גורם צבאי בכיר מצדד בהורדת גיל הפטור לחרדים
נתניהו ומספר שרים נפגשו היום לדיון על חוק הגיוס. בתוך כך, גורם צבאי בכיר אמר כי "גיל 23 כפטור לחרדים לא מפר איזון כשיש הוקרה למשרתים". הפרטים הסופיים של החוק טרם נסגרו, ומי שקיבל את האחריות להוביל את גיבושו בממשלה הוא שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שעורך בנושא דיונים מול צה"ל
- אברהם פריינד
- כ"ה ניסן התשפ"ג
- 3 תגובות
"צה"ל הוא צבא העם": ראש הממשלה בנימין נתניהו נועד היום (ראשון) עם שר הביטחון יואב גלנט ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לדיון על חוק הגיוס שתוקפו צפוי לפוג בחודשיים הקרובים וצפוי להיות מחוקק מחדש בכנס הקיץ.
בתוך כך, גורם צבאי בכיר אמר בנוגע לכוונה להוריד את גיל הפטור כי "גיל 23 כפטור לחרדים לא מפר איזון כשיש הוקרה למשרתים". הגורם הוסיף: "צה"ל הוא צבא העם ואסור להפר איזון בגיוס כלל האוכלוסיות כולל חרדים. צה"ל ימשיך לפתח מסלולים ייחודיים לחרדים".
עוד ציין הגורם כי "יש חשיבות לקדם את מודל החובה הדיפרנציאלי בפני עצמו והוא חלק מהתר"ש". על פי החוק הנהוג היום תלמידי ישיבות ש"תורתם אמונתם", זכאים לפטור משירות חובה עד לגיל 26. במידה ותלמיד הפסיק את לימודיו לפני הגעתו לגיל הפטור, חל עליו צו גיוס.
חוק הגיוס צפוי לפוג ביולי 2023 לאור פסיקת בג"ץ שהעבירה דרישה לכנסת להסדיר אותו. הורדת גיל הפטור תאפשר לצעירים חרדים להשתלב בשוק העבודה מאחר ואם יפסיקו את לימודיהם לא תחול עליהם חובת גיוס.
כפי שכבר דווח, לקראת החזרה לכנס הקיץ, אחד הנושאים המרכזיים אשר יעמדו על סדר יומה של הקואליציה בכנס הקיץ שיפתח ב-30.4 הוא קידום חוק הגיוס על פי דרישת החרדים.
בימים אלה עובדים בממשלה על גיבוש החוק, ועל פי דיווח ב'ישראל היום', במשרד האוצר שואפים לכרוך ביחד את חוק הגיוס שיהווה מענה לגיוס החרדים ומנגד את קיצור השירות החובה לתפקידים עורפיים והעלאת השכר ללוחמים.
מאחורי המהלך נמצא הרעיון שעלה בממשלה והוא תמרוץ המשרתים בצה"ל, לצד הורדת גיל הפטור לחרדים ועידוד השילוב שלהם בשוק התעסוקה. יצוין כי שר הביטחון יואב גלנט יהי מוכן להוריד את הפטור לגיל 23, לצד התגמול לחיילים. מתווה קיצור השירות ממתין לאישור הדרג המדיני.
עם זאת יש לציין כי הפרטים הסופיים של החוק טרם נסגרו, ומי שקיבל את האחריות להוביל את גיבושו בממשלה הוא שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שעורך בנושא דיונים מול צה"ל, שר הביטחון והמפלגות החרדיות. נושא קיצור השירות הוא באחריות משרד הביטחון וצה"ל.
על פי מקורות במערכת הביטחון, בדיונים שנערכו בצה"ל, עלתה האפשרות לכרוך בחוק הגיוס לחרדים גם קיצור שירות חובה. האפשרות שעלתה היא קיצור שירות החובה של גברים בתפקידים עורפיים ובתפקידי מנהלה (גו'בניקים), וכן תומכי לחימה בתפקידים מסוימים לשנתיים בלבד (24 חודשים) בדומה לשירות של נשים. תומכי לחימה בתפקידים איכותיים כמו תפקידים טכנולוגיים, מודיעין ועוד אשר צפויים לשרת יותר לפי הצורך של צה"ל.
במקביל, השירות של לוחמים צפוי להמשיך לעמוד על שנתיים ושמונה חודשים (גם הוא עלול להתקצר מעט בהמשך) אך בשנה השלישית של השירות הם יזכו לתוספת שכר משמעותית, סביב שכר המינימום במשק ושכרם צפוי להגיע לכ-6,000 ש"ח.
מדובר בהעלאת שכר משמעותית שכן על פי הנתונים באתר צה"ל, נכון לסוף חודש ינואר, דמי הקיום של לוחמי החוד בשנה השלישית עומד על כ-3,276 שקלים.
נציין כי הסוגייה של קיצור שירות החובה עלתה בדיונים בין האוצר לצה"ל ומשרד הביטחון אשר התקיימו במהלך סגירת ההסכם על תקציב רב שנתית בין צה"ל למשרד האוצר הכולל רכיבים נוספים באשר לשכר קבע, והפנסיות בצה"ל.
במהלך אותן שיחות על התקציב דובר על עיקרון של מודל גיוס דיפרנציאלי, כלומר רצון לקבוע כי שירות החובה הבסיסי לנשים ולגברים יעמוד על 24 חודשים, ואילו צה"ל יקבע כי תפקידים מסוימים ידרשו לשרת יותר ויקבלו על כך תגמול כספי.
מי שיצטרכו בוודאי לשרת יותר הם חיילים קרביים וכך תפקידים טכנולוגיים ומודיעין מסוימים. כאמור, הפרטים עדיין לא נסגרו באופן סופי, ולא ברור האם ומתי המודל המדובר יכנס לתוקף, באוצר היו רוצים לראות קיצור שירות כבר במסגרת חוק הגיוס שיובא בקרוב לדרישת החרדים.
הסוגייה שמעוררת הרבה עניין היא סוגיית חוק הגיוס והרצון של החרדים לקבל פטור גיוס גורף לבחורי הישיבות, עם כמה שפחות יעדי גיוס וללא סנקציות.
יו"ר יהדות התורה, השר יצחק גולדקנופף אמר בראיון ל"ישראל היום" בחג הפסח "לא יהיו סנקציות בחוק, מי שירצה ללמוד תורה ישב וילמד. לא נצביע על התקציב אם לא יעבור קודם חוק הגיוס".
מהדיונים המתקיימים כעת מסתמן כי גיל הפטור משירות באשר לגיוס חרדים צפוי לרדת לגיל 21-22 כך שחרדים אשר יגיעו לגיל זה יקבלו פטור משירות צבאי ויוכלו לצאת לשוק העבודה.
המטרה של משרד האוצר היא לעודד השתלבות בתעסוקה של החרדים. ככל הנראה המכסות ויעדי הגיוס של החרדים יקבעו רק בהחלטת ממשלה ולא בנוסח החוק עצמו זאת בכדי למנוע הגעה למצב שבו ידרשו להטיל עליהם סנקציות. קביעת יעדי גיוס בהחלטת ממשלה ולא בחוק תאפשר גמישות ביחס לשינוי היעדים בהמשך.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות