"פריצת דרך": כל הפרטים על המתווה החדש שמקובל על לוין

הניסיונות לקדם פשרה והידברות סביב הרפורמה המשפטית שמקדם סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין קיבלו אמש (שלישי) בוסט לאחר שהצעה אחת מתוך רבות שהונחו על השולחן התקבלה בחיוב בסביבתו של השר לוין שם הגדירו אותה כ"פריצת דרך" וכבסיס להידברות.

את המתווה גיבשו פרופ' יובל אלבשן, שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן, מוביל מחאת ההיי-טק גיורא ירון ואיש הביטחון גיורא איילנד. איילנד אמר: "היוזמה הזאת היא בקשה של שמחה רוטמן ודניאל פרידמן, לבוא ולהציע שינויים על הרפורמה כאשר המסגרת אותה מסגרת. היא לא הולכת לנושאים נוספים, אלא נשארת בנושאים העיקריים".

מנגד, הפרופ' אלבשן שהיה אף הוא ממחברי המתווה, טען בפוסט בפייסבוק כי רוטמן לא היה מעורב בגיבוש המתווה. "הלוואי שזה היה נכון". כתב, "גיורא ירון עמל קשות כדי להביא אותו לפגוש אותנו, כמו שפעלנו כדי להביא גורמים פוליטיים וציבוריים אחרים לשמוע ולהשמיע במסגרת בחינת המתווה".

המתווה החדש והשינויים בינו לבין התוכנית המקורית של לוין ורוטמן.

הוועדה לבחירת שופטים

הרכב השופטים ייקבע בידי מספר שווה של חברי קואליציה וחברי אופוזיציה, ונשיא בית המשפט העליון יוכל להטיל וטו על מועמד אחד מכל גוש בכל קדנציה. 

לפי המתווה החדש, בוועדה לבחירת שופטים יהיו 12 חברים - 4 מהקואליציה, 4 מהאופוזיציה ו-4 שופטים. עם זאת, לא כל ארבעת השופטים יוכלו להשתתף בהצבעות על המינויים לעליון, אלא כל פעם ייבחרו שני שופטים - אחד בתמיכת הקואליציה ואחד בתמיכת האופוזיציה. נשיא העליון יוכל להטיל וטו על המינוי של הקואליציה, ושר המשפטים יוכל להטיל וטו על המינוי של האופוזיציה. הווטו אפשרי פעם אחת במהלך הקדנציה. 

בהצעה המקורית של לוין ורוטמן אמורה להיות שליטה מוחלטת לקואליציה במינויים: מתוך 9 חברים בוועדה - 3 שופטים, נציג אחד לאופוזיציה ו-5 נציגים לקואליציה, ויהיה די ברוב רגיל לבחירת שופטים לכל בתי המשפט.

חוקי יסוד

על פי המתווה, חוקי יסוד יאושרו סופית רק לאחר ארבע קריאות וברוב של 61 חברי כנסת לפחות בכל אחת מהקריאות. במידה וחוק היסוד יתקבל בתמיכה של פחות מ-70 חברי כנסת - הקריאה הרביעית תהיה רק בכנסת הבאה שתבחר. על פי המתווה, בית המשפט העליון לא יוכל לפסול אח חוקי היסוד.

מטרת השינוי המוצע היא להבטיח שהרוב הקואליציוני לא יוכל לעשות שימוש לרעה בחוקי יסוד כדי להשפיע על הבחירות, לטובתו. אם חוק היסוד יעבור בארבע קריאות על פני שתי כנסות, יהיה יותר קשה לדעת מראש למי הוא יסייע.

כמו כן, השינוי המוצע יקשה על תיקון חוקי יסוד באופן פרסונלי, כפי שנעשה עם "חוק דרעי 2" כעת. יחד עם זאת, במידה ותהיה בעתיד קואליציה שבה יהיו חברים 70 חברי כנסת, היא עדיין תוכל להעביר תיקונים פרסונליים ובג"ץ לא יוכל להתערב.

יצוין כי עד עכשיו לא היה הליך חקיקה מיוחד לחוקי יסוד ואפשר להעביר אותם בכל רוב ובשלוש קריאות, כמו חוק רגיל. לוין ורוטמן עד עתה לא קידמו שינוי של הליך החקיקה של חוקי יסוד. 

ביקורת שיפוטית ופסקת התגברות על חוקים רגילים

על פי המתווה החדש, בית המשפט העליון יוכל לפסול חוקים רגילים ברוב של 11 שופטים מתוך 15. ההצעה של לוין ורוטמן קבעה תחילה כי פסילת חוקים תתאפשר רק ברוב של 12 שופטים.

בנוסף, לפי המתווה, תחוקק פסקת התגברות והכנסת תוכל להתגבר על פסילת חוק ברוב של 61 חברי כנסת אבל הוא ייכנס לתוקף רק בכנסת הבאה. במידה ו-65 חברי כנסת לפחות תמכו בהתגברות - הוא ייכנס לתוקף באופן מיידי.

