בעקבות המצב הביטחוני: המומחים ממליצים כיצד לטפל בחרדה אצל ילדים

אם המבוגרים מתנהגים בצורה רגועה ושקולה, הדבר יגרום גם לצעירים להתנהג צורה דומה אם ההורה חושש וחרד ואינו בטוח, המסר הזה עובר ישירות אל הילד. נחישות הורה חשובה להעברת מסר רגוע ושקול לילד.

ילדים קטנים אינם יכולים תמיד להבין את העובדות ואת מצב הדברים, אך הם חשים במתח ובדאגה הקיימים בסביבתם ובחרדות של המבוגרים הקרובים להם. בהעדר מידע או יכולת להבין את המידע הכללי, הילדים מפעילים את דמיונם במידה רבה יותר מהמבוגרים ועלולים לכן לסבול מדמיונות מפחידים מעבר למציאות המאיימת.

חשוב, לפיכך לשים לב אל הילדים ואל תגובותיהם למצבי הלחץ הפרטיים או הכלליים ולנסות להקל עליהם ככל שניתן.

חשוב לתת לילדים תחושה שאינכם חסרי אונים מול המצב ומולם.

מומלץ להחליט על חשיפה לעדכוני חדשות במינון מתאים לילדים וגם למבוגרים, חשיפה מופרזת בדיווחים חדשותיים על אירועי הטרור עלולה להחריף את תחושת החרדה.

להקשיב לילדים ולעודד אותם לשתף במחשבותיהם ובדאגותיהם. בכל גיל תנו שם לרגש שעולה (למשל: פחד, עצב, דאגה ועוד ) והסבירו שתגובתם טבעית למצב ומשותפת לילדים רבים במצב דומה.

חשוב להסביר להם את המצב באופן אמין אך פשוט ותואם לגיל. נסו לחזק את ההרגשה שאתם עושים כל שביכולתכם לשמור עליהם.

לעודד את הילדים לשמור על שגרת החיים, ככל שניתן ועזרו להם בכך. למשל: למלא מטלות בבית, להגיע למסגרת החינוך שלהם.

השהות במחיצתם של אנשים בוגרים הקרובים ומשמעותיים לילדים יכולה להעניק תחושת ביטחון. פעילות משותפת ונעימה כמו משחק, קריאה בספר, יכולה להסיח את דעתם לזמן מה ולהרגיע אותם.

אם לילד הפרעות שינה כתגובה למצב, כמו קשיים בהירדמות, התעוררויות במהלך השינה, חלומות מפחידים וכו', מומלץ לשהות כמה דקות ליד הילד להרגיע אותו להיות נגישים במידת האפשר.

אם לילד הפרעות באכילה כתגובה למצב – חשוב להקפיד על שתייה ולהשתדל לאפשר ארוחות מסודרות ומשפחתיות וארוחות ביניים.

במידה ויש צורך להתייעץ, ניתן לפנות לרופא ילדים, רופא משפחה, עובד סוציאלי או פסיכולוג.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!