ניתוח בקע פשוט שהתדרדר הסתיים בפיצויי עתק

סוכן ביטוח בן 45 בריא ופעיל, שעסק בספורט אתגרי ושימש גם כמדריך טיולים, הגיע לבית החולים לניתוח בקע טבורי זעיר (2 ס"מ) שאמור היה להסתיים בהתאוששות מהירה וחזרה לפעילות. אך למרבה ההפתעה, הניתוח הפשוט הסתבך, ודרדר את מצבו של המטופל אל סף מוות, עת עמלו הרופאים במחלקה לטיפול נמרץ על הצלת חייו לאורך שישה שבועות רצופים, כשהוא מורדם ומונשם.

אל תביעה בגין רשלנות רפואית, אשר הוגשה באמצעות עו"ד אנה אונגר, ממשרד עורכי הדין אונגר-שויגמן, בשמו של סוכן הביטוח, צורפה חוות דעת רפואית של פרופ' איתן שילוני, מומחה לכירורגיה ואונקולוגיה.

פרופ' שילוני קבע בחוות דעתו כי "אם קיים בקע קטן בטבור, מומלץ לבצע את הניתוח בגישה פתוחה ע"י מספר תפרים פשוטים לתיקון הפגם... היתרון של התיקון הראשוני הוא ההימנעות מהכנסת גוף זר שעלול לגרום לסיבוכים שונים כמו חסימת מעיים, זיהום בפצע הניתוחי ועוד. לעומת זאת, בבקעים שבהם הפתח גדול יותר הנטייה היא לבצע את התיקון עם רשת בשל העובדה שהסיכון לחזרת הבקע לאחר תיקון עם רשת הוא קטן יותר".

על פי התביעה, הרופאים בבית החולים החליטו מסיבה כלשהי, המנוגדת לפרקטיקה הרפואית, להחדיר לבטנו של התובע רשת, ועשו זאת בצורה המנוגדת להוראות היצרן. פעולתם זו, כך נטען, גרמה במהרה להידבקויות וחסימה במעיים, אשר הצריכו התערבות ניתוחית נוספת. כתוצאה ממאמצי התיקון נגרם למטופל זיהום קשה בחלל הבטן, והוא הובהל למחלקה לטיפול נמרץ, שם כאמור נאלצו הרופאים להיאבק על חייו לאורך תקופה ממושכת.

"...אין כל ספק שקיים קשר סיבתי ברור בין דרך הנחת הרשת ובין הסיבוך של חסימת המעיים שבעטיו נותח התובע בשנית" קובע פרופ' שילוני בחוות דעתו. לדבריו "מדובר בטעות רפואית קשה שנבעה מהתעלמות לא מוסברת מההוראות החד משמעיות של יצרן הרשת, התעלמות הנגועה בהתרשלות ברורה". לדבריו, הרשת הונחה בבטן בניגוד להוראות היצרן, ללא הפרדה עם דופן המעי הדק, וגרמה להידבקויות קשות ולחסימת מעיים. הדבר גרם לדבריו לשרשרת סיבוכים, כאשר סיבוך אחד מוביל למשנהו.

"עקב כך, היה על התובע לעבור לאחר הניתוח הראשון עוד שני ניתוחים נוספים במהלך אשפוזו הממושך בבית החולים. הוא נקלע לסכנת חיים ונזקק לאשפוז ממושך בטיפול נמרץ כאשר הוא מונשם ומטופל בהזלפת נוראדרנלין על מנת להעלות את לחץ דמו וכן בתרופות אנטיביוטיות רחבות טווח במתן תוך ורידי לאורך כל אשפוזו שארך 6 שבועות" קבע המומחה.

