הורי הנער תובעים מיליונים מבית החולים

הוריו של בן 13, תושבי ראשון לציון, הגישו לאחרונה תביעת מיליונים נגד בית חולים באזור השפלה, שבה הם טוענים, כי שיתוק המוחין וסיבוכים נוספים, מהם סובל בנם, יכולים היו להימנע, אלמלא רשלנותו של בית החולים.

על פי התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד רן שפירא וספי קלו ממשרד עוה"ד אלמוג-שפירא, הרופאים התעלמו משלל מאפיינים של היולדת, שהיו אמורים לעורר את חששם ללידה מוקדמת, מאפיינים כמו לידה מוקדמת בעברה, שימוש במשככי כאבים מסוג אופיאטים, וכן, ככל הנראה, צוואר רחם קצר המגביר את הסיכויים ללידה מוקדמת.

על פי התביעה, במהלך ההיריון, ביצעה האישה שורה של בדיקות שגרתיות ובהן אולטרסאונד, שקיפות עורפית, העמסת סוכר וסקירת מערכות. כל הבדיקות נמצאו תקינות. עם זאת, כך נטען, בניגוד להמלצת הרופא המומחה בקופת החולים, לא בוצעו ליולדת מדידת אורך צוואר הרחם ובדיקת מי שפיר.

וכך, לדברי עוה"ד רן שפירא וספי קלו, בשבוע ה-26 + 4 אושפזה האישה לשלושה ימים ב'אסף הרופא' עקב חשד לירידת מי שפיר. לאחר שכל הבדיקות שאותן ביצעה נמצאו תקינות, היא שוחררה לביתה, אך יומיים לאחר שחרורה היא פנתה לרופא בקופת החולים, כשהיא מלינה על צירים.

על פי התביעה, הרופא אבחן כי האישה נמצאת בלידה פעילה והפנה אותה בדחיפות לבית החולים. יום לאחר הגעתה, ילדה האישה פג במשקל 980 גרם, שנולד בלידה מוקדמת מאד. במהלך שלושת החודשים שבהם אושפז בפגייה, פיתח התינוק סיבוכי פגות משמעותיים, אחד מהם הוא שיתוק המוחין, שאובחן מאוחר יותר במהלך תקופת התפתחותו.

עו"ד רן שפירא | צילום: אופיר הייב.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של ד"ר זוהר לויתן, מומחה בגינקולוגיה ובמיילדות, שקבע, כי ניתן היה למנוע את הלידה המוקדמת, ובכך להעניק לתינוק חיים בריאים ונורמטיביים. בין השאר, קבע המומחה כי הרופא המטפל אמור היה לדעת, כי היריון קודם של האישה הסתיים בירידת מים בשבוע ה-17, ולכן היא נמצאת בסיכון להפלה מאוחרת או ללידה מוקדמת.

לדבריו, "הייתה זו חובתו של מבצע בדיקת האולטרסאונד של סקירת המערכות לבצע גם מדידה של צוואר הרחם, כפי שביקש הרופא שהפנה אותה לבדיקה. קיים סיכוי סביר ביותר שבמהלך הבדיקה היה מסתבר שהצוואר קצר, ובהתחשב בעבר המיילדותי של התובעת, היה מקום לשקול תפירה של צוואר הרחם ולתת טיפול מונע בפרוגסטרון".

לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית נוספת, של פרופ' אשר אור-נוי, מומחה בנוירולוגית ילדים ובהתפתחות הילד. גם מומחה זה הצר על כך שהרופאים המטפלים לא התחשבו בלידתה המוקדמת של האישה בעבר.

לדבריו, האישה נטלה במהלך ההיריון משככי כאבים מסוג אופיאטים, שיכולים גם הם לגרום ללידה מוקדמת. לנוכח צירוף המאפיינים הללו, קבע פרופ' אור-נוי, שהרופאים היו אמורים לנקוט בפעולות מניעה – שאילו היו ננקטות, הרי שהסיכון ללידה מוקדמת היה קטן משמעותית.

בנוסף, קבע פרופ' אור-נוי, כי לו הייתה האישה מטופלת בעת הריונה במנה נוספת של סטרואידים, ייתכן שנזקי הפגות, ובהם שיתוק המוחין, היו נמנעים או לכל הפחות קטנים באופן ניכר.

המומחה קבע כי הילד יסבול במהלך חייו מ-50 אחוזי נכות בשל שיתוק המוחין שבו לקה. בנוסף, קבע המומחה כי לנכות זו יתווספו 20 אחוזי נכות נוספים, בשל יכולתו האינטלקטואלית הגבולית של הילד. פרופ' אור-נוי מבהיר בחוות דעתו, כי הילד יידרש לאורך כל חייו לטיפול סיעודי, חינוך מיוחד וסיוע צמוד לאורך כל שעות היממה.

עורכי הדין שפירא וקלו טוענים, כי בשל רשלנות הצוות הרפואי בביה"ח, נותר הילד עם נזקים בלתי הפיכים. לטענתם, לו היה מתבצע מעקב אחר אורך צוואר הרחם של היולדת, ובמקביל היה ניתן לה טיפול מעכב לידה, הילד היה נולד, ככל הנראה, ללא נזקי הפגות וזוכה לחיים מלאים ובריאים.

בתביעה מתבקש בית המשפט להורות לבית החולים (המדינה) לפצות את הילד והוריו על נזקי גוף, עקב רשלנות רפואית, בסכום שלא יפחת מ-2.5 מיליון שקלים. התביעה נדונה בימים אלה בבית המשפט המחוזי מחוז מרכז.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!