בהצעה המקורית של לוין ורוטמן נקבעה פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת. ההבדל בין ההצעות הוא משמעותי בייחוד לקואליציה הנוכחית שמונה 64 חברי כנסת. יחד עם זאת, עם בעתיד תוקם קואליציה עם 65 חברי כנסת או יותר, תהיה לה אפשרות חופשית להתגבר על חוקים שנפסלו בידי בג"ץ.

הייעוץ המשפטי

על פי המתווה, חוות דעת משפטית לא תחייב את הממשלה, והיא תוכל לקבל ייצוג משפטי פרטי בבית המשפט. עם זאת, תפקיד היועץ המשפטי לא יהפוך למשרת אמון. זאת בניגוד להצעת רוטמן ולוין לפיה היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ימונו על ידי הממשלה וייצגו את עמדת הממשלה.

עילת הסבירות

באשר לסבירות: במתווה מוצע כי הפיקוח השיפוטי על רשויות המנהל יימשך גם בעילה הקיימת של סבירות, אך עילת הסבירות לא תשמש לפסילת מינויים בממשלה ובכנסת, וכן מינויים שאושרו על ידי הכנסת. "נבצרות של ראש ממשלה תיקבע אך ורק על ידי מליאת הכנסת בהליך שייקבע על ידה", נכתב במתווה. 

לפי ההצעה המקורית של לוין, בית המשפט לא יוכל להשתמש בכלל בעילת הסבירות, גם מול גורמים שאינם נבחרים.

התגובות למתווה

אחד מיוזמי המתווה, איש הביטחון גיורא איילנד אמר היום בריאיון ל'ווינט' כי אם לוין ורוטמן לא יקבלו את ההצעה "כפי שהיא" הוא יחזור למחות נגד הרפורמה המשפטית. לדבריו, "אם הם ינסו להתחיל להיכנס לכל מיני מניפולציות, אז לא רק שאתנתק מהם, אגיד שאני חוזר ומצטרף למחאה, שזה הרבה יותר נוח לי מצפונית".

איילנד הוסיף: "אני מעריך שאולי לראשונה, וזו הצלחה של המאבק נגד הרפורמה, הם מבינים שאין להם ברירה, אלא לעשות ויתורים כאלה ואחרים ובפוליטיקה כמו בפוליטיקה השאלה היא לא רק איזה וויתורים אני עושה, אלא למי אני עושה את הוויתורים. ופרופ' פרידמן הוא דמות משפטית עם תפיסה קצת דומה לשלהם, אז הם הולכים לקראתו".

הנשיא, לפיד וגנץ עדיין לא הגיבו למתווה

יצוין, כי עד עתה עוד לא נמסרה תגובה מצד הנשיא, לפיד וגנץ למתווה. מנגד, שר המשפטים לשעבר, גדעון סער הגיב בטוויטר ודחה את המתווה: "קל להבין מדוע מתווה פרידמן (אגב- המתווה השני שלו בשבועות האחרונים) מוצא חן בעיני לוין ורוטמן: פוליטיזציה של בחירת השופטים. רף גבוה וקיצוני לביקורת שיפוטית. ייעוץ משפטי שאינו מחייב את הממשלה. רק מתקשה להבין מדוע יש שבוחרים לכנותו ״פשרה״. אותה הגברת באדרת פורימית!".

בקואליציה כאמור, מקורבי לוין מכנים את ההצעה "פריצת דרך". השר לוין אף מקיים בשעה זו פגישה עם יוזמי המתווה. הפגישה מתקיימת במשרד המשפטים ומשתתף בה גם יו"ר ועדת חוקה ח"כ שמחה רוטמן.

בנוסף, מזכיר הממשלה יוסי פוקס שקיבל היום אישור מהיועמ"שית לעסוק במתווה הפשרה לרפורמה חרף ניגוד העניינים שהוטל על נתניהו כתב בטוויטר: "מזה זמן, נעשים מאמצים גדולים מצד נשיא המדינה, שרים בממשלה, פרופסורים למשפטים וגופים חוץ פרלמנטריים, להגיע להסכמה ציבורית שתאפשר להעביר את הרפורמה המשפטית, תוך ביצוע תיקונים מסוימים שיפחיתו את גובה הלהבות. המתווה של אלבשן יכול להיות בסיס למו"מ אך לא יתקבל As Is, הפערים גדולים!".

במטה מאבק ההייטק מסרו בתגובה על המתווה: "אנו מדווחים חדשות לבקרים על מתווים חדשים. לא היינו שותפים לגיבוש המתווה האחרון, גם אם פורסם אחרת. ההייטק הישראלי ממשיך את המאבק בכל הכוח. מאמינים ששינויים חוקתיים עמוקים צריכים להתקבל תוך דיון שקוף ומעורבות של גורמי המקצוע הרלוונטיים ולא בזמן דהירה לחקיקת בזק. אנחנו נתמוך בכל מתווה שיגובש בהתייעצות עם המכון הישראלי לדמוקרטיה ויקבל את ברכתו, וישמור על עצמאות מערכת המשפט ועל ישראל דמוקרטית".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!