למה בעולם מצליחים להוריד את מספר המעשנים?

פורים מתקרב ואיתו החשש בקרב הורים ומחנכים רבים מהסיגריה הראשונה שעלולה להיכנס לפיהם של הצעירים, שלא מעטים מהם מעשנים את הסיגריה הראשונה בחג הפורים כחלק מאווירת ה"ונהפוך הוא". ואז, כשהם עוברים לישיבה גדולה – המנהג מתקבע אצל חלקם והופך להרגל מגונה. כך יוצא שמדי שנה מצטרפים צעירים חרדים נוספים למעגל המעשנים, בעוד הדור המבוגר לא מצליח להיגמל, וזה לא שלא ניסו בעבר.

קיימת מודעות גוברת לתופעת העישון ורבים מנסים להיאבק, אך עדיין אחוז המעשנים במגזר החרדי נותר גבוה. נדמה שיש כאן גם כישלון של מדיניות, שכן למרות שהחוק אוסר למכור מוצרי עישון לקטינים, ומחייב גם שלט בולט עם איסור זה - אין על כך פיקוח, אף אחד לא דורש הצגת תעודה המוודאה את גיל הקונה, ומוצרי עישון נרכשים על ידם בשיעורים גבוהים יותר מאי פעם.

"ונשמרתם לנפשותיכם"

האסטרטגיה המנחה בישראל היא "הכל או כלום". או שאתה מעשן, או שלא. אין באמצע. לראייה, חוקקו בשנים האחרונות מספר רב של חוקים נגד עישון: איסור פרסומות, אריזות אחידות ואזהרות בריאות, הגבלות עישון במקומות ציבוריים, הגבלות שיווק ועוד, כשהם מלווים במסעות הסברה והפחדה. אמנם כל המאמצים הננקטים כדי לצמצם את התופעה הם מבורכים, אך התוצאה עלובה במיוחד.

בעשור האחרון מספר המעשנים בישראל לא ירד. להיפך, הוא עלה, יחד עם הגידול באוכלוסייה. דו"ח העישון השנתי המתפרסם על ידי משרד הבריאות מראה כי שיעור המעשנים בישראל נותר כמעט ללא שינוי בשנים האחרונות, ועומד על כ-20% מהאוכלוסייה, גורמים מקצועיים אחרים מעריכים כי המספר גבוה הרבה יותר ונע סביב 27%. הגיע הזמן להודות כי חרף המאמצים הרבים המושקעים במטרה להפחית את מספר המעשנים, הן על ידי המדינה והן על ידי גורמי בריאות ועמותות פילנטרופיות, התוצאות מצביעות על כשלון חרוץ.

נראה כי במאבק בעישון גישה "הכל או כלום", לא בהכרח מקדמת את השגת היעד. אם ניקח לדוגמא מדינות אחרות, נראה כי הן נוקטות גישה שונה, המתאימה את המדיניות כלפי מוצרי עישון בהתאם לרמת הנזק הפוטנציאלי שלהם, תוך התחשבות בתועלת הציבורית, הבריאותית ו/או הסביבתית הנלוות לכך (ולא רק התועלת הכלכלית, קרי מיסוי).

מדינות אחרות - כן מצליחות

בבריטניה שיעורי העישון היו גבוהים מאוד בשנות ה-90 ועמדו על 30%. המדיניות שנקטה הצליחה להפחיתן דרמטית בעשור האחרון, מ-20.5% בממוצע ל-13.5%. המדיניות בממלכה המאוחדת מבוססת על רגולציה מחמירה ואיסור מכירה לקטינים, מניעה ותמיכה בהפסקת עישון, זאת תוך מתן אלטרנטיבה- הנגשת חלופות לעישון, שעל פי רשויות הבריאות מסייעות לכ-20 אלף איש בשנה להפסיק לעשן סיגריות, כאשר לא נמצאו ראיות להגברת היקף העישון בקרב צעירים. ישנה אפילו תוכנית למרשם רופא שינגיש חלופות כמוצר טיפולי לקהילות מוחלשות או חסרות אמצעים.

גם בניו זילנד, הציבה הממשלה יעד להפחתת כמות מעשני הסיגריות ל-5% עד שנת 2025, וזאת על ידי מדיניות דומה לזו של בריטניה, לרבות מסע פרסום המעודד מעבר מעשנים בגירים לחלופות המוגדרות שם - כמופחתות נזק. ביפן, אסרו בצורה גורפת על עישון במקומות ציבוריים, בעוד הם מאפשרים שימוש בחלופות חימום טבק במקומות אלו. התוצאה היא שמתוך 50% מכלל הגברים המעשנים, 22% מהם עברו לחלופות. גם ביפן, לא תועדה תוספת של מעשנים חדשים לרבות בני-נוער, להיפך, הדבר לא השפיע על הגדלת הצריכה.

בפיליפינים, נחקק לאחרונה חוק שמטרתו הפחתת שיעור המעשנים במדינה. המדינה מנגישה חלופות לעישון, תוך שהיא מגדירה כללים נוקשים שיבטיחו שלא יגיעו לקטינים ואנשים שאינם מעשנים.

גם בארה"ב, ה-FDA (מינהל המזון והתרופות), מקדם בשנים האחרונות מדיניות ברורה להפחתת שיעורי העישון וצריכת הסיגריות (כגון הפחתת הניקוטין במוצרי עישון שונים), זאת לצד בחינת חלופות בעלות פוטנציאל נזק מופחת ומתן היתרי שיווק למוצרי חימום טבק ומוצרי אידוי. בשנה שעברה ניתנו היתרים ל-23 מותגי סיגריות אלקטרוניות בהתבסס על סטנדרט חוקי המינהל, המבדיל בין מוצרי טבק וניקוטין שונים. מדיניות זו תומכת בו זמנית במעשנים מבוגרים שאינם מפסיקים לעשן, תוך הגנה על קטינים ובני נוער.

תפקידן של חלופות עישון

מדינות רבות בעולם השכילו להבין שצריך לתת חלופות לעישון סיגריות כמו: אידוי או חימום טבק. לגישתן, ברגע שנותנים למעשנים פתרון ישים, גם אם לא אידיאלי הם בוחרים לזנוח את המוצר המזיק יותר, ולעבור למוצר בעל פוטנציאל נזק מופחת. במדינות הללו, תומכים ברמה הרגולטורית ובאמצעות מיסוי מופחת, באלו שבוחרים בחלופות במקום בהמשך עישון סיגריות.

במדינות אלו בחנו את המידע המדעי המצטבר, והתאימו את המדיניות שלהן על פי מחקרים, חלקן גם יזמו מחקרים עצמאיים. בישראל, לעומת זאת, מתייחסים לכלל מוצרי העישון באותו אופן, ללא בידול לפי רמת פוטנציאל הנזק. זה מתבטא החל בחקיקה זהה לכל המוצרים וכלה במיסוי. חלופות עישון כמו סיגריות אלקטרוניות ומוצרי חימום טבק - כפופות לכל החוקים והתקנות החלים על סיגריות, לרבות הגבלות שונות, ומיסוי גבוה בדיוק כמו סיגריות רגילות. בדיוק כמו המיסוי על משקאות ממותקים, כלים חד-פעמיים, או רכב חשמלי. אין מס מופחת או אפס מס, הכול אותו דבר.

דווקא עכשיו לקראת פורים חשוב להזכיר למקבלי ההחלטות גם במגזר החרדי כי חלק מהצעירים מתחילים לעשן סיגריות במהלכו. צריך לחקור ולבחון את הנושא בצורה רצינית, ללמוד ממדינות אחרות, ולהתאים את המדיניות הציבורית כנדרש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!