לדברי פרופ' שילוני, כתוצאה הזיהום הקשה בחלל הבטן וההתדרדרות במצב בריאותו של התובע הירוד, התפתח בקע ענק בדופן הבטן שפגע קשות באיכות חייו. היה עליו לעבור שני ניתוחים נוספים עד שהתייצב מצבו. בהמשך סבל התובע מחסימת מעיים שהצריכה את אשפוזו, אך היא שוחררה בטיפול שמרני. חרף כך, לא פסל פרופ' שילוני את האפשרות כי מצבו של התובע יתדרדר בעתיד, והוא יזדקק לניתוחים נוספים. הוא העריך את נכותו הרפואית הצמיתה של התובע בשיעור של 36 אחוזים בתחום הכירורגי.

על פי התביעה, בטרם הסתבך מצבו עקב הניתוח הכושל, שימש התובע כסוכן ביטוח מצליח. לדברי עו"ד אונגר, בשנת 2006 החל התובע בגיוס כ-2,000 עובדים של עירייה גדולה בדרום הארץ, במטרה לבטחם בביטוח בריאות קולקטיבי. הרעיון, הפוליסה שקמה בשנת 2007 הייתה אמורה להימשך עד שנת 2013. משמעות המהלך עבור התובע הייתה הכפלת הכנסותיו.

בנוסף, כך נטען, נהג התובע, בעל תואר ראשון בביולוגיה, לחקור מערות ולעבוד כמדריך טיולים בארץ, בעיקר טיולי ג'יפים. כמו נהג לרוץ למרחקים ארוכים, לעסוק בספורט אתגרי ולבלות בחופשות בארץ ובחו"ל.

לדברי עו"ד אונגר, עקב הניתוחים החוזרים והייסורים הקשים, חדל התובע מלתפקד והתרכז כל-כולו בהחלמה. עקב כך קרס פרויקט הביטוח הקולקטיבי ונגרמו לו הפסדים רבים. כמו כן חדל התובע מפעילות ספורטיבית עקב מצבו, ונזקק, במשך תקופה ארוכה, לעזרה בטיפול במשק הבית.

לתמיכה בטענותיה צירפה עו"ד אונגר חוות דעת של מומחה לביטוח ויועץ פנסיוני עצמאי, מר דני קהל, אשר העריך את כמות המצטרפים החזויה לביטוח הקולקטיבי מקרב עובדי העירייה ובני משפחותיהם. על הערכתו זו אמד קהל את הנזק הכלכלי שנגרם לסוכן הביטוח מכשלון יוזמתו. אל מול חוות דעת זו, הגישו באי כוחו של ביה"ח איכילוב חוות דעת נגדית, לפיה לא נגרמו לתובע נזקים כלכליים משמעותיים.

לאחרונה הגיעה התביעה להכרעת בית המשפט, לאחר שבאי כוחו של ביה"ח הכירו אמנם ברשלנות הצוות הרפואי, אך טענו מנגד כי הניתוח לא פגע כלל בתפקודו של התובע, אשר שב, לגרסתם, לאיתנו.

בכל הנוגע לתפקודו של התובע, דחתה השופטת שלומית יעקובוביץ את עמדת ביה"ח, וקיבלה את חוות הדעת של המומחים מטעם התביעה. השופטת קבעה כי התובע סובל ממגבלה משמעותית בתפקודו, ומנכות רפואית משוקללת וצמיתה בשיעור של 39.2 אחוז.

לאחר שעיינה בחוות דעת המומחים מתחום הביטוח, קבעה השופטת, כי על המרכז הרפואי (המופעל על ידי משרד הבריאות) לשלם לתובע פיצויים בסך 1.535 מיליון שקלים. פיצויים אלה כוללים את אובדן הכנסותיו מקריסת פרויקט הביטוח הקולקטיבי, הפסד השתכרות לעתיד, כאב וסבל, הוצאות רפואיות עתידיות ועוד.

כמו כן, השיתה השופטת על בית החולים את הוצאות המשפט, וכן את עלות שכרם של המומחים הרפואיים מטעמו, וחלק משכר טרחת עורך דינו. הסכום הכולל שאותו ייאלץ ביה"ח ומשרד הבריאות המפעיל אותו לשלם, הועמד על כ-2 מיליון שקלים.

פסק הדין ניתן בסוף החודש שעבר (31/1) בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!