזכותו של מעין, ולזכות רפואת אליה והילדים. אנחנו מבקשים שתחבקו את הילדים שלכם חזק חזק. תחבקו אותם כמה שיותר. ולך, מעין דוד שלנו, אנחנו רוצים לבקש ממך סליחה אם פגענו בך באיזו שהיא דרך, ולבקש ממך שכמו שנתת לנו כוחות כאן למטה, כוחות של חיים ושל שמחה ושל אור ושל התחדשות ושל צמיחה, שלח לנו כוחות שם מלמעלה. להתראות בן יקר ואהוב שלנו. יום אחד עוד נפגש ליד כיסא הכבוד. עד אז תזכור תמיד שאבא ואמא אוהבים אותך מאוד וכבר מתגעגעים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!