המאבק בטרור: הכנסת האריכה בשנה את החוק

מליאת הכנסת אישרה הלילה (שני) את בקשת הממשלה להאריך בצו את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל שחוק בשנת 2022, והוא יוארך בשנה עד לד' אדר תשפ"ד, 14 במרץ 2024. הארכת התוקף אושרה ברוב של 20 תומכים מול 9 מתנגדים.

חוק האזרחות והכניסה לישראל נחקק לראשונה בשנת 2003, בימי האינתיפאדה השנייה. נקבעו בו הוראות המגבילות את שר הפנים במתן אזרחות ורישיונות לישיבה בישראל במקרים של איחוד משפחות. כן נקבעו מגבלות על מתן היתרי שהייה בישראל במקרים של איחוד משפחות והיתרים הניתנים לפי תחיקת הביטחון.

הסדרים אלה עוגנו נוכח עמדת גורמי הביטחון, לפיה בעשרות פיגועי התאבדות שהתרחשו באותם ימים, הסתמנה מעורבות גוברת והולכת של פלסטינים שהם במקור תושבי איו"ש ועזה, הנושאים, בעקבות הליכי איחוד משפחות, תעודות זהות ישראליות המאפשרות להם תנועה חופשית בין שטחי הרשות לישראל.

בחוק האזרחות והכניסה לישראל נקבע מנגנון המאפשר את הארכת תוקפו של החוק בצו של הממשלה, באישור הכנסת, לתקופה שלא תעלה על שנה.

כדי לאפשר קיום דיון מעמיק יותר בבקשת הממשלה להארכת תוקפו של החוק, בשנת 2015 החליטה הכנסת לאשר את המלצת ועדת הכנסת לפיה בטרם יבוא הצו לאישור מליאת הכנסת, תדון בו ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים והגנת הסביבה, שתגיש המלצותיה למליאת הכנסת.

חוק האזרחות והכניסה לישראל קובע עיקרון לפיו שר הפנים לא יעניק אזרחות או רישיון ישיבה בישראל לתושב האזור, ולתושב או אזרח איראן, לבנון, סוריה ועיראק. כן קובע החוק כי מפקד האזור לא יהיה רשאי להעניק לתושב אזור יהודה, שומרון וחבל עזה היתר לשהייה בישראל. עם זאת, החוק מגדיר חריגים וסייגים לאיסור על הענקת אזרחות, היתר הישיבה או היתר שהייה בישראל – היתרים לבני זוג וילדים, היתרים למקרים הומניטריים מיוחדים, היתרים למטרת טיפול רפואי, עבודה או למטרה זמנית שלא תעלה על שישה חודשים והיתרים מיוחדים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!