המשכנתא מתייקרת; הריבית שוב מזנקת: "צפויה ירידה באינפלציה"
בנק ישראל מעלה את הריבית ב-0.5% לרמה של 3.75% - הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 2008. כתוצאה מכך תעלה ריבית הפריים ל-5.25% | משקי בית רבים יפגעו מעלייה בהחזר המשכנתא | הנגיד: "במהלך השנה הקרובה צפויה האינפלציה לחזור אל תוך תחום היעד שעומד על 1-3 אחוזים"
הוועדה המוניטרית החליטה היום (שני) להעלות את הריבית ב-0.5 נקודות האחוז לרמה של 3.75%.
מדובר ברמת הריבית הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 2008. כתוצאה מכך תעלה ריבית הפריים ל-5.25%. יש לציין כי מדובר בהעלאה השביעית שמבצע בנק ישראל מאז החל באפריל האחרון בתהליך ההידוק המוניטרי שנועד לבלום את האינפלציה.
למעשה, העלאת הריבית היתה צפויה מראש בשל קצב עליית המחירים המהיר (אינפלציה), שהגיע בחודש האחרון לרמה שנתית של 5.3%, רמה הגבוהה ב-2.3% מהגבול העליון של יעד יציבות המחירים של הבנק.
נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, הסביר את הסיבות להעלאת הריבית: "האינפלציה בישראל מצויה זה זמן מעל הגבול העליון של תחום היעד. עליית המחירים מתבטאת בסעיפים רבים במדד, והיא ניכרת הן במוצרים הסחירים והן במוצרים שאינם סחירים. ניתוחי עומק שאנו עורכים מצביעים על כך שחלק לא מבוטל מהאינפלציה נובע מהמשך עלייה בביקושים במשק".
הנגיד הסביר כי "אינפלציה גבוהה כרוכה באי-ודאות הולכת וגדלה ובקושי מתגבר לקבל החלטות ברמת משק הבית וברמת בית העסק; היא מקשה על ההתנהלות הכלכלית ופוגעת בצמיחה וברווחה, ובראש ובראשונה בשכבות החלשות.
יתרה מכך, ככל שהאינפלציה משתרשת - כך קשה יותר למגר אותה. ואז, בסופו של דבר הריבית הנדרשת תהיה אף גבוהה יותר. אנו בוועדה המוניטרית נחושים להוריד את האינפלציה ולהשיבה אל תוך תחום היעד. זאת על מנת להבטיח יציבות מחירים, שהיא הכרחית ליציבות כלכלית וסביבה תומכת צמיחה".
לדברי הנגיד, בשנה הקרובה צפויה האטה באינפלציה: "הציפיות והתחזיות לשנה הקרובה מהמקורות השונים מצביעות כי במהלך השנה הקרובה צפויה האינפלציה לחזור אל תוך תחום היעד שעומד על 1-3 אחוזים. כך גם עולה מתחזית חטיבת המחקר שפורסמה היום, עליה ארחיב בהמשך. בנוגע לתקופה הקרובה, התחזיות מראות כי האינפלציה השנתית תעלה במעט עוד לפני שתחל להתמתן ולאחר מכן לרדת".
הנגיד הסביר כי בניגוד למדינות העולם, האינפלציה בישראל נמוכה: "האינפלציה בישראל נמוכה מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות בעולם. לצד זאת, בחלק מהמדינות ניתן לראות סימנים ראשונים של התמתנות האינפלציה, ובפרט בארה"ב. במרבית המדינות האינפלציה נמצאת משמעותית מעל יעדי הבנקים המרכזיים ולפיכך, ההידוק המוניטרי בעולם נמשך גם הוא. אך ניתן לראות כי הבנקים המרכזיים המובילים החלו להאט את קצב העלאות הריבית ולאותת על המשך האטה בקצב".
הוא התייחס לשוק העבודה ואמר כי הוא "מוסיף להיות מאופיין כשוק הדוק, למרות היחלשות מסוימת בנתונים של החודשים האחרונים. שיעור האבטלה שעלה מעט נותר נמוך ושיעורי התעסוקה שירדו מעט מוסיפים גם הם להיות גבוהים. אינדיקטור חשוב לניתוח שוק העבודה הוא התפתחות המשרות הפנויות. אנחנו עדים לירידה קלה בתקופה האחרונה במספר המשרות הפנויות, אך עדיין מדובר על מספרים גבוהים ברמה היסטורית".
"לצד זאת", ציין ירון, "ישנם מספר גורמי אי-ודאות משמעותיים עליהם מצביעה חטיבת המחקר. הסיכונים העיקריים לתחזית הינם: התמתנות איטית יותר מהצפוי של קצב האינפלציה בחו"ל; חורף קר מהצפוי באירופה והחרפת המלחמה באוקראינה שעלולים להאיץ שוב את מחירי האנרגיה; התפתחות הפעילות בסין לאור מגפת הקורונה. כל אלה עלולים להשפיע כלפי מעלה על קצב האינפלציה הצפוי וכלפי מטה על הפעילות הכלכלית. בנוסף, ישנם גם סיכונים מקומיים לתחזית, התלויים במדיניות הפיסקלית. ככל שזו תהיה מרחיבה יותר באופן משמעותי מזו שהוערכה בתחזית, כך האינפלציה הצפויה, יחס החוב לתוצר והתשואות בשוק ההון עלולים להיות גבוהים יותר".
כזכור, בנק ישראל העלה בחודש נובמבר את הריבית ב-0.5%, זאת לאחר שתי העלאות חדות של 0.75% וברקע הנתונים המצביעים על האטה במשק. להחלטה להמשיך בתהליך ההידוק המוניטרי הובילו מספר גורמים, ביניהם: המשך עליית מחירי הדירות, המשך תהליך העלאת הריבית בבנקים מרכזיים בעולם והיחלשות השקל המביאה להתייקרות המוצרים המיובאים.
התוצאות של העלאת הריבית צפויה לפגוע במשקי בית רבים ולייקר את תשלומי המשכנתא. תיק המשכנתאות של הציבור מכיל כמיליון משכנתאות בהיקף של 525 מיליארד שקל, מתוכם כ-211 מיליארד שקל צמודים לפריים (ולא למדד), כך שהעלאת הריבית מעלה את היקף התשלום החודשי. גובה העלייה תלוי בגובה ההלוואה הצמודה לפריים, אך לשם המחשה במשכנתא ממוצעת של כמיליון שקל ש-40% מתוכה צמוד לריבית הפריים ומשך ההחזר שלה הוא 25 שנה - ההתייקרות צפויה לעמוד על 128 שקל לחודש בעקבות העלאת הריבית הנוכחית. סך הכל, מדובר בתוספת של כ-873 שקלים לחודש מאז החל תהליך העלאות הריבית באפריל.
יש לציין כי רכיב הריבית המשתנה הצמודה (111 מיליארד מתיק המשכנתאות של הציבור, שהם 21%) עולה גם בשל האינפלציה וגם בשל עליית הריבית. גם החלק הצמוד למדד בריבית קבועה מושפע מהאינפלציה.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות