החרדים צריכים להודות ליריב לוין // שניאור ובר
לא תהיה זו הפתעה אם מחר תצוץ פתאום פרשייה חדשה סביב יריב לוין ולפתע יבקשו להעמידו לדין. זו פרקטיקה עתיקה של אנשי מערכת המשפט. כיהודים חרדים, עלינו לברך בכל פה על התיקון שמוביל יריב לוין במערכת המשפט ולקוות שיצליח ללכת עד הסוף | עורך 'מרכז העניינים' שניאור ובר בטור על המהפכה במערכת המשפט
- שניאור ובר
- ט"ו טבת התשפ"ג
- 2 תגובות
התיקון שמבקש שר המשפטים יריב לוין לבצע במערכת המשפט, מהווה בשורה אדירה לכל מי שבאמת חפץ בשלטון דמוקרטי, שבמסגרתו העם מכריע באמצעות נציגיו על ענייני המדינה ולא חבורת שופטים שבוחרים האחד את רעהו ומחזיקים בהשקפת עולם שמאלנית רדיקלית, שמנותקת לחלוטין מכל זיק יהודי.
למען האמת, המהפכה עליה הכריז לוין, היתה צריכה להתבצע לפני זמן רב. היא באה באיחור ניכר. שנים רבות החזיק הימין בהגה השלטון והחמיץ כל הזדמנות לרסן את בית המשפט העליון, שגזל לידיו סמכויות למכביר ודרס בבוטות את נציגי העם בשם עילות בלתי סבירות בעליל.
למעשה, אנשי מערכת המשפט, בבג"צ, בייעוץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות, ניצלו את הפחד מפניהם ובמשך שנות דור פעלו ככל העולה על רוחם, תוך שהם אינם מהססים לרמוס את החלטות הכנסת, להתערב בהליכי חקיקה ולקבוע בנושאים שאין להם כל סמכות לגביהם.
שנים רבות הורגלנו לכך שהימין זוכה לקבל את אמון העם, מרכיב ממשלה ומנסה לקבוע מדיניות בהתאם לרצון מרבית האזרחים בישראל שהעניקו לו מנדט, ואז נתקל במחסום בג"צ שמציב מחסום ומראה לכולם מי בעל הבית של המדינה.
מצביעי הימין – ולא רק הם – משוועים כבר תקופה ארוכה לתיקון הזה. מלבד השוליים הסהרוריים בשמאל שזוכים לייצוג לא פרופורציונאלי בבג"צ, כל מי שעניו בראשו ייחל לרגע שבו השלטון יחזור לידיו של העם, בדיוק כמו בכל מדינה מתוקנת. וזאת מבלי חלילה לגרוע מהצורך בביקורת שיפוטית, שכשמה כן היא: ביקורת – לא מעבר. כך גם לגבי ייעוץ משפטי שצריך להסתכם בייעוץ גרידא, לא בשום דבר אחר.
עדות לכך שגם בשמאל יש מי שמבינים בסתר ליבם שעריצות בג"צ איננה יכולה להימשך, ניתנה בדבריו של יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ, שאמר כי "נושא כל כך מהותי לעתידנו וקיומנו עשורים קדימה, ראוי שיבוא בהסכמה רחבה. זה יתן לגיטימציה לתיקונים, ויאפשר לבנות את המבצר על תשתית איתנה. חוק יסוד חקיקה למשל - הוא צורך השעה. חוק שיעגן את מעמד חוקי היסוד והשוני ביניהם לבין שאר החוקים באופן ברור.
אבל הנציגים בממשלות ישראל הימניות לאורך השנים נרדמו בשמירה, או גרוע מכך: בלמו במו ידיהם ניסיונות לעשות את מה שנדרש. נתניהו בעצמו היה לשכפ"ץ של מערכת המשפט, הגן עליהם מפני ביקורת ציבורית, וכך הגענו למצב האבסורדי הזה.
בחסות ההכשר הזה, נהנו השופטים משכרון כוח ושלטו במדינה דה פקטו. בשורה ארוכה של פסיקות, העביר בג"צ מסר ברור: פתקי ההצבעה שמשלשלים אזרחי ישראל בקלפיות, אינם אלא המלצה בלבד. רעיונות שאפשר לקבל או לדחות על הסף באמתלות שונות וסבוכות. ההחלטה הסופית נתונה בידיהם של שופטים, שקובעים ופוסקים בהתאם לאמות מידת הסבירות שנראות בעיניהם ולפי המידתיות שתואמת את השקפתם האישית. הם המילה האחרונה.
היטיב להגדיר זאת אהרן ברק, אבי המהפכה החוקתית, אשר עשק את השלטון מידי העם לזרועותיו בדרכים מפוקפקות, ויצא בימים האחרונים לבליץ תקשורתי מבוהל ומאיים בעקבות הכרזת לוין על תיקון העיוות ההיסטורי שחולל נשיא העליון בדימוס.
המטרה של ברק ברורה: לזרוע פאניקה בציבור, לפזר קריאות נגד השלטון הנבחר ולאותת לקהל שרואה בו מנהיג דגול, לעצור בגופו את התיקון המתבקש למערכת המשפט. הוא לא מתכוון לשתוק נוכח קריסת מגדל הקלפים שבנה בעשר אצבעותיו.
בין שאר דברי ההבל שהשמיע, אמר ברק כי "אם הכנסת מחוקקת חוק מפלה, גזעני - לתפיסתי, זה עומד בניגוד להכרזת העצמאות שאומרת שלא תהיה גזענות, זה עומד בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם שאומר שאנחנו שומרים על כבודו של כל אדם באשר הוא אדם".
ברק סבור, והוא לא מתאמץ להסתיר זאת, שהגדרת חוק כגזעני ומפלה, יכולה להתבצע רק על ידי מי שלא זכו לטיפת אמון מהעם, ויתרה מזאת: כאלה שהאמון בהם בשפל. הם ורק הם, יקבעו מהו גזעני ומה נקי מגזענות. מה סביר ומה מידתי.
ואם לא די בכך, ברק ממשיך ומבהיר בכל מילה שיוצאת מפיו עד כמה נחוץ להעביר - ובהקדם האפשרי - את הרפורמות הדחופות במערכת הרקובה שבראשה עמד.
בהתייחסו להחלטות המקוממות שקיבל בית המשפט העליון בנושאי דת ומדינה, טען ברק בפטרונות בלתי נסבלת: "אם לא תהיה ביקורת שיפוטית על דת ומדינה פירושו של דבר שדת ומדינה זה חור שחור, ששם הכנסת יכולה לעשות מה שהיא רוצה והיא תעשה מה שהקיצוניים ביותר רוצים. עכשיו רואים שהקיצוניים ביותר מכתיבים את המדיניות של הממשלה, זה מה שיהיה. זה דמוקרטיה? לא בעיניי".
הבנתם? ברק, הוא זה שיגדיר מיהו קיצוני ומהי קיצוניות. הוא וחבריו, שאוחזים בעמדות שעונות לכל הגדרה של קיצוניות, כזו שקשה למצוא היום בישראל, משום שאנשים שחושבים כמותם הפכו לקומץ שהולך ונעלם, קובעים בפועל עבור עם ישראל מה נכון, כיצד נכון, ובעיקר מה לא נכון.
ברק גם קובל על כך שיריב לוין, בשעה שגיבש את התיקונים למערכת המשפט, לא הואיל להתייעץ איתו לגבי הרפורמה, וטוען שמדובר בחורבן בית שלישי. ואני שואל: עם מי אתה התייעצת, מר ברק, בשעה שחוללת כאן מהפכה חוקתית כוחנית שהמיטה אסון על כלל אזרחי המדינה וכרסמה פעם אחר פעם בכל קדשי ישראל?
ואם צריך עדות נוספת לשיגעון שאוחז באהרן ברק, נצטט את המשפט הבא שאמר באחד הראיונות לתקשורת: "אם היו חושבים שלהרוג אותי יפסיק את הטלטלה הזו, אני מוכן לעמוד בפני כיתת יורים". להרוג, כיתת יורים, חורבן בית. זוהי בדיוק הטרמינולוגיה שמובילה למחוזות מסוכנים. אלה בדיוק המילים שמביאים למלחמת אחים.
כיהודים חרדים, עלינו לברך בכל פה על התיקון שמוביל יריב לוין במערכת המשפט ולקוות שיצליח ללכת עד הסוף. וזה לא יהיה פשוט. כוחות אדירים יעמדו מולו, בבתי המשפט, בתקשורת וברחובות, ויעשו הכל בכדי למנוע את התיקונים הנדרשים הללו.
אנחנו, שפעם אחר פעם נאלצנו לשאת בתוצאות העגומות של האקטיביזם השיפוטי וסבלנו מהשלכות המהפכה החוקתית שהוביל אהרן ברק, צריכים לצפות שכל התיקונים שעומדים על הפרק יעברו את המשוכות בכנסת וישימו קץ לדיקטטורה המשפטית שקנתה שביתה במדינה.
זה הזמן לחזק את ידיו של יריב לוין, אשר במשך שנים רבות מדבר בקול על הצורך בתיקון מערכת המשפט ובהחזרת השלטון לידי העם. למשימה הנחוצה הזו דרושים תעצומות נפש ואומץ לב. בניגוד לפוליטיקאים שחוששים לעורם ונבהלים מאימת המערכת שנוהגת לתפור תיקים למי שמעז לבקר אותה ולערער על התנהלותה, לוין דבק בעמדתו וכעת נחוש להשיג את שאיפת חייו.
לא תהיה זו הפתעה אם מחר תצוץ פתאום פרשייה חדשה סביב יריב לוין ולפתע יבקשו להעמידו לדין. זו פרקטיקה עתיקה של אנשי מערכת המשפט. תשאלו את יעקב נאמן, אביגדור קהלני ורבים אחרים שביקשו לתקן את העוולות במערכת, ומצאו עצמם במרכזה של פרשה פלילית שבסופה התגלתה כעלילת דם שקרית ונבזית.
יריב לוין פועל בשליחותם של מיליוני אזרחים בישראל, ומבצע שליחות חשובה שתחזיר את הדמוקרטיה האמיתית למדינה, כזאת שנותנת לעם ישראל החכם לקבוע בהכרעות ציבוריות. עם ישראל, וזה כבר ברור, יודע מה להחליט. בניגוד למה שעוטי הגלימות סבורים, הוא איננו טיפש. תוצאות הבחירות האחרונות הוכיחו.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות