א גאנץ יאר פריילעך: הגראמער'ים המובילים במגזר | פרופיל מיוחד

בכל חתונה חסידית יש את הרגע המיוחל, האורחים מתפזרים אט אט לביתם, התזמורת מפרקת את עצמה ורק המשפחה המצומצמת נשארת לבדה באולם. המחיצות מוסטות מעט הצידה ובעלי השמחה מתרווחים על כיסאות האולם כאשר בידיהם כבר מוכנות חבילות הטישיו. ואז, בתום האירוע מופיע כוכב הערב, הגראמער, הוא מוציא מכיסו נייר מקופל לשישה קיפולים, כתוב שורות שורות בכתב קטן וצפוף.

לאחר הקדמה קלה, מספר בדיחות אותן הוא משתף את הקהל לקול צחוקו בשביל לעורר את הציבור, הוא ניגש ל'מנה העיקרית'. המוזיקה הופכת נוגה, הסיפורים על בעלי השמחה והוריהם מתחילים לזרום והוא בכוחותיו הדלים מצליח לסחוט דמעות של אושר ושל התרגשות שגורמות לאירוע ה"מצווה טאנץ" להיות כה מיוחד כבר למעלה משבע מאות שנה.

לרגל חג הפורים יצא 'בחדרי חרדים' עם רשימת גראמער'ס המיוחדים בציבור. חשוב לציין כי ישנם עשרות ואולי מאות גראמער'ס ברחבי העולם היהודי, אך בשל קוצר היריעה, התבקשנו לעסוק רק בכמה המוכרים מביניהם, במטרה לחשוף את כלל הקוראים בייחודיות של מנהג עתיק יומין זה.

המוכר

אין מי שלא מכיר את ישראל (שרוליק) אדלר. הוא בן לחזן המוכר חיים אדלר ששימש עשרות שנים כחזן בית הכנסת הגדול בירושלים, ובן דודו של החזן המפורסם יצחק מאיר הלפגוט. אדלר מופיע כבר עשרות שנים באירועים הגדולים ביותר של המגזר החרדי: אירועי סיום הש"ס, מעמדים ציבוריים אחרים ושמחות בחצרות אדמו"רים.

ישראל אדלר

המעמדים הפחות מוכרים אך הנצפים ביותר הם מעמד ה'מצוה טאנץ' בו שר הוא לאדמו"ר מסטאמר, מעמד בו הוא מזמין את הרב אלימלך בידרמן לקראת ריקוד המצווה טאנץ לפני מספר שנים ועוד ועוד. אדלר מלהטט בכישרון רב בין קריאה למחותן אחד באידיש עסיסית, הזמנת הסבא בלשון הקודש ואזכור סבתות המשפחה כולן באנגלית צחה. ככלל, ניתן לומר כי הכישרון 'לעבור מסך' לא נפוץ בדורנו ורבים 'מסתבכים' במקרים בהם נדרשים לחרוג במעט מן הכללים. אדלר, כאמור, מצליח לשלב את הקול באופן מושלם.

הדוד והאחיין המרגשים

הזמר ו'הגראמע'ר' ר' משה וינטרוב הוא ממקורביו וחביבו של הגאון הגדול רבי ברוך מרדכי אזרחי, לפני מס' שנים, עת היה מאושפז ראש ישיבת "עטרת ישראל" בבית החולים, הגיע משה ויטרוב לשמחו וגרם לו קורת רוח מרובה, ולא בכדי. הרגש האמיתי בו הוא ניחן יחד עם הצורה בה הדברים יוצאים מן הלב מורגש באופן מיוחד.

משה וינטרוב

מידי יום שישי הוא נוסע לבית החולים שיבא בתל השומר שם הוא עובר בין החולים ומשמחם לפני שבת. 'ר' מוישה', כך הוא קרוי בפי כל ניגש מידי שנה בבית הכנסת סדיגורא ברח' פנקס בתל אביב שם הוא מרגש את הקהל. יחד עם אחיינו המוכר לא פחות, אהרל'ה וינטרוב, שמצליח בזכות עצמו לרגש את הקהל.

בנוסף לכך, מידי יום שישי, הוא מגיש ברדיו את תוכניתו 'שבע'ס טיש' בו נחרזת ומושרת הפרשה באופן שלא מותיר עין יבשה והופך את סיפור פרשות השבוע לדבר חי, אקטואלי ומוחשי. דבר אחד הוא לדעת את מלאכת החריזה, אבל לדעת איך להגיש את הדברים באופן שייצא לא מלאכותי, זו מלאכת אומנות בפני עצמה. ניתן לומר בפה מלא כי משפחת וינטרוב זכתה להנות מהידע העדין כיצד להגיש שיר ולרגש את בני המשפחה.

אהרלה וינטרוב בפורים

הצעיר

מוטי אילוביץ, או באופן הכתיבה המקובל מוטי אילאוויטש, הוא אולי שם אנונימי לנמנים על הציבור הליטאי, אך בקרב הציבור החסידי מדובר על לא פחות מכוכב. הזמר שהחל את דרכו כגראמער בחתונות וכמלחין שירים לגדולי הזמרים במוזיקה החסידית, פרץ לחיינו בשנת 2015 עם אלבומו הראשון "מחשבות טובות" ומאז לא מפסיק להפתיע.

הפריצה הגדולה לחיינו היתה לפני כשנתיים עת הוציא את הקליפ המשעשע לשירו 'אידישע תאוות'. השיר עוסק בהבדלים בין יהודי לגוי אפילו בעניינים הגשמיים וה'פחותים' לכאורה. כחלק מהשיר נראתה גאונות המצליחה להביא לידי ביטוי את ההנאות הקטנות בחיים כמו התאווה להגיד הגומל כשחוזרים מחו"ל, ההנאה לשבת אחרי קדושה ארוכה ועוד.

מוטי אילוביץ

בתחום הגראמען הוא מוכר כבר שנים ארוכות, בעיקר בחתונות בארצות הברית אך לא רק. ביתר שאת עם שירו "שופר" המושר בפי כל מידי ערב ראש השנה ומתאר בפרטי פרטים את הציפייה של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה. בסרטון שנצפה כבר עשרות אלפי פעמים, נראה כאשר הוא שר את השיר בפני האדמו"ר ממונקאטש, נכדו של בעל המעשה, שמזיל דמעות אל מול המילים הנוגעות ללב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!