ה'ניו יורק טיימס': פוטין לא רוצה להפסיק את המלחמה
שלב חדש אכזרי במלחמתו הנוראה של פוטין באוקראינה: המלחמה באוקראינה נכנסה לשלב חדש, קטלני וגורלי יותר, והאיש האחד שיכול לעצור אותה, ולדימיר פוטין, לא מראה סימנים שהוא יעשה זאת
- יענקי פרבר
- כ"ט טבת התשפ"ג
במאמר מערכת בעיתון ה'ניו יורק טיימס' מציינים העורכים, כי לאחר 11 חודשים שבמהלכם זכתה אוקראינה בניצחונות חוזרים ונשנים נגד הכוחות הרוסיים, שחררה חלק מאדמותיה ועריה ועמדה בגבורה בהתקפות קטלניות על התשתית שלה, המלחמה נמצאת בקיפאון וזאת על רקע תקיפות בודדות של הרוסים.
שני הצדדים מתכוננים כעת לסבב התקפי חדש ועז בסוף החורף או האביב. רוסיה גייסה 300,000 חיילים חדשים למלחמה, וכמה מפעלי נשק עובדים מסביב לשעון. ספקי הנשק המערביים של אוקראינה, במקביל, מחזקים את הארסנל של קייב עם מערכות שריון והגנה אווירית שעד לא מזמן הם סירבו לפרוס נגד רוסיה, מחשש להסלמה של הסכסוך הזה למלחמה כוללת בין מזרח למערב.
גרמניה, שנרתעה היסטורית משימוש בטנקים שלה נגד רוסיה, נמצאת תחת לחץ כבד לאפשר לבעלות בריתה לייצא את הטנק שלה שנחשב מהשורה הראשונה שלה לאוקראינה. גרמניה לא קיבלה החלטה בפגישה עם בעלות בריתה של אוקראינה ביום שישי האחרון, שבה מדינות המערב חזרו על תמיכתן בשליחת נשק מתקדם יותר לאוקראינה. שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין, שהוביל את הכינוס בגרמניה, ציין שזה "לא רגע להאט" אלא "לחפור עמוק יותר".
המשמעות היא שהשדות הרחבים והבוציים של אוקראינה יהיו עדים בקרוב שוב ללוחמת טנקים בקנה מידה מלא, והפעם יעמדו זרועות מערביות מול רוסיה המיואשת. זה לא היה אמור לקרות שוב באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה.
כמה מזה הרוסים יודעים או שואלים? קשה לברר מה הרוסים אומרים או חושבים באופן פרטי, בהתחשב עד כמה מסוכנת הפכה כל ביקורת גלויה על המלחמה. כלי תקשורת עצמאיים נסגרו, אלפי מפגינים נעצרו, וכתבים זרים רבים, כולל אלה של ה'ניו יורק טיימס' נאלצו לעזוב כאשר הפך לבלתי חוקי לערער על הקו הרשמי לגבי המלחמה.
ובכל זאת, לכל הפחות, רוב הרוסים צריכים לשאול מתי וכיצד תסתיים המלחמה הזו. לכן מאמר המערכת של ה'ניו יורק טיימס' מופנה בחלקו לעם הרוסי, בשמם מנהל הנשיא שלהם את המלחמה הנוראה והחסרת התועלת הזו, בניהם, אבותיהם ובעליהם נהרגים במלחמה.
אם אוקראינה לא הייתה אויב בעבר, פוטין הבטיח שהיא תהיה כזו עכשיו. מאבק בפולש הוא בין השיטות החזקות ביותר לגיבוש זהות לאומית, ועבור אוקראינה, רוסיה כאויבת והמערב כעתידה הפכו למרכיבים חשובים. ואם המערב אכן היה מפולג ולא החלטי כיצד להתמודד עם רוסיה או אוקראינה לפני כן, הפלישה של מוסקבה איחדה את ארצות הברית וחלק גדול מאירופה בתיוג רוסיה כאויבת, והפיכת אוקראינה לידידה ובעלת ברית.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות