זעזוע מפטירת גב' דרוק ע"ה: "הילדים היו מאכילים אותה"

כשהודיעו לה שהתסמינים מהם היא סובלת הם רק ההתחלה, חשך עליה עולמה של הגב' ברכה דרוק. החולשה, היא לא סתם חולשה, התפקוד האיטי לא מגיעה מעייפות זמנית. זהו ניוון שרירים! מחלה קשה וקטלנית, שבמסגרתה מאבד החולה את היכולת להניע את גופו.

שלב אחרי שלב היא הפכה למשותקת. התנועות נעשו איטיות, ההליכה נהיתה כבדה מאוד, היא איבדה את היציבות, הידיים הפסיקו לציית לפקודות המגיעות מהמוח, הדיבור התחיל להתעוות, והיא ידעה שלפי הקצב הזה, בקרוב היא גם לא תוכל לחייך.

הקליקו כדי לסייע ליתומיה של מרת ברכה דרוק ע"ה>>>

ארבעה ילדים היו לה. אחת היא איבדה בטרגדיה כואבת ל"ע, ושלושה נותרו בבית. היא השתדלה לחייך אליהם כל עוד השרירים שלה אפשרו לה לעשות זאת. כדי שיזכרו אמא מחייכת!

הילדים טיפלו בה במסירות. בהמשך התחתנה הגדולה במיניהם. בבית נותרו רק שניים, והם נתנו לה את כל הנשמה. בעלה שהיה אברך כולל השוקד על תלמודו, הפך לפתע ל'מנהל מוסד'. הוא היה צריך לדאוג לרכישת הציוד הרפואי המתאים, לאתר את הרופא הטוב ביותר, לרוץ אחרי תרופות ושיקווי פלא שהבטיחו לו שבוודאי יביאו לשיפור והקלה, וכמובן... לדאוג לכיסוי החובות האדירים שנצברו כתוצאה מהמחלה הקשה והטיפול היקר.

הילדים, בן השמונה ובת ה-14, יחד עם הבת הנשואה, נתנו את כל כולם. הם האכילו את אמא עם קשית, טיפלו בה, הם היו 'משוחחים' איתה, יושבים לידה ומספרים לה חוויות, מקריאים לה עיתונים וסיפורים כדי שלא תהיה בודדה בכלא הזה שבו היא נמצאת בתוך גופה שלה.

היא היתה מגיבה במצמוצי עיניים, זאת היכולת האחרונה שנותרה לה. למצמץ! ועם העיניים היא היתה מדברת וגם 'כותבת' להם בקשות קטנות או מילות תודה, כשהיו מעבירים מול עיניה לוח עם אותיות והיא היתה מצמצמת כשהגיעה האות הרצויה, וכך הם היו מרכיבים מילים ומבינים מה היא רוצה לומר להם.

בשבוע שעבר, במוצאי צום עשרה בטבת, הם שמעו אותה מחרחרת והבינו שהנורא מכל מתקרב. הילדים הזמינו את האמבולנס, ובתוך זמן קצר שלו מאמצי ההחייאה. הילדה בת ה-14 התקשרה לאחותה הנשואה הצעירה – "בואי מהר", היא זעקה אל תוך פומית הטלפון, "אמא נפטרה".

בימים אלו יושבת המשפחה 'שבעה', המנחמים באים בהמוניהם, והילדים יושבים ובוהים בכסא הגלגלים של אמא, שנותר מיותם... את הכסא ייקחו מכאן, הוא ישמש מישהי אחרת שסובלת מתפקוד גופני לקוי, אבל הם ישארו כאן יתומים לתמיד.

המשפחה זקוקה לעזרה, הציבור מתבקש לסייע לילדים האומללים שבמשך שנים חיו בצלו של המוות. אחרי שמונה שנים שבהם טיפלו באמא, מגיעה להם קצת עזרה של עם ישראל. בואו נתגייס למענם, ונסייע להם לכסות את החובות, לשרוד את החודש ואולי גם קצת לחסוך מעט כסף כדי לבנות עתיד טוב יותר.

הקליקו כדי לסייע ליתומיה של מרת ברכה דרוק ע"ה>>>

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!